בפני | כבוד השופטת נאוה בן אור | |
העותרים | 1.עמותת עיר עמים 2.חמידאן אוסאמה 3.נהאר הלסי 4.עבדאללה סורחי 5.יוסרה ג'עאביס 6.סנאא ג'עאביס 7.סהאם משאהרה 8.מוחמדייה סואחרה 9.שרה מטר 10.עאמר אבו מיאלה 11.חסין זעאתרה 12.ווליד סרור 13.עמראן סרור 14.אחמוד גומעה 15.נסרין עוויסאת על ידי ב"כ עו"ד איתי מק | |
נגד | ||
המשיבים | 1.עיריית ירושלים באמצעות עו"ד שירה לוי ועו"ד דן בן טל אגף היועץ המשפטי לעירייה 2.משרד החינוך באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד מיכל שלם 3.עמותת "עידן השלום להכשרה, קידום, אחווה וחינוך" |
פסק דין |
בעתירה מבקשים העותרים לתקוף את החלטת עיריית ירושלים להעביר למבנה המכונה "בניין דמירי" שבכפר ג'בל מוכבר את חטיבת הביניים לבנות "אלסלעה" ולפתוח בו גם כיתות של החטיבה העליונה. לטעמם, היה על העירייה לייעד את בניין דמירי לשם פתיחת תיכון עירוני רשמי לבנים בכפר ג'בל מוכבר. במסגרת העתירה התבקש גם צו ביניים שיימנע את העברת חטיבת הביניים לבנות לבניין דמירי עד להכרעה בעתירה.
אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בתגובת עיריית ירושלים לבקשה לצו ביניים ובתגובת משרד החינוך לאותה בקשה, מסקנתי היא כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מחמת שיהוי והן לגופה, באשר אין היא מגלה כל עילה להתערבותו של בית המשפט.
1. כעולה מן העתירה (סעיף 61), כבר בתחילת חודש מאי השנה הודיעה מנהלת האגף לחינוך הערבי במינהל חינוך בעיריית ירושלים, כי על פי התכנית יועברו 300 התלמידות שבחטיבת הביניים "אלסלעה" לבניין דמירי, ובמקומן ייכנסו למבנה אותו מאכלסת החטיבה עד היום תלמידות בגיל בית ספר יסודי, הצמוד לחטיבה. אלא שעל מנת לקדם פני טענת שיהוי נטען בעתירה (סעיף 62), כי העותרים "לא הבינו כי מדובר בהחלטה סופית" של העירייה, וחשבו כי המדובר בתכניתה של מנהלת האגף לחינוך הערבי שעוד תידון בדרגים שמעליה.
טענה זו אינה יכולה לעמוד. מעבר לכך שהעותרים מנהלים את ענייניהם מול מנהלת האגף מזה שנים, ולפיכך הבינו הבן היטב כי היא הדרג המוסמך לקבל החלטות, הרי שלא יכולים היו לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין עם הגשת העתירה עד שלהי חודש יולי, כחודש לפני פתיחת שנת הלימודים. חובתם הייתה להזדרז ולעתור לבית המשפט ככל שסברו כי ההחלטה העומדת להתקבל (בהנחה שסברו כי אינה סופית) אינה סבירה.
2. הנה כי כן, השיבוש החמור לפתיחה מסודרת של שנת הלימודים, העלול להיגרם כתוצאה מן השיהוי הניכר שבהגשת העתירה, די בו כדי להביא לדחייתה.
3. בעתירה מתואר בהרחבה מאבקם של העותרים לפתיחת בית ספר תיכון עירוני לבנים בכפר ג'בל מוכבר, כאשר היום קיים בו רק בית ספר תיכון המופעל על ידי העמותה שהיא המשיבה 3 לעתירה. בית ספר תיכון זה הינו תיכון מוכר שאינו רשמי.
4. מובן, כי לא ניתן לפתוח בית ספר מבלי שיעמוד לרשותו מבנה שיוכל לשרת תכלית זו. מבנים הולמים יכולים לבוא משני מקורות: בנייה ייעודית, הממומנת על ידי המדינה, או שכירת מבנים קיימים המצויים בבעלות פרטית, והעשויים להלום את התכלית האמורה. שכירת מבנים ממומנת מקופת העירייה, בשיפוי חלקי בלבד של משרד החינוך (סעיף 7 לתגובת העירייה). בניין דמירי, המצוי בבעלות פרטית, נמצא הולם לשמש כבית ספר, וחוזה שכירות עם בעליו נחתם על ידי העירייה עוד ב- 1.5.2015. לטענת העותרים, הם אלה שסייעו באיתורו של המבנה.
מאחר שמבני החינוך הייעודיים שבג'בל מוכבר אינם עונים על כלל צרכי האוכלוסייה, פועלת העירייה לאתר מבנים הולמים בבעלות פרטית, ושוכרת אותם מבעליהם עד לסיום בנייתם של מבנים ייעודיים. מלבד מוסדות החינוך הרשמיים, שלשם הפעלתם נבנים מבני חינוך או נשכרים כאלה לתקופת ביניים, פועלים בכפר גם מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, וביניהם בית הספר התיכון לבנים "סכנין", השוכרים לשם כך מבנים מבעלים פרטיים, בכפוף להתאמתם לייעודם על פי דרישות חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969.
עוד יש להבהיר, כי אוכלוסיית הכפר היא אוכלוסייה מסורתית, והיא מעוניינת בקיום מערכת חינוך נפרדת לבנים ולבנות. עובדה זו יש בה, מדרך הטבע, כדי להגדיל את הצורך במספר המבנים המתאימים לשרת מוסדות חינוך.
5. מתגובת העירייה לבקשה לצו ביניים עולה, כי החל משנת 1996 פועל בכפר בית ספר יסודי "אלסלעה" לבנות. בית הספר פועל במבנה עירוני בן 16 כיתות. בשל הצפיפות הרבה בבית הספר ובשל הגידול באוכלוסיית התלמידות, שכרה העירייה בשנים 1998 ו- 1999 שני מבנים הסמוכים לאותו בית ספר, והמכונים "מבנה עבד" ו"מבנה השאם".
במהלך השנים האחרונות נשמעו טענות של הורי התלמידות נגד הצפיפות ונגד התנאים השוררים בבתי הספר היסודיים בכפר. קוימו ישיבות בעניין זה עם מנהלת האגף לחינוך ערבי ועם גורמים בכירים שונים אחרים בעירייה ובמשרד החינוך. על מנת להקל על המצוקה, שכרה העירייה לפני כשנתיים את המבנה המשמש היום לבית ספר יסודי בשכונת אלפארוק שבכפר, והוצע לתלמידות משכונת אלסלעה לעבור לבית הספר החדש. כך אכן אירע, ועל אף התנגדויות שונות שהושמעו עובר לפתיחת בית הספר החדש, היום הוא פועל בהצלחה ויש לו ביקוש רב.
עם זאת, כעולה מתגובת העירייה, נותרו מבנה עבד ומבנה האשם בשירות בית הספר אלסלעה לבנות, שכן בית הספר אלפארוק לא היה בו כדי לפתור לחלוטין את צרכי האוכלוסייה. מאחר שהמדובר במבנים שהתנאים הפיזיים בהם אינם טובים, המשיכה העירייה לחפש פתרון חלופי עבור תלמידות בית הספר.
6. על רקע מצוקה זו אותר בניין דמירי, וכאמור ב- 12.5.2015 נחתם הסכם שכירות בין בעליו לבין העירייה, כשזו ייעדה את המושכר להקמת חטיבת ביניים וחטיבה עליונה לבנות הכפר, בעיקר לאלה משכונת אלסלעה. בתגובת העירייה מובהר, כי בשל הגידול באוכלוסיית התלמידות, היה ולא ייפתח בית ספר תיכון נוסף בכפר, לא יהיה בנמצא פתרון לבנות בגילאי תיכון בתחומי הכפר.
העברת חטיבת הביניים והחטיבה העליונה לבניין דמירי תשרת תכלית נוספת, של השתחררות מן הצורך להיזקק למבנה עבד ולמבנה האשם. תלמידות בית הספר היסודי אלסלעה, שחטיבת הביניים תופרד ממנו, תוכלנה ללמוד, כולן, במבנה העירוני של בית הספר. ואכן, לאחר שהוחלט על שכירת בניין דמירי והעברת התיכון השש שנתי אליו, ניתנה לבעלי המבנים עבד והאשם הודעה בדבר סיום הסכם השכירות עימם. במקביל, נשלחו הודעות להורי התלמידות העומדות לעבור לבניין דמירי על המעבר הצפוי לאותו בניין, למורות בית הספר האמורות ללמד בו, ואף יצא מכרז לבחירתו של מנהל חדש לבית הספר האמור.
7. לעותרים, כאמור, דעה אחרת באשר לניצולו הנכון של בניין דמירי. אף הם מסכימים כי יש למצוא פתרון מיידי לתלמידות הלומדות במבנה האשם, אולם לטעמם אין פתרון זה יכול לבוא על חשבון התלמידים הבנים, המעוניינים ללמוד בתיכון עירוני שטרם קם בכפר. בהקשר זה טוענים הם כי ההורים בכפר החליטו שלא לרשום עוד את בניהם לתיכון "סכנין" בשל אי שביעות הרצון ממנו ויש חשש, בנסיבות אלה, שבית הספר ייסגר. גם אם לא ייסגר, וגם אם יועבר למסגרת העירונית הרשמית, עדיין ייוותרו, לפי הטענה, כ- 180 תלמידים שלא יימצא להם פתרון חינוכי בתוככי הכפר. זאת ועוד, לטענתם גם הורי התלמידות המיועדות לעבור לבית הספר שיוקם בבניין דמירי אינם מעוניינים בכך בשל המרחק בו הוא מצוי משכונת מגוריהן.
8. במענה לטענות העותרים מסבירה העירייה, כי לתלמידי התיכון הבנים שבכפר קיימים פתרונות לימודיים שונים, הן במסגרת בית הספר "סכנין", שהעירייה אינה צופה את סגירתו הקרובה (בהינתן שחוזה השכירות של המבנה חודש על ידי העמותה לשנתיים נוספות עם אופציה), והן במסגרת בתי ספר תיכוניים רשמיים הממוקמים בשכונות סמוכות וקרובות לכפר, בראס אל עמוד ובצור באהר. בתי ספר אלה מסוגלים לקלוט תלמידים רבים נוספים. לעומת זאת, ככל שלא ייפתח בית ספר תיכון חדש לבנות הכפר, בבניין דמירי, תיאלץ העירייה להציע פתרונות חינוכיים בלתי סבירים, של שיבוץ התלמידות בבתי ספר מרוחקים, כגון בשכונת שיח' ג'אראח. ניתן להניח כי מידת הנכונות של ההורים לתלמידות אלה, המביעים הסתייגות מריחוקו היחסי של בניין דמירי משכונת אלסלעה, לשלוח את בנותיהן לשכונות מרוחקות, הייתה נמוכה אף יותר.
העירייה מוסיפה כי אינה אוטמת אוזניה לבקשת העותרים ותושבי הכפר האחרים לפתיחת בית ספר תיכון רשמי לבנים בתוככי הכפר, וכי מושקעים מאמצים רבים לאיתור נכסים הולמים. בתגובה הוצהר, כי לכשיאותר מבנה מתאים, תיבחן מחדש בקשת ההורים לפתיחת תיכון לבנים בכפר. זאת ועוד, בימים אלה וכפי שהודע לעותרים בעקבות ישיבה שהתקיימה בלשכת מנכ"ל העירייה ב- 14.7.2015, בוחנת העירייה מול מנהליה של משיבה 3 את האפשרות לשכור בעתיד את המבנה המשמש אותה להפעלת בית הספר "סכנין", וככל שיסתייע הדבר יכול והוא ישמש לתיכון רשמי לבנים, בכפוף לאישור משרד החינוך.
9. על כל אלה יש להוסיף את שנלמד מתגובת משרד החינוך לבקשה לצו ביניים. בתגובה מוסבר, כי העברת חטיבת הביניים לבניין דמירי תאפשר לתלמידות בית הספר היסודי תנאים סבירים, כאשר בשנים האחרונות נאלצה העירייה להסב את הספרייה ואת המעבדה של בית הספר לכיתות לימוד, ו"התלמידות למדו בצפיפות נוראית" (סעיף 5 לתגובה). בית הספר התיכון "סכנין", שוועד השכונה אינו מרוצה ממנו, מתוקצב באופן מלא על ידי משרד החינוך ופועל ברישיון כחוק. הסבת בניין דמירי לבית ספר תיכון לבנים ירווח כיתות לימוד של בנים מהאזור, שממילא אינם לומדים בצפיפות גבוהה ואילו הבנות יישארו ללא פתרון בסביבת מגוריהן.
נוכח כל אלה, נעלה מכל ספק ששיקוליה של העירייה הם שיקולים מקצועיים, ענייניים וסבירים, ואין בידי העותרים לבסס, ולו על פניו, עילה להתערב בהם.
העתירה נדחית.
המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, י"ט אב תשע"ה, 04 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
04/08/2015 | פסק דין שניתנה ע"י נאוה בן אור | נאוה בן אור | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
עותר 1 | עמותת עיר עמים | איתי מק |
עותר 2 | חמידאן אוסאמה | איתי מק |
עותר 3 | נהאר הלסי | איתי מק |
עותר 4 | עבדאללה סורחי | איתי מק |
עותר 5 | יוסרה ג'עאביס | איתי מק |
עותר 6 | סנאא ג'עאביס | איתי מק |
עותר 7 | סהאם משאהרה | איתי מק |
עותר 8 | מוחמדייה סואחרה | איתי מק |
עותר 9 | שרה מטר | איתי מק |
עותר 10 | עאמר אבו מיאלה | איתי מק |
עותר 11 | חסין זעאתרה | איתי מק |
עותר 12 | ווליד סרור | איתי מק |
עותר 13 | עמראן סרור | איתי מק |
עותר 14 | אחמוד גומעה | איתי מק |
עותר 15 | נסרין עוויסאת | איתי מק |
משיב 1 | עירית ירושלים | אלי מלכה |
משיב 2 | משרד החינוך. | כוכבית נצח |
משיב 3 | עמותת "עידן השלום להכשרה, קידום, אחווה וחינוך" |