בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 24.7 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה.

המבקש חלק על העבירה המיוחסת לו וטען כי הוא, יחד עם כלי רכב אחרים, עקפו משאית שנסעה בשול בלא כל סיכון. עוד טען המבקש כי עברו התעברותי אינו מצביע על מסוכנות ואינו מצדיק פסילה מנהלית.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה, כמפורט בדוחות שערכו השוטרים בדבר רכב אחר שנאלץ לבלום עקב העקיפה שביצע המבקש. עם זאת אחד מדוחות הפעולה הינו לאקוני ולא מפרט את הנסיבות והמבקש עמד על חפותו החל בשלב הראשון.

לגבי המסוכנות, המבקש צבר לחובתו 69 הרשעות קודמות במהלך נהיגה של קרוב ל – 30 שנים.

המדובר בכמות נכבדה של עבירות, עם זאת, מאז שנת 1988, כל העבירות שביצע המבקש הינן מסוג ברירת משפט, וחלקן הינו עבירות טכניות כגון אי החזקת רשיון נהיגה או עבירות קלות של פקיעת רשיונות לתקופה קצרה בת פחות משישה חודשים.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל, טענות המבקש כנגד העבירה, גרסת השוטרים, כמות העבירות הרבה וחומרתן הנמוכה יחסית, ראיתי לנכון לאזן את הדברים בקציבת הפסילה המנהלית לתקופה מקוצרת מזו שקבע הצין ולהעמידה על 20 ימים בלבד.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 20 ימים מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ה, 03 אוגוסט 2015.