בפני בקשה לביטול עיקול שהוטל לבקשת התובעת במעמד צד אחד על נכס מקרקעין של הנתבע.

התביעה הינה תביעה נזיקית. בתמצית, מתואר בתביעה כי על רקע פרידת התובעת מהנתבע, לאחר תקופה של כ-10 חודשים בה היו ביחסי זוגיות, התפרץ הנתבע לבית התובעת, דרך דלת אחורית שהושארה פתוחה, וגרם הרס בזדון לחפצי ערך ובעיקר לפסלים אמנותיים וציורים שיצרה התובעת, וניתץ או קרע אותם. כן נכנס למחשב האישי שלה ושלח "בשמה" הודעה מעליבה לאחד ממכריה.

ראשי הנזק הכלולים בתביעה הינם הרס הפסלים (נזק המוערך בכ-50,000 ₪), עיכוב כניסת התובעת לשוק האמנות בשנתיים (נזק המוערך ב-60,000 ₪), עגמת נפש, לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התביעה הוגשה על סך 550,000 ₪.

יצויין כי הנתבע נעצר והוגש נגדו כתב אישום בגין המעשים המתוארים בכתב התביעה.

הנתבע אינו חולק על היותו מי שגרם לנזק המתואר בתצלומים שהציגה התובעת, ומודה כי בעת גרימת הנזק היה נסער עקב סיום מערכת היחסים הזוגית ושרוי בעידנא דריתחא. הנתבע טוען כי הנזק שנגרם אינו עולה על אלפי שקלים בודדים.

כן טען הנתבע, כי הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, שכן מדובר באירוע על רקע היותם של הצדדים בני זוג.

התובעת משיבה על כך, כי האירוע קרה לאחר סיום מערכת היחסים הזוגית, כי מדובר במערכת שנמשכה כ-10 חודשים בלבד ומבלי שלצדדים היו מגורים משותפים או נכסים משותפים.

דיון

לאחר עיון בטענות הצדדים, אני דוחה את הטענה כי הסמכות העניינית מסורה לבית המשפט למשפחה. מדובר במערכת יחסים זוגית קצרה, הצדדים לא היו ידועים בציבור ולא גרו יחד או החזיקו ברכוש משותף. התביעה הינה על אירוע נקודתי של התפרצות הנתבע לדירת התובעת בהעדרה, לאחר סיום הקשר, וגרימת נזקים בזדון. לפיכך אין כל יתרון לבית המשפט למשפחה במומחיותו בדיני המשפחה, על פני בית המשפט האזרחי.

אין ספק כי סכום התביעה הינו מופרז, בהתחשב בכך שמדובר בפסלת שנמצאת בתחילת דרכה האמנותית ואין ערך שוק ליצירותיה, יהיה קושי להוכיח את הטענה של "עיכוב כניסה לשוק האמנות", ואף לא נהוג לפסוק סכומים בסדר גודל כזה לגבי אירוע נקודתי של היזק לרכוש כמתואר, גם אם האירוע היה טראומטי והנזק נגרם בזדון. ניתן להעריך בזהירות את סיכויי הזכיה בתביעה בסך של 100,000 ₪ לכל היותר.

אין חולק, כי העיקול שהוטל על כל הנכסים הרשומים על שם הנתבע "תפס" רק על נכס המקרקעין הנ"ל, שיש לנתבע חלק בו. הנתבע טען בבקשה לביטול העיקול כי העיקול עלול למנוע עשיית עסקאות בנכס, הגם שאין בעיתוי הנוכחי כל עיסקה על הפרק.

הנתבע הציע הפקדת סך של 35,000 ₪ כבטוחה בקופת בית המשפט.

התובעת טוענת כי אין לנתבע מקורות הכנסה או חשבונות בנק או כל נכס הרשום על שמו, ואם יבוטל העיקול היא תעמוד מול שוקת שבורה כשתרצה לממש את פסק הדין, שיינתן לטובתה, כאשר אין מחלוקת על זכאותה לפיצוי על נזקיה אלא רק על סכום הנזק.

בהתחשב בהערכת סכום התביעה, אני מורה כי העיקול יעמוד על כנו, אלא אם יוכל הנתבע להציע ערבות בנקאית או הפקדה כספית על סך 100,000 ₪ במקומו.

ככל שתעמוד על הפרק עיסקת מכר של הנכס או כל עיסקה אחרת, ניתן יהיה להבטיח את זכויות התובעת בדרך שלא תמנע ביצוע העיסקה, והנתבע יגיש בקשה מתאימה.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ו, 29 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.