לפניי בקשת הנאשם לדחיית מועד תשלום הפיצוי, ולחלופין לפריסתו לתשלומים. המאשימה התנגדה לחלופה הראשונה והסכימה לשנייה.

אין מקום לדחיית המועד. אני ער לקשייו הכלכליים של הנאשם, אך לפי ההלכה הפסוקה הפיצוי בפלילים נושא אופי "מעין אזרחי" וכשם שבמשפט אזרחי אין קשיים ממין זה מצדיקים הימנעות מתשלום פיצוי, כך גם בענייננו. לכך אוסיף כי הנאשם אינו מציג צפי סביר לתשלום אלא מציין כי הוא ממתין לתוצאות הליכי רכוש בינו לבין המתלוננת, דבר שעשוי לארוך זמן ניכר, ומבקש דחיה לתקופה בלתי סבירה (של שנה) שגם בסופה אין לדעת האם הפיצוי ישולם. לבסוף אציין כי המועד לתשלום כבר נדחה, לפנים משורת הדין. לכן, הבקשה במישור זה נדחית.

היות שהמאשימה הסכימה לכך, אני קובע כי הפיצוי בו חויב הנאשם ישולם ב-10 תשלומים שווים, בכל 2 לחודש החל מהמועד שנקבע לתשלום הפיצוי (יום 2.9.18).

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' תשרי תשע"ט, 12 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.