1. התובעים הינם בני זוג ובכל עת רלוונטית לתובענה זו, היו חייבים כספים במסגרת הלוואות שקיבלו מהבנקים.

2. הנתבעת הינה חברה אשר עוסקת במחזורי משכנתא ויעוץ פיננסי.

3. התובע מס' 2 (להלן: "התובע") טען בתביעתו כי ביום 8/6/15 הוא החל בתהליך מחזור 2 הלוואות (משכנתאות) באופן עצמי מתוך 5 ההלוואות וזאת בהתאם להוראות השר כחלון להורדת ריבית הלוואות זכאות לשיעור 2.12%.

4. התובע טען בתביעתו כי ביום 15/6/15 הוא פנה לנתבעת והציג למנהלה מר שאולי עוז (להלן: "מר שאולי") את מסמכי ההלוואות וציין בפניו כי בשתי הלוואות הוא טיפל וביקש לבדוק אפשרות שיחזור 3 ההלוואות הנוספות באופן שהתובעים ישלמו ריבית בשיעור נמוך יותר, כך שההחזר החודשי יופחת ומספר שנות ההחזר אף הוא יופחת.

5. בפגישה הראשונה שהתקיימה עם מר שאולי, התובע שילם לנתבע סך 1,000 ₪ כמקדמה על חשבון שכר טרחתו ולאחר אותה פגישה, התובע סיפק לנתבעת את כל המסמכים שנדרשו על ידה.

6. לטענת התובע, הוא נפגש שוב עם מר שאולי ביום 15/7/15 והוצגה בפניו תכנית למחזור ההלוואות וכל פעם שהוא לא הבין משהו, או משהו לא הסתדר לו, הוא נענה ע"י מר שאולי שזה לא תפקידו להבין וכי הנתבעת יודעת את עבודתה וזאת מומחיותה. כמו כן, בכל פעם התובע היה מתעניין לגבי החיסכון בשנים ובכסף, דאג מר שאולי להפנות לטבלאות שלו ולהסביר שהחיסכון לא עכשיו אלא רק לאחר 10 שנים, ורק אז התובעים יראו את מימוש הרווח והחיסכון בפועל.

7. בפגישה השנייה, התובעים שילמו לנתבעת סך 4,900 ₪ המהווה את יתרת הסכום המוסכם המגיע לנתבעת בגין עבודתה, וכי התשלום היווה תנאי למסירת התוכנית והתמהיל ליד התובעים.

8. התובעים הגישו תביעה קטנה כנגד הנתבעת וכנגד מר שאולי וטענו, בין היתר, כדלקמן:

א. הנתבעים הציגו לתובעים נתונים כוזבים ושקריים, מה שנראה בעת ההצגה כאמין על פניו, התברר לאחר בדיקת התמהיל שהתובעים קיבלו , כתרמית וקיים פער רב בין הכתוב למצוי.

ב. הסתכלות בלוח שפיצר שנמסר לתובע רואים על פניו שהנתבעת העלתה את החזרי ההלוואות כלמעלה מ-80,000 ₪.

ג. תקופת החזר ההלוואה גדל מ- 16.3 שנים ל-17 שנים.

ד. הרביות בהלוואות שטופלו ע"י התובע בעצמו הוגדלו ל-4.5% במקום 2.12% למרות שהנתבעת לא נתבקשה לטפל באותן הלוואות.

ה. כאשר התובע ביקש מהנתבעת פרטים וחישובים מדויקים ואמתיים ולא מטעים, מר שאולי סירב להיפגש עמו.

ו. היחסים בין התובע לבין מר שאולי התערערו, דבר אשר גרם אף להתערבות המשטרה.

ז. לטענת התובע, הוא נפל "לעוקץ" מטעם הנתבעת, אשר לא התנהגה אליו בתום לב ודאגה להטעותו במזיד, תוך הצגת נתונים מספריים שקריים.

ח. הסכום הראשון שהתובעים היו צריכים לשלם עפ"י התמהיל שהוכן הוא יותר גבוה מהתשלום שהיו משלמים.

ט. בסופו של דבר המחזור המוצע לפי תכנית הנתבעת לא יצאה אל הפועל והתובעים ביקשו לבטל את העסקה עם הנתבעת ולקבל את התמורה ששילמו בחזרה.

י. התובעים תבעו בתביעתם החזר סך 5,900 ₪ ששילמו לנתבעת, בתוספת 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש ועוד 1,200 ₪ עבור הכנת תביעתם.

9. הנתבעים הגישו כתב הגנה וטענו, בין היתר, כדלקמן:

א. הנתבעת הינה מוסד פיננסי בעל מוניטין רב המלווה חברות ורשתות מובילות במשק הישראלי ומסייעת גם ביעוץ פיננסי ללקוחות פרטיים.

ב. הנתבעת הסבירה לתובע כי חלק הארי של ההלוואה שלו הינו ברמת ריבית גבוהה מאד (5.7%) ואף גרוע מכך 100% מההלוואה צמודה למדד וכי שילוב זה הינו קטלני.

ג. הוסברה לתובע תכנית עבודה כללית שעיקרה הפחתת ריביות באופן משמעותי ונטרול ההצמדה ההרסנית והטוטאלית למדד וכי התוכנית המומלצת בנויה על תיק משכנתא בעל ריביות נמוכות הרבה יותר הכולל תמהיל סולידי ומאוזן הרבה יותר, כך שההחזר יגודר ככל האפשר, וכי התובע הסכים לתוכנית.

ד. הנתבעת החלה לעבוד על התיק: ביניהם תמהיל בתפירה אישית, איסוף מסמכים, בניית תיק בקשה לבנק וכו'.

ה. הבקשה הוגשה לבנק מזרחי טפחות בתאריך 7/7/15 ובמקביל נערכו פגישות אישיות עם מנהלי מחלקות משכנתא בבנקים אחרים, אשר דחו את הבקשה.

ו. ביום 8/7/15 הושג אישור בערוץ המיוחד של הנתבעת במהירות וביעילות ובתנאים מעולים המשקפים חסכון משמעותי מאד לתובע.

ז. בתאריך 15/7/15 נערכה פגישת מסירת התיק במשרדי מנהלת הנתבעת בקריון, ובפגישה זו נמסר לתובע תיק עבודה ללקוח ואישור הבנק ואף הוצגה בפני התובע מצגת מקצועית ונערך הסבר ארוך ומפורט .

ח. הפערים בין התיק הישן והחדש הינם אדירים.

ט. שני מסלולי ההלוואה ששוחזרו ע"י משרד השיכון שוב מתגלה דיווח שקרי מטעם התובע ואין מדובר בתקופה של 9 שנים, אלא לתקופה של 14.3 ו-13.3 שנים, וכי במסלול זה אף נעשה שיפור.

י. לאחר מסירת התיק, תואמה חתימה בבנק לתובע ליום 20/7/15 ואז התנהגות התובע השתנתה והתחיל בהאשמות ובאיומים כלפי הנתבעת.

יא. הנתבעת קיימה את המוטל עליה כלפי התובע והוא חייב בתשלום מלוא השכר ששילם.

דיון והכרעה:

10. אין מחלוקת בין הצדדים שביום 15/6/15 נחתם בין הצדדים הסכם ייעוץ משכנתאות, אשר צורף לכתבי הטענות (להלן: "ההסכם").

11. עפ"י הוראות ההסכם, התובע התחייב לשלם לנתבע שכר טרחה עבור שירות הייעוץ שניתן סך 5,900 ₪ וכי הסכום הנ"ל שולם בשני תשלומים, הראשון בסך 1,000 ₪ בעת הפגישה הראשונה, והיתרה בסך 4,900 ₪ בעת הפגישה השנייה.

12. בסעיף 4.2 של ההסכם צוין כי אם התובע לא ימשיך בתהליך לקיחת המשכנתא מול הבנק, וזאת לאחר שהוצג בפניו תיק המשכנתא ואישור הבנק למשכנתא במהלך הפגישה השנייה, לא יתבצע החזר כספי לטובת המזמין.

13. במקרה שבפנינו, התובעים פנו אל הנתבעת על מנת שתדאג לייעץ ולעזור להם לפרוע את חובותיהם כלפי הבנק בגין המשכנתאות בסכומים יותר נמוכים ובתקופה יותר קצרה ותוך חסכון כספי.

14. יעוץ כזה מטבעו בעייתי, הרי הוא מבוסס על השינויים הפיננסיים שיהיו בעתיד ולכל דעה בעניין קיימת דעה אחרת ובדרך כלל אין תשובה יחידה נכונה ובטוחה.

15. אקדים ואציין שהתובעים לא הגישו מטעמם חוו"ד מקצועית התומכת בחישוביהם והסתפקו בטיעוניהם, מצד שני, הנתבעת אף היא לא הציגה חוו"ד מקצועית בעניין.

16. ביהמ"ש מקבל את טענת הנתבעת שהוכנה עבודה על ידה עבור התובעים, אולם, ביהמ"ש איננו משוכנע שהתוצאה של העבודה הנ"ל תתאים לציפיות התובעים בהווה ובעתיד, מאחר ואין כל בטחון כאמור שהיא תמומש במלואה וכפי שהיא.

17. בשלב מסוים, התובעים הגיעו למסקנה שלא תצמח להם תועלת כלשהי מעבודות הנתבעת והן התנגדו לקבלה מתוך חשש שמא מצבם ירע יותר במקום להשתפר.

18. ביהמ"ש סבור שהוראת סעיף 4.2 של ההסכם נגועה בחוסר סבירות והגינות, מאחר וגם אחרי הפגישה השנייה עדיין אין כל בטחון שהתובעים יסכימו לפעול עפ"י התוכנית שהוכנה והוראה כזו מתאימה יותר למקרה שהתובעים יחתמו מול הבנקים על התוכנית שהומלצה עליה מטעם הנתבעת.

19. במקרה שבפנינו, התובעים שילמו 5,900 ₪ לנתבעת ויצאו עם הרגשה או הבנה (נכונה או מוטעית) שמצבם עפ"י התוכנית המומלצת ילך ויחמיר יותר ואין כל הגיון מבחינתם לשלם שכר עבור תכנית המחמירה את מצבם.

20. ברור שדעתה של הנתבעת הפוכה לחלוטין והיא בטוחה שתצמח לתובעים תועלת מהתוכנית, אולם, ביהמ"ש אינו מסכים שקיימת וודאות כלשהי לתוצאה זו.

21. מבחינה אחרת, אין להתעלם מהעובדה שהתובעים העסיקו את הנתבעת וגרמו לה לבצע עבודה עבורם ואין כל הגיון שהנתבעת לא תקבל שכר כלשהו בגין אותה עבודה, רק משום שהתובעים סברו שהיא איננה מקצועית או נכונה.

22. אין מחלוקת בין הצדדים כי בסופו של דבר התובעים לא אמצו את התוכנית שהומלצה ע"י הנתבעת וסירבו לחתום על המסמכים בבנק ונשארו עם ההלוואות שהיו להם כפי שהן.

23. בנסיבות אלה, ביהמ"ש סבור שהנתבעת זכאית לקבל שכר ראוי עבור העבודות שנעשו על ידה תוך התחשבות שהן לא הושלמו, וכי לא צמחה לתובעים תועלת כלשהי מאותן עבודות.

24. לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי וקובע שהתובעים זכאים לקבל מהנתבעת בחזרה מחצית הסכום ששולם לה.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 2,950 ₪ בתוספת 91 ₪ בגין אגרה ששולמה, וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1-ת/4 בתיק.

ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.