בפני בקשה דחופה לביטול צו שניתן על ידי אתמול (28.7.15) להפסקת פעולות אשר ניתן במעמד צד אחד.

מדובר בצו שניתן על ידי ביום 28.7.15 בבקשה שהוגשה לפי סע' 22א לחוק רישוי עסקים תשכ"ז-1967.

לאור הדחיפות שבקיום דיון בבקשה שכן המבקשים ציינו בבקשתם כי הם מתכוונים לקיים את אירוע הפתיחה של אולם האירועים, נשוא הבקשות, הוריתי על קיום הדיון היום בשעה 14.30.

הדיון אכן החל בסמוך לשעה היעודה, לאחר שמיעת הצדדים הצעתי להם לדבר ביניהם על מנת לנסות להגיע לפתרון אשר יאפשר קיומו של האירוע שעתיד להתקיים הערב, אך לאחר מכן הודיעו הצדדים, עם חידוש הדיון בסביבות השעה 16.30, כי לא הגיעו ביניהם להסכמות.

השעה כעת 17.20 ואני כותב החלטה זו כעת כאמור לעיל לאור דחיפות העניין.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים כפי שעולה בבקשה, בתגובה ובדברי הצדדים בדיון שבפני, נראה כי לשני הצדדים מחדלים.

מחד, מסתבר כי ניתן כבר צו ע"י כב' השופטת פינק, ביום 9.3.15, אשר אישר הסכמות הצדדים אשר כללו מתן צו מניעת פעולות לפי סע' 246 לחוק התכנון והבניה האוסר על ביצוע פעולות לאיכלוס המבנים במקרקעין טרם הוצאת טופס 4.

כך שקיים זה מכבר צו שיפוטי האוסר על המבקשים לאכלס את המקום, בטרם יינתן טופס 4 שאין חולק כי לא ניתן עדיין.

בנסיבות כאלה, כאשר קיים צו כזה, כוונת המבקשים לקיים אירוע רק משתתפים הערב באולם האירועים, ככל הנראה ולכאורה בניגוד לצו, מהווה הדבר חוסר תום לב וברי כי בעל דין המבקש סעד מביהמ"ש, עליו לבוא בידיים נקיות.

לא ניתן לומר שידי המבקשים, בנסיבות אלה, נקיות.

מנגד, מסתבר עוד כי ככל הנראה ההליך בו נקטה המשיבה, אינו ההליך הנכון והמתאים בנסיבות העניין.

המשיבה הגישה את בקשתה על בסיס סע' 22א לחוק רישוי עסקים הקובע:

"נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לניהול עסק או לפתיחתו, או לשימוש במבנים, בחצרים או במקרקעין לצורך ניהול עסק טעון רישוי, בלי שניתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בסטייה מרישיון או מהיתר כאמור, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לעניינם מקומיים, ליתן צו ולפיו על המנויים בסעיף 14 או על בעל זכות בנכס או מי מטעמם, להימנע מפעולה באותו מקום במבנים, בחצרים או במקרקעין (בחוק זה – צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין".

כלומר, תנאי לתחולתו של סע' זה הוא אותן פעולות הכנה לניהול העסק או לפתיחתו, אשר את אותה פעולה מתבקש ביה"מ למנוע.

דע עקא כי למרות השימוש בסע' 22א לחוק, הסעד המבוקש בבקשת המשיבה הוא כדלקמן:

"בהתאם לסמכותו על פי סעיף 22 א ו' 24 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן" החוק)

מתבקש בית המשפט הנכבד לצוות על המשיבים ו/או מי מטעמם להמנע ו/או להפסיק כל פעולה אשר מטרתה הפעלת אולם אירועים בשם "פברזה" ברח' הספורט 4 בנס ציונה ללא רשיון עסק ...".

בגוף הבקשה נטען כי המבקשים מתכוונים להפעיל את העסק את אולם האירועים כאשר אין בידיהם רישיון עסק. הא ותו לא.

אין בבקשה כל אזכור לפעולות הכנה, לרבות אלה שנטענו בע"פ ע"י ב"כ המשיבה, היום בדיון בפני.

לשאלתי לגבי השוני שבין ניסוח סע' 22א לחוק לבין ניסוח הבקשה, השיבה ב"כ המשיבה כי כאשר נרשם פעולה שמטרתה הפעלת העסק, הכוונה היא לאותן פעולות הכנה להן מתכוון סע' 22א לחוק רישוי עסקים.

איני סבור כך.

כאשר קיימת כוונה להפסיק פעולתו של עסק אשר אין לו רישיון עסק כדין, על הרשות לפעול לפי סע' 20 לחוק רישוי עסקים.

סע' 22א לחוק הינו כלי מיידי המקנה לרשות אפשרות לפעולה מהירה כאשר מפעילי העסק טרם השלימו את הכנתו ואת בנייתו.

לא כך נוסחה הבקשה.

ב"כ המשיבה הפנתה אותי לפסק דין של בימ"ש לעניינים מקומיים בנתניה תל"פ 2022/09, אך פס"ד זה מבהיר את הדברים הבאים:

"...

נפסק לא אחת כי תכליתו של סעיף 22א' לחוק רישוי עסקים,התשכ"ח-1968, הסעיף שמכוח הוצא הצו למניעת פעולות, הנו מתן מענה מהיר ויעיל למיגורה של תופעת פריחת העסקים הפועלים באופן בלתי חוקי ללא קבלת ההיתרים הנדרשים, תופעה אשר בתי המשפט הגדירו כבר כמכת מדינה, וזאת על מנת לשמור על שלטון החוק. צו מניעת פעולות, מכוחו של סעיף 22א' נועד למנוע באופן מיידי ואפקטיבי פתיחת עסק לא חוקי, בעודו בשלבי התארגנות וזאת על מנת למנוע קביעת עובדות מוגמרות בשטח, עובדות אשר קשה מאוד להסירן אחר כך והדבר אורך זמן רב, במהלכו מתנהל עסק לא חוקי, ללא הפיקוח הנדרש ותוך אי קיום האינטרסים עליהם בא להגן חוק רישוי עסקים.

...

וכן ראה דברי בית המשפט בתיק בש 17/04(ק. ביאליק) בא לי הפקות ואח' נגד עיריית קרית אתא:

"סעיף 22א לחוק נועד על מנת ליתן בידי המשיבה, ורשויות דומות, כלי מהיר ויעיל למניעת פתיחת עסקים ללא רשיון. לאור הכמות הגדלה והולכת של עסקים שנפתחים ללא רשיון או בסטיה מתנאי הרשיון - מצא לנכון המחוקק להעניק כלי נוסף בידי הרשויות למניעת פתיחת העסקים, טרם תהיה "עובדה מוגמרת בשטח", וזאת בדומה לאפשרות הקיימת בסעיף246 לחוק התכנון והבניה.

מסכימה אני עם טענת ב"כ המשיבה, המפנה בהקשר זה לב"ש 19/02 מ"י נגד שמסיאן ואח' (פורסם במאגר פדאור), לפיה השימוש בפעולה מכח סעיף 22א הינה מחוייבת המציאות שעה שבפנינו עסק שנמצא בשלבים הסופיים של ההכנות לקראת פתיחתו ושיש צורך דחוף לעשות פעולה שתמנע את הפתיחה המתוכננת.

הנוהג הקיים לפיו עסקים נפתחים טרם מתן קבלת הרשיון הינו נוהג פסול, שיש לפעול בכל האמצעים על מנת לעקרו מן השורש ולהכחידו ממקומותינו. אמנם במקרה זה המבקשים פנו לקבלת רשיון (להבדיל ממקרים רבים בהם בעלי העסקים כלל לא טורחים לעשות כן), אך הואיל וטרם ניתן הרשיון אין לאפשר להם להמשיך בתכנוניהם המקוריים ויהא עליהם להמתין עד קבלת הרשיון.

המשמעות של ביטול הצו, או עיכובו, הינה שבית המשפט יאפשר את השלמת ההכנות לפתיחת העסק ויאפשר את פתיחת העסק ללא שיש לו רשיון כדין.נראה לי כי המקרים בהם יתאפשר מתן סעד שכזה הינם נדירים ביותר, בנסיבות קיצוניות ביותר - אם בכלל". (ההדגשה שלי - א.ט.). נ

...

אף טענת המבקשים לפיה יגרם להם נזק אם לא יבוטל הצו אין בה ממש דינה להדחות וכך אני מורה.

נפסק לא אחת כי גרימת נזק לפרט אינה בין השיקולים הנשקלים בצו שיפוטי שהרי האינטרס הציבורי גובר על פני כל אינטרס פרטי דהיינו על כל נזק שיגרם לפרט הפועל בניגוד לחוק רישוי עסקים ולתקנות על פיו.

...".( ההדגשות שלי – א.ב.).

על המשיבה היה לטעון ולפרט באופן מפורש את אותן פעולות הכנה המתבצעות במקום ואשר אותן מבקשת להפסיק ולמנוע.

לא ניתן להסתפק באמירה כללית של "כל פעולה אשר מטרתה הפעלת אולם אירועים" על מנת לבסס את הבקשה מטעמה. שהרי לשם ההדגמה גם פעולת הדלקת החשמל, הינה פעולה אשר מטרתה הפעלת אולם האירועים וברי כי לא לכך התכוון המחוקק.

יחד עם זאת ברור כי אין לאפשר לכל אדם לפעול בניגוד להוראות החוק.

לפיכך, לאחר שקילת מלוא הנסיבות והתנהלות הצדדים, אני קובע כי דין הבקשה של המבקשים לביטול הצו שניתן על ידי ביום 28.7.15 להתקבל לאור נוסחו של הצו שאינו תואם את הוראות סע' 22א לחוק רישוי עסקים, זהו הנוסח שהתבקש ע"י המשיבה.

יחד עם זאת ולמען הסר ספק ברור כי אין בהחלטתי זו כדי לשנות דבר כלשהו מהצו שניתן ע"י כב' השופטת א. פינק ביום 9.3.15 (לעיל) האוסר אכלוס המקום ללא טופס 4 ועל כן ממילא אין לאפשר את הפעלת העסק באופן זה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ה, 29 יולי 2015, בהעדר הצדדים.