לפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט תעבורה מרכז בתיק 2459-10-12, כב' השופט צימרמן, מיום 28.6.15, וזאת לאחר שב"כ המערער חזר בו מכל טענותיו לעניין הכרעת הדין.

המערער הורשע בעבירות של נהיגה בשכרות בקלות ראש וגרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק; אי ציות להוראות שוטר; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח.

העונש עליו הורה בית משפט קמא:

מאסר בפועל ל-10 חודשים, הופעל מאסר על תנאי בן שנה שהושת על המערער ביום 16.4.09 בתיק פ"ל 1680/08, כאשר 5 חודשים מתוכם ירוצו בחופף לעונש שנגזר, ו-7 חודשים במצטבר, סך הכל מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 17 חודשים.

עוד הורה בית המשפט על פסילת רישיון הנהיגה בפועל ל-5 שנים; מאסר על תנאי בין 12 חודשים ל-3 שנים אם ינהג בפסילה או בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער, כי בתיק זה הוגשו קודם לכתב האישום הנוכחי שני כתבי אישום 8-01-10, ו-3076-05-11, כאשר כתב האישום הראשון נמחק בשל אי איתור המערער. כתב האישום השני הותלה לאחר שצו הבאה שהוצא כנגד המערער לא בוצע על ידי המשטרה.

הימשכות ההליכים בתיק במשך 6 שנים הינה עינוי דין למערער והיה מקום להביא עובדה זו בעונש עליו הורה בית משפט קמא.

עוד נטען כי בית משפט לא קבע מתחם ענישה, ועל אף זאת החמיר בעונש.

בית המשפט מופנה לע"פ 2472/13 שם נדון עניינו של נהג שרישיונו נפסל עוד בשנת 2006, בטרם הנסיעה אותה ביצע, הנהג עישן חשיש, ניידת משטרה סימנה לו לעצור, הנהג לא עצר, ניסה להימלט, חצה מספר צמתים באור אדום, בנהיגתו סיכן כלי רכב אחרים, גרם להם לסטות מנתיב נסיעתם. בהמשך איבד שליטה על הרכב, פגע בתמרור, ירד מהרכב והחל לברוח רגלית. בבית משפט נדון למאסר של 6 חודשים ויום על מנת שירוצה העונש במאסר בפועל. בבית המשפט העליון הוקל עונשו והופחת ל-6 חודשים תוך אפשרות לבחון ריצוי המאסר בעבודות שירות.

בענייננו, לא מדובר במי שעישן חשיש אלא שתה אלכוהול, לא חצה צמתים באור אדום, לא סיכן כלי רכב אחרים, ועל כן יש מקום להפחית בעונשו.

עוד נטען כי למערער אכן מאסר מותנה בן שנה אחת, שהושת ביום 16.4.09 למשך 3 שנים, ונכון להיום חלפו למעלה מ-3 שנים מתום תקופת התנאי.

עוד נטען כי במעבר הזמן, קרי, 6 השנים מאז בוצעה העבירה נשוא הערעור, עבר המערער עבירת תעבורה אחת - נהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה אינו בתוקף, עבירה של בירת משפט בלבד.

עוד נטען כי המערער עומד בפני נישואין. אבי המערער ביקש רחמי בית משפט על בנו, מעביד המערער ציין בבית משפט כי מדובר באדם חרוץ, מסור לעבודה, מאז האירוע התבגר המערער והפנים חומרת מעשיו. הטלת מאסר בפועל תוריד לטמיון מאמציו להקים משפחה.

ב"כ המשיבה מבקשת לדחות הערעור. בית משפט קמא נתן משקל לנסיבותיו האישיות. מדובר במי שנהג כשכמות האלכוהול בגופו הינה פי 4 מהמותר, למערער עבר פלילי ותעבורתי, וכן במסגרת עבר תעבורתי מצויה הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה בשכרות, בגינה נדון למאסר על תנאי.

העבירות נשוא ערעור זה בוצעו 3 חודשים לאחר מן גזר הדין (16.4.09) בתיק הקודם.

עוד נטען כי לחלוף הזמן משקל נמוך, שכן חלק מהדחיות בבית משפט קמא ניתנו לבקשת ההגנה ואין מקרה זה דומה למקרה אליו הפנה ב"כ המערער, קרי, ע"פ 2472/13.

לגופו של עניין:

העבירות שביצע המערער, כפי שמפורט בכתב האישום בוצעו ביום 16.7.09 בשעה 05:00, כשהמערער נהג במכונית פרטית ברח' הרצוג ממזרח למערב.

בבדיקת רמת האלכוהול בדמו נמצאו 205% MG אלכוהול ל-100 מ"ל דם. המערער נהג בקלות ראש מבלי לשים לב לדרך ובכל מהלך הנסיעה מרח' שטמפפר עד שנעצר ברח' הרצוג, נסע בזיגזג תוך שהוא כמעט פוגע ברכבים חונים. בהגיעו לרח' הרצוג איבד שליטה בפניה, סטה שמאלה ופגע בגדר הפרדה על רח' הרצוג.

בנסיבות המתוארות, לא ציית המערער להוראת שוטר שכרז לו לעצור. כתוצאה מהתאונה ניזוקו הרכב וגדר ההפרדה.

כל אחת מהעבירות שביצע המערער חמורה. שילובן של העבירות במעשה נהיגה אחד מעצים חומרתן.

מגיליון הרשעותיו התעבורתיות אנו למדים כי המערער הוציא רישיון נהיגה בשנת 2003 וצבר לחובתו 21 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות חוזרות של נהיגה כשרישיון הנהיגה פקע; נהיגה כאשר רישיון הרכב אינו בתוקף; עבירות מהירות; אי ציות לתמרורים; עבירה של נהיגה בשכרות מיום 6.11.08, בגין עבירה זו הוטל על המערער מאסר על תנאי בן 5 חודשים ובחלוף מספר חודשים הורשע המערער פעם נוספת בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, כאשר רישיון הנהיגה פקע והיה זה ביום 16.4.09, בגין הרשעה זו הוטל על המערער מאסר בן 6 חודשים והופעל מאסר על תנאי בחופף, כאשר המאסר ירוצה בעבודות שירות.

אין ספק כי בית המשפט הקל בתיק זה עם המערער, אך המערער לא הפנים חומרת מעשיו והיד שהושטה לו על ידי בית המשפט. במסגרת התיק הנ"ל, פסל בית משפט רישיון הנהיגה לתקופה של 18 חודשים והטיל מאסר על תנאי לקופה של שנה, ובתיק שלנו נשוא הערעור, בוצעה עבירה של נהיגה בזמן פסילה, 3 חודשים בלבד לאחר שנגזר דינו בתיק הקודם המתואר לעיל.

המאסר המותנה בר הפעלה בתיק זה.

למערער עבר פלילי. לחובתו הרשעות בעבירות איומים; העלבת עובד ציבור; שימוש בכוח למניעת מעצר; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ועבירות רכוש.

אין זה המקרה הנכון להורות על הארכת מאסר על תנאי.

מועד ביצוע העבירה ביחס להרשעה הקודמת, נסיבות ביצוע העבירות, שילובן זו בזו, מחייבות הפעלת המאסר על תנאי.

יש מקום, במסגרת שיקולי הענישה ליתן משקל לקולא לחלוף הזמן. גם כאשר תקופת מה מחלוף הזמן נעוצה בהתנהגות המערער.

לאור כל זאת אני מורה על הפעלת מאסר התנאי בן שנה מתיק פ"ל 1680-08, בית משפט תעבורה תל אביב, מיום 16.4.09.

אני מורה על מאסר בפועל בן 5 חודשים שירוצה בחופף להפעלת המאסר כאמור לעיל, סך הכל לריצוי מאסר בפועל – 12 חודשים.

אני מורה על פסילת רישיון הנהיגה לתקופה בת 3 שנים.

אני מורה על פסילה על תנאי בת שנתיים למשך 3 שנים.

אני מורה על מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על עבירות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות או תחת השפעת משקאות משכרים, לרבות עבירת סירוב.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית סוהר הדרים, ביום 14.2.16 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע גזר הדין יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ו, 17 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה