בפני תביעה כספית, על סך של 7,745 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובע, בקליפת אגוז, הן כי רכב הנתבעים נסע לאחור ביציאה מחניה ופגע ברכבו שחלף במקום. טענות הנתבעים מתייחסות, בעיקר, לנזקים הנטענים – כאשר אין מחלוקת של ממש באשר לנסיבות קרות התאונה.

רשמתי לפני גם את עדותו של נהג התובע ולפיה היה מעורב רכב התובע בתאונה נוספת, ולא ניתן היה לשלול את האפשרות כי זו התרחשה עובר לבדיקת רכב התובע על ידי השמאי – בשים לב לכך שבדיקת הרכב התרחשה חודשים ארוכים לאחר התאונה נשוא תביעה זו (וגם בהתחשב בהסבר שהציג התובע לזמן שחלף).

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה משלא הוכחו נזקי התובע (וממילא, לפיכך, אין חשיבות לשאלה על כתפי מי מהצדדים יש להטיל את האחריות לתאונה).

ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ו, 29 יוני 2016, בהעדר הצדדים.