הצדדים בתיק זה, הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984.

לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט ובפרוטוקול ושמעתי את טענות הצדדים ועדויותיהם בפני, ולאחר שהבאתי בחשבון טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי הדברים אלו מול אלו – מצאתי כי דין התביעה להידחות. למעלה מן הנדרש אציין כי האחריות המוטלת על נהג הנוסע אחורנית אינה מוחלטת, אלא עליו לנקוט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע סיכון או פגיעה, או הטרדה או הפרעה (תקנה 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961). בנסיבות העניין, השתכנעתי כי הנתבעת 1 נקטה באמצעי הזהירות הללו, בכך שהחלה בנסיעה לאחור רק לאחר שוידאה שהנתיב שאליו היא נכנסת פנוי, נסעה באיטיות לאחור תוך מבט לכיוון הנסיעה ולנתיב הנסיעה שאליו נכנסה ועצרה את רכבה לכשהבחינה ברכב מתקרב. גם תמונות הנזק ברכב התובעות המעידות על נזק שעיקרו שפשוף ולא מעיכה, מעידות על כך שרכב הנתבעות היה בעמידה, כאשר רכב התובעות חלף על פניו.

התביעה נדחית איפוא. התובעות תישאנה בהוצאות הנתבעת 1 בסך של 600 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים באמצעות המחאה שתישלח לב"כ התובעות, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים על פי הכתובות בכתבי הטענות.

ניתן היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.