נגד

צד ג' חברת "ארוטקס" בע"מ, ח.פ. 512452384

בתאריך 21.8.14 רכשה התובעת אצל הנתבעת מספר פריטי ריהוט ובהם מערכת ישיבה סלונית (להלן: "הסלון") בסך של 5,900 ₪ וכורסא בסך של 2,100 ₪.

לטענת התובעת, עוד ביום 17.9.14 – המועד בו סופק הסלון לביתה, היא הבחינה בכך שריפודו מוכתם וגוון צבעיו אינו אחיד וחלק כפי הדוגמא שהוצגה בפניה ונבחרה על ידה בעת רכישתו. לגרסתה, מובילי הסלון מטעם הנתבעת שאת תשומת ליבם היא הפנתה לפגמים אלה, אמרו לה כי הברשת הריפוד "תרפאם" ולאחר שנסיונה לעשות כן לא צלח, היא פנתה אל נציגת הנתבעת בתלונה. אין חולק על כך שפנית התובעת הועברה על ידי הנתבעת לטיפולה של צד ג' שהינה ספקית הבדים שלה. התובעת, העומדת על כך שהטיפול בתלונתה צריך היה להיעשות על ידי הנתבעת בלבד אשר עמה ורק עמה היא התקשרה בעסקה הנדונה, טוענת כי נציג צד ג' אשר הגיע לביתה בחלוף כחודש וטען בתחילה כי הוא אינו מבחין בפגמים שהיא טוענת להם, הגיע אליה פעם נוספת וניסה לנקות את הכתמים, אך ללא הועיל. בהמשך הגיע הנציג פעם נוספת ואמר לה כי יעביר את ממצאיו אל האחראים עליו בחברה ואולם כחודשיים לאחר מכן נאמר לה - בתשובה לפנייה טלפונית נוספת שלה אל הנתבעת – כי משלא נמצא בסלון פגם כלשהו, הוא לא יוחלף וגם לא ירופד מחדש.

ביום 12.11.14 פנתה התובעת אל המועצה הישראלית לצרכנות אשר פנתה אל הנתבעת גם כן אך לא זכתה למענה.

את עתירתה לביטול עסקת הרכישה ככל שהיא נוגעת לסלון, ובהשבת סך של 8,000 ותשלום פיצוי והוצאות בסך כולל נוסף של 1,079 ₪,סומכת התובעת על סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח – 1968.

הנתבעת, המאשרת כי תלונתה הראשונה של התובעת לגבי הריפוד נתקבלה אצלה ביום 18.9.14,

דהיינו למחרת יום אספקתו, טוענת להגנתה כי משהתלונה הועברה על ידה לטיפול ספקית הבדים –

צד ג', צריכות טענותיה של התובעת להתברר מול האחרונה ומולה בלבד. לגופו של עניין טוענת

הנתבעת כי התובעת "קיבלה את המוצר בדיוק כפי שהיה מוצג בחנות" וכי היא הציעה לה בזמנו

ומציעה גם עתה להכריע את המחלוקת בדבר טיב הריפוד ואיכותו, באמצעות חוות דעת של מומחה.

ספקית הבדים, צד ג', טוענת להגנתה כי גם אם טענות התובעת בדבר קיומם של כתמים על הריפוד נכונות, הרי שאין בהן בהכרח כדי ללמד "בעיה מצדה", שכן יתכן ואלה נולדו כתוצאה מטיפולה הרשלני של התובעת בבד הריפוד שהינו "בד קל לניקוי ופופולרי מאוד בריפוד ספות".

אל הדיון שהתקיים בפני ביום 17.7.16 התייצב מנהל הנתבעת בלבד. זאת על אף שבקשת צד ג' לדחיית מועד זה נדחתה על ידי והחלטתי הודעה לה כנדרש.

במהלך הדיון חזרה התובעת על טענותיה, הפנתה אל תמלילי שיחותיה עם נציגי הנתבעת וצד ג' – זה שהגיע לביתה ואף ניסה לנקות את הכתמים בעצמו (עופר) וזה שעמו היא שוחחה בטלפון בשלב שלאחר מכן (ניר) ואמרה: "אני מצפה שהנתבעת תיקח ממני את כל הסלון כולל הכורסא שקניתי בהתאמה לסלון הזה, שיחזירו לי את הכסף ושאשכח מהם... אני משתמשת בסלון, אין לי כסף לקנות עוד אחד".

מנהל הנתבעת, מר יוסי רז, טען כי "הבדים שהתובעת מדברת עליהם... הם בדים "מעוננים" מטבעם ויכול מאוד להיות שאין בכלל כתם והתובעת רק חושבת כך", ציין כי בזמנו – בעקבות פנייתה אל הנתבעת, הוא בעצמו הציע לה לפנות למומחה שיקבע האם אכן מדובר בבד מוכתם אם לאו והוסיף כי אין כל קשר בין הסלון לבין הכורסא שהיא מדגם אחר וכך גם הבד שבו היא מרופדת.

בתום הדיון הצהירו הצדדים כי הם מסכימים להגיש לתיק בית המשפט תצלומים צבעוניים של הבדים הנדונים וכי אם תצלומים אלה לא יוכלו להוות בסיס מספיק להכרעה, ימנה בית המשפט מומחה שהכרעתו במחלוקת תהא מקובלת עליהם. בעקבות הצהרה זו הוריתי לתובעת להגיש את תצלומי הבד המוכתם ואילו הנתבעת נדרשה להניח בפני תצלום צבעוני של בדי הריפוד המקוריים.

בתאריך 10.8.16 הגישה התובעת תצלומים צבעוניים מוגדלים של הבדים בהם רופד הסלון נשוא תביעתה וכן את דוגמאות הבדים שנבחרו על ידה כפי שהם מופיעים באתר של צד ג' באינטרנט וכפי שהוצגו בפניה בחנות הנתבעת.

הנתבעת לא הגישה ראיה כלשהי או אחרת מטעמה.

לאחר ששמעתי את טענות התובעת והנתבעת ועיינתי בראיות שהונחו בפני, ובהעדר התייצבות

מטעם צד ג' לדיון שהתקיים בבית המשפט כאמור, דעתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה,

באופן שיובהר להלן:

גרסת התובעת שנשמעה לי מהימנה ומשכנעת, נתמכת בתמלילי השיחות שצורפו לכתב תביעתה ולא

הופרכו על ידי הנתבעת ו/או צד ג' אשר יכולות היו בנקל לדאוג להתייצבות נציגיהן בפני – אלה שהיו

בבית התובעת ואף ייעצו לה כיצד לנקות את הכתמים (המובילים מטעם הנתבעת) ו/או ניסו לנקותם

בעצמם (נציג צד ג') – ר' תמליל השיחה עם עופר, נציג צד ג', שאמנם טען כי הוא אינו רואה דבר, אך

יחד עם זה שאל את התובעת האם "זה מה שהיא קבלה, כאילו?", אמר לה ש"בגדול הבד הזה

מתנקה עם אלכוהול..." וציין כי הוא רושם את תלונתה ויעבירנה הלאה, ור' גם תמליל השיחה מיום

6.10.14 עם ניר, נציג הנתבעת, ממנו עולה כי הלה הציע לתובעת להמתין עד לאחר הנסיון השני

לניקוי הבד על ידי נציג צד ג', אמר כי "אם יהיה בעיה שהבד יישאר בצורה הזאת... אז בוודאי שלא

ישאירו את זה ככה..." וגם "תקשיבי... יש כתמים בספה, יש כתמים. אי אפשר להתכחש לזה".

זאת ועוד, עיון בתצלומים שהוגשו מטעם התובעת בלבד, מלמד על אי התאמה בין הבדים הנראים

בדוגמא שנבחרה על ידה ואלה בהם מרופד הסלון שסופק לה וכן על קיומם של כתמים.

במצב דברים זה, לא מצאתי הכרח בהעברת הנושא לבדיקתו של מומחה ואני סבורה כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה והוכיחה כי הבד בו רופד הסלון שנמכר לה שונה בטיבו מן הבד שהוצג בפניה ואף היה מוכתם.

סוף דבר, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה (לאחר שבנסיבות המקרה לא מצאתי בסיס

והצדקה להחלפת הסלון גופו ו/או לטענות הנוגעות לכורסא) ומחייבת את הנתבעת ו/או צד ג' –

שתיהן ביחד וכל אחת לחוד, לדאוג להחלפת ריפוד הסלון, על פי בחירת התובעת ולשביעות רצונה

וזאת בתוך 60 ימים ולא יאוחר מיום 1.11.16.

התובעת תשתף פעולה עם הנתבעת ו/או צד ג' לשם תאום העברת הסלון לידיה לצורך החלפת

הריפוד כאמור.

כמו כן, הנני מחייבת הן את הנתבעת והן את צד ג' שלא טרחה להתייצב לדיון בבית המשפט על אף

שזומנה אליו כדין, בתשלום הוצאות התובעת בסך של 500 ₪ כל אחת.

סכומי ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום

התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ה אב תשע"ו, 29 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.