23 מרץ 2017

לפני: כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

המבקשת: אופק קפיטל אשראי עסקי בע"מ

נגד

המשיב: שי כהן

החלטה

הרקע לבקשה

1. המבקשת ( להלן גם: "חברת אופק" ) הינה התובעת והמשיב ( להלן גם: "מר כהן" ) הינו הנתבע בסע"ש 23139-08-15 (להלן: "התביעה השטרית"). המשיב הינו התובע והמבקשת ומר גיא סגמן הינם הנתבעים בסע"ש 11253-06-15.

2. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשת ומר גיא סגמן ( סע"ש 11253-06-15) לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו במבקשת. בנוסף לכך נטען בכתב התביעה כי בשלהי חודש מרץ 2014 התגלעו מחלוקות עסקיות בין מר סגמן לבין שותפיו העסקיים באותה עת. בשלב זה חברת אופק נותרה חייבת למשיב שכר עבודה בסך של 40,000 ₪. במהלך המו"מ בין השותפים העסקים הציב מר סגמן דרישה בפני המשיב - כתנאי לתשלום שכר העבודה, כי המשיב יחתום על ערבות אישית ושטר חוב בסך של 250,000 ₪ בגין התחייבויות שהתחייבו השותפים העסקיים לשלם למר סגמן כחלק מהסכם הפשרה ביניהם.

המשיב טוען כי למעשה נכפה עליו לחתום על הערבות , שכן ללא חתימתו לא היה משולם לו שכר עבודתו. המשיב טוען כי דין ערבותו להתבטל וזאת לאור פגמים ברצונו לחתום על ההסכם כערב.

תיק זה אוחד עם התביעה השטרית של חברת אופק, המחזיקה בידה את שטר החוב החתום על ידי המשיב על סך 250,000 ₪. התביעה השטרית הועברה לבית דין זה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.3.16 בתיק רע"א 55413-01-16 ( לבקשת המשיב) אשר קבע כי ההתנגדות של המשיב לביצוע השטר שניתן לטובת חברת אופק, תידון בפני בית הדין לעבודה.

טיעוני הצדדים

3. במסגרת הבקשה שבפנינו מבקשת חברת אופק כי בית הדין יקבע מועדים להגשת תצהירים בתביעה השטרית באופן שראשית יגיש המשיב ( - הוא הנתבע בתביעה השטרית ) את ראיותיו ולאחר מכן יוגשו תצהירי חברת אופק ( -התובעת בתביעה השטרית ) . זאת בהתאם לסעיף 29 לפק' השטרות ולפי תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ובשים לב לכך כי אין מחלוקת שהמשיב הודה בעובדה כי חתם על שטר החוב ולא פרע אותו.

חברת אופק מוסיפה כי אין לערב בין התיק בעילה השטרית הברורה והיחידה לבין התביעה בתיק 11253-06-15 שהגיש המשיב בבית דין זה.

4. המשיב בתגובתו מתנגד לבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות. לטענתו שעה שההליך כולו מצוי בסמכותו של בית דין זה, הרי שתקנות סדר הדין האזרחי איננן חלות על ההליך ויש לנהוג לפי הכלל הקבוע בתקנה 51 לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין ), התשנ"ב- 1991 ולפיו תחילה יוגשו ראיות התובעת ויישמעו עדויותיה ורק לאחר מכן יישמעו ראיות הנתבע. במקרה דנן חברת אופק היא התובעת בתביעה השטרית ולכן לשיטת המשיב עליה להגיש תצהיריה תחילה.

דיון והכרעה

5. בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") אין תקנה הדנה בהיפוך סדר הבאת הראיות, ותקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א") אינה חלה בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות. עם זאת, רשאי ביה"ד להחילן, מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969.

6. במקרה דנן, שעה שהדיון בתביעה השטרית ובתביעה שהגיש המשיב אוחד, ובתביעה האחרונה ממילא על המשיב להגיש את תצהיריו תחילה וכן לאור העובדה שאותן טענות שבכתב ההתנגדות של המשיב בתביעה השטרית מבססות את זכות תביעתו נגד המבקשים לביטול הערבות בתביעה שהגיש כנגדם, יש להורות כי תצהירי המשיב יוגשו תחילה.

לא מצאתי כי מבחינת סדרי הדיון יהיה נכון לעשות הפרדה בין שני התיקים שעה שטענות הצדדים בכל אחד מהם שזורות וקשורות זו בזו ומהטעם הזה בדיוק אוחד הדיון בהם.

7. על כן, אני מורה כי בשני ההליכים המאוחדים, יגיש תחילה המשיב מר כהן, תצהירי עדות ראשית וראיות מטעמו בכל הנושאים שבמחלוקת ולאחר מכן יוגשו תצהירי עדות ראשית וראיות מטעם המבקשים, בכל הנושאים שבמחלוקת.

8. החלטה מפורטת בדבר מועדי הגשת התצהירים והמועד שנקבע להוכחות תיתן בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, (23 מרץ 2017), בהעדר הצדדים.