בפני תביעה כספית, על סך של 21,972 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי בעת נסיעה בעומס תנועה עצר נהג רכבה את נסיעתו – וכאשר נפגע מאחור על ידי רכב הנתבעים נהדף ופגע ברכב שנסע לפניו.

טענות הנתבעות, בתמצית, הן כי פגעה ברכב התובעת מאחור – כאשר לטענת נהגת הנתבעות לא הבחינה באורות בלימה של הרכב לפניה, לא ראתה דבר חריג אחר לפני התאונה, אך שמעה כי נהג הרכב הראשון אמר שהרגיש שתי מכות. יחד עם הנהגת נכח ברכב נכדה בן העשרה, אז זה לא התייצב למתן עדות בדיון.

מלבד הצדדים העיד נהג הרכב הראשון שנפגע מרכב התובעת. על פי עדותו, חש במכה ראשונה ברכבו ולאחר מכן במכה נוספת חלשה יותר.

הנתבעות שילמו לתובעת את הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת והתביעה מתייחסת ליתרת נזקי התובעת הנטענים.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי בתמונות, במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, ובשים לב לעדות נהג הרכב הראשון וליחס בין הנזקים במוקד הקדמי והאחורי של רכב התובעת, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לדחות את התביעה.

ניתן היום, ח' תשרי תשע"ז, 10 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.