התובעת 1 טוענת, שנכנסה עם רכבה לכיכר, ויצאה מהכיכר לכביש שבו יש מסלול אחד לכל כיוון. לפתע התפרץ רכב הנתבע לכביש, לאחר שחנה על מדרכה מימין לכביש, ושני כלי הרכב התנגשו ביניהם.

הנתבע טען בכתב הגנתו, שכאשר ביקש לצאת מחניה בצד הדרך, ולאחר שהבחין שהדרך פנויה, יצא בזהירות ממקום החניה והשתלב בנתיב הנסיעה שלו, כאשר לפתע הגיע רכב התובעת מכיוון הכיכר, במהירות מסחררת, התובעת לא הבחינה ברכבו שהיה בסיום השתלבותו בנתיב הנסיעה, עקפה בפראות את רכבו ופגעה בו.

בעדותו בדיון סיפר הנתבע, שעדיין לא השתלב לגמרי בנתיב נסיעתו, ורכבו היה באלכסון בין המדרכה לבין נתיב הנסיעה. הנתבע אף הגיש שרטוט מטעמו, שבו רואים שרכבו נמצא במהלך השתלבות בכביש, כשהוא באלכסון בין המדרכה לכביש, בעת אירוע התאונה.

הנתבע גם הבהיר בעדותו, שלא הבחין ברכב התובעת עד רגע התאונה, וכל שטען בכתב ההגנה באשר להתנהלות התובעת, מבוסס על הסקת מסקנות.

לא תיתכן מחלוקת, שלתובעת הייתה זכות קדימה בנתיב הנסיעה שבו התרחשה התאונה. טענת הנתבע באשר לכך הינה, שהוא התנהל בזהירות המקסימלית האפשרית בזירה בעת שהחל להשתלב בנתיב הנסיעה, לאחר שנוכח שהדרך פנויה עד קצה שדה הראייה שלו לכיוון הכיכר.

כאשר התובע מצרף לכך את המסקנה, שהתובעת עצמה נהגה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך וניסתה לעקוף אותו בפראות, כי אז מסקנתו היא שהתובעת אשמה בתאונה.

נטל השכנוע במקרה זה מוטל על הנתבע, בהתחשב בכך שלתובעת זכות קדימה, ובנטל זה רחוק התובע מלעמוד.

עדות התובעת הייתה מהימנה, בעוד שעדות הנתבע הייתה לא עקבית (למשל באשר להשתלבותו הסופית בנתיב עובר לתאונה), וגם איני סומך על טענתו, שהסתכל לכיוון הכיכר ממש לפני שנכנס לתוך הנתיב.

אשר על כל אלה, אני קובע שהנתבע לבדו אחראי לתאונה.

מעבר לצורך, אציין שהנתבע מודה בכך שהציע לפצות את התובעת בסכום מסוים על נזקיה (ובמשתמע ויתר על קבלת פיצוי מהנתבעות שכנגד בגין נזקיו שלו), ובכך יש לראות "ראשית הודיה".

נזקי התובעת אינם שנויים במחלוקת ממשית, והם הוכחו בעדותה המהימנה המפנה לחוות דעת השמאי.

אשר על כל אלה, אני דוחה את התביעה שכנגד.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים יחדיו, סך של 11300 ₪ בצירוף הוצאות בסך 1500 ₪, בתוך 30 יום.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, כ"ב אדר א' תשע"ו, 02 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.