בפניי בקשה להתיר הגשת שני תצהירי עדות ראשית ובקשה לזימון שלושה עדים מטעם המבקשים; שניים החתומים על שני התצהירים שמבוקש להגישם ועד נוסף שלא הסכים על פי הנטען לחתום על תצהיר עדות ראשית.

בבקשה נטען, כי רק לאחרונה הצליחו המבקשים לאתר את העדים ולגבות משניים מהם תצהירי עדות ראשית, ואילו העד השלישי סירב לחתום על תצהיר וביקש לזמנו לעדות דרך בית המשפט.

דין הבקשה להידחות.

ישיבת ההוכחות נקבעה בישיבת יום 10.3.2016, דהיינו לפני יותר מחמישה חודשים. אין בבקשה כל פירוט מתי נעשו הפניות לאותם עדים, האם הפניות היו בכתב או בעל פה ומדוע הבקשה לזימון אותם עדים הוגשה רק ביום 21.8.2016, כחמישה חודשים לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות. הטענה שנעשו פניות רבות לעדים נטענה באופן סתמי וכללי למדי וכאמור מבלי שהמבקשים טרחו לפרט מתי פנו לראשונה לאותם עדים, האם הפניות היו בעל פה או בכתב ואם בכתב, מדוע לא צופרו אותן פניות. יש לציין, כי אילו המבקשים היו פונים לאותם עדים בסמוך לאחר קביעת התיק לשמיעת ראיות, היה עליהם להגיש את הבקשה בסמוך לאחר מכן או למצער להגיש בקשה לפטור אותם מהגשת תצהירים של אותם עדים ולזימונם לעדות בעל פה. ברם, העובדה כי המבקשים לא פנו לבית המשפט בבקשה כלשהי בסמוך לקביעת התיק להוכחות ועד ליום 21.8.2016, לא עשו דבר במשך אותם חמישה חודשים ולא פירטו מתי פנו לראשונה לעדים מעוררת את הרושם כי הפניות נעשו רק לאחרונה.

הגשת בקשה לזימון עדים ולהגשת תצהירים בסמוך לפני ישיבת ההוכחות כורכת בחובה בקשה לדחיית ישיבת ההוכחות, שכן עם הגשת התצהירים מטעם המבקשים קמה למשיבה הזכות להגיש תצהירים מטעמה לצורך הפרכת הטענות הנטענות בתצהירים ואין היא יכולה לעשות כן עד ישיבת ההוכחות הקבועה כאמור ליום 18.6.2016. בנסיבות אלה שבהן הבקשה להתיר הגשת תצהירים נוספים מחייבת דחיית ישיבת הוכחות שנקבעה מזה זמן רב, אין מקום לקבלת הבקשה מקום שאין בפי המבקשים הסבר מניח את הדעת לאי הגשת הבקשה מבעוד מועד.

בית המשפט העליון עמד בשורה של פסקי דין על הנזק שגורמות בקשות לדחיית מועדי דיונים המוגשות ב"דקה האחרונה" לציבור בכללותו ולמערכת בתי המשפט ולציבור המתדיינים. ברע"א 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פנימי דן ביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה מוסכמת לדחיית דיון. הנשיא גרוניס קבע, כי "דחיות דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת ... דחייתם של דיונים גורמת לאובדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך נפגעים מתדיינים אחרים, שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר, אלמלא הדחיות המרובות. כלומר, אחת התוצאות של דחיית מועדי הדיון הינה התארכות משך הזמן הממוצע החולף מעת הגשתו של ההליך ועד לסיומו...". על כן, נקבע כי "הואיל ולהחלטות בבקשות דחיה יש השלכות מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין בתיק המסוים, אין ליתן משקל מכריע להסכמת הצדדים שעה שעל בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת הדחיה או לדחותה".

ברע"א 5281/06 צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ נ' שירלי עוז התייחס השופט רובינשטיין לנזק שגורמות בקשות דחייה למערכת בתי המשפט ולכלל ציבור המתדיינים וקבע "זכותו של כל אדם שעניינו בבית המשפט יישמע תוך זמן סביר: 'הזכות למשפט הוגן חובקת ניהול וסיום יעיל ככל שניתן של ההליך המשפטי ... על בית המשפט לעמוד על המשמר שמשפטים יתחילו ויסתיימו תוך זמן סביר ... לבד מאינטרס הפרט, בקשת הדחיה מחייבת אף שקילתו של האינטרס הציבורי בדבר עבודתם התקינה של בתי המשפט, ניצול הזמן השיפוטי בצורה מיטבית ובירורן המהיר של תובענות".

בשנת 2014 אף הופץ נוהל של הנשיא בדימוס אשר גרוניס, אשר מפרט ומסביר את הנזק שבקשות הדחיה גורמות למערכת בתי המשפט ולכלל הציבור. בהתאם לנוהל החדש, בקשת דחיה המוגשת במעמד הדיון או בסמוך לו גורמת להתמשכות ההליך לפחות ב-3 חודשים. הנוהל אף עמד על הנזק שנגרם עקב בזבוז הזמן השיפוטי שהוא המשאב היקר ביותר למערכת בתי המשפט, כתוצאה מבקשות הדחיה. על כן, נקבע נוהל קפדני ביותר בטיפול בבקשות דחיה. נוהל זה נכנס לתוקף ביום 18/5/14 והוא בתוקף היום.

נוכח המפורט לעיל ובהעדר הסבר מניח את הדעת למחדלי המבקשים כפי שפורט לעיל, אין להיעתר לבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים ביחד ולחוד ישלמו למשיבה 2 הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

ניתנה היום, א' אלול תשע"ו, 04 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.