בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק).

אחר קבלת הבקשה הוריתי על פרסום אודותיה כדין, וכך פעלו הצדדים. המועד להגשת התנגדויות חלף, ללא שהוגשו התנגדויות. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיעה ביום 18.4.2019 כי היועץ מתנגד לאישור הסדר הפשרה. הערותיו של היועץ המשפטי לממשלה וכן הערות בית המשפט נדונו בקדם המשפט שנערך ביום 30.4.2019, ובעקבותיהן הוגש ביום 21.5.2019 הסדר פשרה מתוקן.

רקע

1. עניינו של ההליך שלפניי בהסדרים כובלים של מספר מאפיות לחם (להלן – המשיבות), אשר נעשו בתחילת שנת 2010, וזאת לשם העלאת מחירים והימנעות מתחרות. בגין הסדרים כובלים אלה הורשעו המשיבות בפלילים, במסגרת ת"פ 28192-08-12.
2. הרקע להסדרים הכובלים היה התחרות העזה שהתקיימה במהלך החודשים ינואר-פברואר 2010 בין מאפיות הלחם התעשייתיות (ביניהן מאפיית אנג'ל, ברמן, דוידוביץ' ודגנית), שהתמקדה בתחום אספקת לחם אחיד שחור פרוס ובתחום אספקת חלות. בכלל כך ערכו המשיבות מבצעים מטעמן למכירת שלוש כיכרות לחם אחיד (כהה) פרוס במחיר לצרכן של 10 ₪ (לעומת 6.69, כולל מע"מ ליחידה, ע"פ המחיר המקסימלי שבפיקוח, בהתאם לצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (הפחתת מחירי לחם), התש"ע-2009), ולמכירת ארבע חלות במחיר לצרכן של 10 ₪ (לעומת 4.86 ₪, כולל מע"מ ליחידה, ע"פ המחיר המקסימלי שבפיקוח). מטבע הדברים, מבצעים אלה התמקדו באוכלוסייה ברוכת ילדים, כאשר נקודות המכירה שנבחרו למבצעים היו בריכוזי אוכלוסייה חרדית.
3. בעקבות החרפת התחרות, במהלך החודשים פברואר עד מאי 2010, נוצרו מגעים בין בעלי המאפיות לשם הפסקת המבצעים. מגעים אלה הובילו להסכמות בין המאפיות שעניינן המרת המבצעים התחרותיים המפורטים לעיל במבצעים המבטאים עלות גבוה יותר לצרכן, מבצעים במסגרתם נמכרו שתי כיכרות לחם פרוס ב-10 ₪ (במקום שלוש כיכרות לחם ב-10 ₪ במבצע הקודם) ושלוש חלות ב-11 ₪ (במקום ארבע חלות ב-10 ₪ במבצע הקודם). כתוצאה מכך, התייקר מחיר כיכר לחם פרוס ב-1.67 ₪ (ב-50%) וכן התייקר מחיר החלה ב-1.17 ₪ (ב-46.7%). כמו כן, הסכימו המאפיות שלא להתחרות ביניהן על לקוחות קיימים.
4. בסוף חודש מאי 2010, פתחה רשות התחרות בחקירה גלויה נגד המאפיות ומנהליהן בחשד להסדרים כובלים, ובהמשך הוגש כאמור כתב אישום, אשר הסתיים בהרשעתן של המשיבות כולן ומנהליהן. בשנת 2015, בסמוך לאחר הכרעת הדין הראשונה בתיק הפלילי, הכרעת דין שנגעה לחלק מהמאפיות בלבד, הוגשה בקשת האישור דנן. לבקשה לא צורפה בזמנו חוות דעת מומחה המעריכה את שיעור הנזק אלא הוצע כי זה ייקבע בידי מומחה כלכלי שימונה.
5. בהמשך הוגשו תשובות לבקשה במסגרתן כפרו המשיבות בנטען בבקשת האישור. בין היתר נטען, בהסתמך על חוות דעת כלכלית, כי ההסדרים הכובלים הנטענים שהסתיימו לכל המאוחר בחודש מאי 2010, עת החלה החקירה הגלויה, לא גרמו לנזק כלל, או לכל היותר גרמו לנזק מינורי. המשיבות טענו כי מחירי המבצע היו מחירי הפסד, הנמוכים בעשרות אחוזים מתעריפי שיווי משקל תחרותי, ומשעה שסביר להניח שגם מחירי ההסכמות היו נמוכים מתעריפים אלו, לא נוצר נזק קרטליסטי בר תביעה. כן טענו המשיבות, כי אין חולק כי מחירי ההסכמות היו נמוכים מהמחירים המפוקחים. בתגובה לחוות הדעת מטעם המשיבות, צירף המבקש לתשובתו חוות דעת מומחה מטעם ד"ר איתי אטר. כמו כן, ביקש למחוק סעיפים מחוות הדעת שמטעם המשיבות, כמו גם סעיפים מכתב תשובתן.
6. על רקע האמור ולנוכח הערות בית המשפט בדיון שנערך בפניי ביום 25.6.2017, פנו הצדדים בהמלצת בית המשפט להליך גישור. הגישור התנהל בתחילתו בפני כב' השופט ס' הנשיאה בדימוס י' ענבר, ובהמשך צורף כמגשר נוסף הכלכלן פרופ' ר' גרונאו. בסיומו של הליך גישור מורכב, אשר כלל בין היתר, חוות דעת כלכלית שהכין פרופ' גרונאו, הגישו הצדדים ביום 19.12.2018 בקשה לאישור הסדר פשרה.
7. כאמור לעיל, ביום 18.4.2019, הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה על התנגדותו לאישור הסדר הפשרה. במהלך דיון שנערך בפניי ביום 30.4.2019, נדונו הערות היועץ וכן הערות בית המשפט. בעקבות אלו הוגש ביום 21.5.2019 הסדר פשרה מתוקן.

הסדר הפשרה

1. הסדר הפשרה המוצע כולל פיצוי בשווי כולל של 12,000,000 ₪, המורכב משני אלו: א. תרומת מוצרים בשווי כולל לצרכן (כולל מע"מ) בסך 9,895,650 ₪; ב. תשלום לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק (להלן – הקרן) בסך 2,104,350 ₪, כפי שיפורט להלן.

א. תרומת מוצרים:

1. תרומת המוצרים בשווי כולל לצרכן (כולל מע"מ) בסך כולל של 9,895,650 ₪, וזאת בתוך 30 חודשים מהמועד שבו מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה הפך לסופי וחלוט, בהתאם לחלוקה הבאה:
2. דוידוביץ', אלומות ואחדות – מוצרים בשווי כולל לצרכן (כולל מע"מ) בסך מצטבר של 1,347,068 ₪.
3. ברמן – מוצרים בשווי כולל לצרכן (כולל מע"מ) בסך של 3,423,265 ₪.
4. אנג'ל ואורנים – מוצרים בשווי כולל לצרכן (כולל מע"מ) בסך מצטבר של 3,838,883 ₪.
5. דגנית ומרחבית – מוצרים בשווי כולל לצרכן (כולל מע"מ) בסך מצטבר של 1,286,434 ₪.
6. כעולה מהסדר הפשרה המתוקן, במידה ושיעור המע"מ ישתנה, תותאם יתרת התרומה שטרם חולקה באופן ששווי התרומה ללא רכיב המע"מ, יישאר ללא שינוי. לדוגמא, אם יתרת התרומה שטרם חולקה עומדת על 1,170,000 ₪ ושיעור המע"מ יועלה מ-17% ל-18%, תוגדל יתרת התרומה ב-10,000 ₪ לסך של 1,180,000 ₪ (כך ששווי התרומה ללא רכיב המע"מ, יישאר ללא שינוי).
7. השווי לצרכן (כולל מע"מ) של כלל המוצרים שייתרמו יחושב לפי מכפלת המחיר לצרכן של כל מוצר שנתרם וכמות היחידות שייתרמו מאותו המוצר. המחיר לצרכן של המוצר יהיה מחירו בחודש שקדם למועד עריכת דוח התרומות, כפי שפורסם במאגר מידע נילסן או סטורנקסט – לפי בחירת המאפיה. אם המוצר אינו מופיע במאגר המידע – יהיה מחיר המוצר לצרכן מחירו הממוצע של "טווח מחירים ארצי" ביחס למוצר, באתר pricez.co.il נכון ליום עריכת דוח התרומות; אם המוצר אינו מופיע באתר pricez – יהיה מחירו של המוצר באתר "שופרסל online" נכון ליום עריכת דוח התרומות. אם המוצר אינו מופיע באתר "שופרסל online" – יהיה מחירו לפי חשבונית רכישה מהחודש שקדם ליום עריכת דוח התרומות ברשת שיווק כדוגמת יינות ביתן, רמי לוי, יוחננוף, חצי חינם.
8. התרומה תינתן לעמותות המסייעות לנזקקים או לגופים ציבוריים בהתאם לתכנית תרומות המצורפת להסדר הפשרה. כמפורט בתכנית התרומות, תרומת המוצרים תיעשה תוך הסתייעות בעמותות הפועלות בתחום של חלוקת מזון לנזקקים, כאשר שווי המוצרים יחושב וידווח לבית המשפט באמצעות דוחות תקופתיים שייתמכו בתצהיר ויפרטו את שווי המוצרים. במסגרת התכנית מתחייבות המשיבות שהמוצרים שייתרמו על ידן יהיו בתאריכי תוקף מספיקים על מנת שיהיו בני תוקף כשיגיעו לידי הנזקקים.
9. כעולה מתכנית התרומות אשר צורפה להסדר הפשרה, ובהתאם לתיקון הסדר הפשרה, כל מאפיה אחראית לביצוע התרומה שלה בהתאם למפורט בנספח 2 לתכנית התרומה (בחלק המתייחס לאותה מאפיה). במהלך ביצוע התכנית, תמהיל המוצרים ו/או כמות המוצרים שיתרמו לכל עמותה ייקבעו בהתאם לבקשות העמותה מעת לעת, על פי יכולות הייצור שלה, טריות המוצרים, זמינות המוצרים ו/או הכמויות, וכיו"ב שיקולים, ובלבד ש-(א) מכפלת שוויים של המוצרים שנתרמו בכמויות שנתרמו לא תפחת מסכום התרומה לו התחייבה המאפיה; וכן (ב) שתקופת התרומה לא תיארך מעבר לתקופה שנקבעה בהסכם הפשרה. ככל שתתעורר מחלוקת בין העמותה הנתרמת לבין המאפיות או מי מהן ביחס לאיזה מבין הנושאים הנ"ל, תהיה העמותה רשאית לפנות אל ב"כ המבקש על מנת שיפעלו למציאת פתרון לנושא. בהקשר זה יוער, כי ההסדר האמור מאפשר לעמותות הנתרמות להשפיע על תמהיל המוצרים ועל כמות המוצרים שייתרמו מכל סוג. מנגנון תלת שלבי זה נועד למנוע מצב שבו ייתרמו מוצרים שאינם דרושים לעמותות.
10. לתכנית התרומה צורפו אישורי ניהול תקין של העמותות הנתרמות, וכן תצהירים המפרטים את הקשרים, ככל שישנם, בין הצדדים לבין העמותות. המשיבות מצהירות כי התרומה לפי הסכם הפשרה אינה כלולה, ולא תיכלל בעתיד, בהתחייבויותיהן או בתכניות הפילנתרופיות שלהן, וכי היא נעשית בנוסף להן. המשיבות מתחייבות להימנע מלהציג את התרומה לפי הסכם הפשרה כתרומה פילנתרופית, וכי בהתייחסויותיהן לתרומה לפי הסכם הפשרה יצוין כי מדובר בתרומה בהתאם לפסק דין בהסדר פשרה בהליך של תביעה ייצוגית בתיק זה. במסגרת התיקון להסדר הפשרה התווספה הערה, כי למען הסר ספק מובהר כי המאפיות לא יתבעו זיכוי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] בגין התרומות שיתרמו בהתאם להסדר פשרה זה.
11. בהסדר המוצע צוין כי למשיבות תינתן האפשרות לפנות לבית המשפט על מנת לבקש להכניס תיקונים או תוספות לתכנית התרומה, על מנת לעמוד ביעדי התרומה ובמועדים המוסכמים או להתאים את התרומה לצרכי הגופים הנתרמים. למבקש תהא הזכות להגיב לבקשות כאלה, ככל שתוגשנה, והכל בכפוף לחובת הצדדים לשתף פעולה בתום לב עם הוצאתו לפועל של ההסדר.

ב. תשלום לקרן:

1. המשיבות תשלמנה לקרן סך כולל של 2,104,350 ₪, וזאת בתוך 30 חודשים מהמועד שבו מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה הפך לסופי וחלוט, בהתאם לחלוקה הבאה:
2. דוידוביץ', אלומות ואחדות (ביחד ולחוד) – סך מצטבר של 286,459 ₪.
3. ברמן – סך של 727,971 ₪.
4. אנג'ל ואורנים (ביחד ולחוד) – סך מצטבר של 816,354 ₪.
5. דגנית ומרחבית (ביחד ולחוד) – סך מצטבר של 273,566 ₪.
6. התשלום יבוצע על ידי כל משיבה ב-30 תשלומים חודשיים שווים.
7. כעולה מההסדר, מבקשים הצדדים כי בית המשפט יורה על כך שהתשלום לקרן ייועד למטרות סיוע לנזקקים.

דיווחים אודות ביצוע ההסדר

1. המשיבות מתחייבות להגיש לבית המשפט דיווחים נתמכים בתצהיר אודות ביצוע הסדר הפשרה, כדלקמן:

א. דיווח אודות התשלום לקרן –בתוך 30 יום ממועד השלמת העברת התרומה לקרן.

ב. דיווח אודות ביצוע התרומה – כל משיבה תגיש לבית המשפט, עם העתק למבקש, אחת לשישה חודשים, דוח תרומות נתמך בתצהיר של אחד ממנהלי המשיבה, בצירוף אישור העמותה לה נתרמו המוצרים. דוח התרומות הראשון יוגש בסמוך לאחר חלוף שישה חודשים ממועד תחילת התרומות. באישור הגופים הנתרמים יצוין כי התרומה התקבלה על פי פסק דין במסגרת של תובענה ייצוגית, תוך ציון מספר ההליך.

ויתור ומעשה בית דין

1. כעולה מהסדר הפשרה, עם אישור בית המשפט להסדר הפשרה, יתגבש ויתור וייווצר מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה, למעט אלו אשר נתנו הודעות בדבר יציאה מן הקבוצה (בהתאם לסעיף 18(ו) לחוק), ויציאתם מהקבוצה אושרה על ידי בית המשפט.
2. כעולה מהתיקון להסדר הפשרה, ויתור משמעו ויתור סופי, מלא, מוחלט ובלתי חוזר של כל אחד מחברי הקבוצה (לרבות של המבקש עצמו) כלפי המשיבות, כל תאגיד הקשור עמם, וכל העובדים, בעלי המניות, נושאי המשרה בהם, ומי מטעמם, בעבר ובהווה, ביחס לכל תביעה ו/או טענה ושאו דרישה ו/או זכות מכל מין ו/או סוג שהוא הנוגעים לעילות התביעה ובקשת האישור, או העולים מהן, בין אם מותלים ובין אם לאו, בין שידועים כיום ובין שייוודעו בעתיד.

דיון

ההסדר הינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת

1. על רקע זה ולאחר שעיינתי שמכלול הנתונים והמסמכים שהונחו בפניי, ובכללם המסמך המפורט שמטעם המגשר, פרופ' גרונאו, וכן נוכח ההסדר לפרטיו ובהתחשב בסיכויי התובענה ובסכום ההשבה הכולל, שוכנעתי כי ההסדר המוצע מהווה דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת בין הצדדים, וכי הפיצוי המוצע, על מרכיביו, הולם את נסיבות העניין.
2. כאמור, עובר למועד הדיון התנגד ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לאישור ההסדר וציין כי הסדר פשרה שעיקרו בתרומת מוצרי המשיבות לעמותות איננו הסדר רצוי ואיננו הולם הליך שבבסיסו עילת תביעה חזקה הנסמכת על פסק דין פלילי חלוט. עוד צויין שככלל, ראוי שפיצוי יינתן ישירות לחברי הקבוצה, וככל שהדבר איננו אפשרי, יש להעביר את הפיצוי אל הקרן, כאמור בסעיף 20 (ג)(2) לחוק, אשר איננה מטפלת בחלוקת מוצרים לתרומה. נטען כי הצדדים לא הצביעו על סיבה המצדיקה הימנעות מהעברת כספים לקרן, חלף תרומת מוצרים.
3. עוד הועלו טענות באשר לתחשיב שנערך בידי פרופ' גרונאו באשר לשיעור הנזק שנגרם כתוצאה מההסדרים. נטען כי לא נלקחה בחשבון הפגיעה ברווחת צרכנים אשר צמצמו את היקף צריכת הלחם בשל ההסדר, וכן הנזק מהסכמת המאפיות להימנע מתחרות על לקוחות קיימים. עוד נטען כי את שווי הפיצוי על דרך תרומת מוצרים יש לחשב על פי העלות ליצרן, ולא על פי המחיר לצרכן. בהקשר זה מציין ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי תרומת מוצרים בשווי 9,895,650 ש"ח על פי מחירם לצרכן, נאמד בשווי של כ - 6,926,955 ₪ בלבד לפי המחיר הקימעונאי המפוקח, והעלות מטבע הדברים נמוכה גם מסכום זה.
4. אחר ששקלתי היטב את טענות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כנגד ההסדר, סבורה אני כי אף שאין מדובר בהסדר שיגרתי, הרי שנוכח השווי הכולל של הפיצוי, אל מול הערכת הנזק, וסיכויי ההליך, ראוי ורצוי לאשר את ההסדר כהסדר ראוי הוגן וסביר, העולה בקנה אחד עם עניינה של הקבוצה. זאת הן בכל הנוגע לסוג הסעדים שהוסכמו והן בכל הנוגע להיקף השווי הכספי. למעשה אף ניתן לומר שהימנעות מאישור ההסדר, באופן שיחייב את המבקש לנהל את ההליך עד תומו על מנת לזכות בסעד, איננה סבירה ואיננה תואמת את עניינם של חברי הקבוצה.
5. אסביר: אף שבבסיס ההליך הכרעת דין המרשיעה את המשיבות במיוחס להן, נראה כי תוצאותיו של הליך זה אילו נוהל עד תום אינן ברורות מאליהן כלל ועיקר, ומכל מקום ברור שהן יצריכו הליכים משפטיים – ובכללם אולי גם ערעור – ממושכים ומורכבים. כך הוא על שום שהכרעות הדין אינן כוללות קביעה מה שיעור הנזקים שנגרמו כתוצאה מן ההסדרים הכובלים. הערכת הנזקים, לרבות בירור הטענה המשפטית/ כלכלית להיעדר כל חבות, דורשים הכרעות עובדתיות ומשפטיות בסוגיות שבחלקן הגדול טרם נדונו בפסיקה הישראלית. בנסיבות אלו, אף שקיימת הכרעות דין חלוטות המרשיעות את המשיבות בהתקשרות בהסדרים כובלים, נראה כי למבקש ולחברי הקבוצה, כמו גם למשיבות, עניין של ממש בהשגת פשרה ראויה. כל זאת תחת בירור כל אותן סוגיות מורכבות שתוצאות ההכרעה בהן איננה ידועה בשלב זה, ומכל מקום היא כרוכה בניהול הליך משפטי מורכב שעשוי להתארך.
6. על מנת להעריך אם מדובר בפשרה ראויה אם לאו, נדרשת הערכה כלכלית ומשפטית של הנזק שסביר שיוכר בסוף ההליך ­(אם תידחנה טענותיה הכלכליות והמשפטיות של המשיבות להעדר חבות, כולן או חלקן). הערכה כלכלית מעין זו הוצגה בפני מטעמו של פרופ' גרונאו, אשר, כאמור, שימש כמגשר בתיק זה לצד כב' השופט ס' הנשיאה בדימוס י' ענבר. בחוות דעתו אמד פרופ' גרונאו את הנזק כתוצאה מההסכמה על הפסקת המבצעים בטווח המגודר בתחום שבין 6 ל-20 מיליון ₪, במונחי מחיר לצרכן (שכן מדובר בהסדר במסגרתו השפיעו המשיבות על המחיר הקימעונאי).
7. לטווח זה הגיע פרופ' גרונאו בהתייחס לחוות דעת המומחה שצורפה בידי המבקש לתגובתו לתשובה לבקשת האישור, שם הוערך הנזק בשלושה מעגלים, לשלושה טווחי זמן: אשר למעגלי הנזק שנבחנו, המעגל הראשון – צרכנים שניזוקו מהפסקת מבצעי ההנחות בנקודות המכירה בהן התקיימו מבצעים; המעגל השני – צרכנים שניזוקו מהפסקת התחרות בין המאפיות באיזורים בהם נהגו ההנחות, הכולל את "אפקט האדווה" בחנויות סמוכות לנקודות המכירה בהן התקיימו מבצעים ובמוצרי לחם אחרים; המעגל השלישי – הנזק שנגרם מצימצום התחרות בענף בכללותו. אשר לטווחי הזמן – כאמור, מדובר בהסדר שבא לידי ביטוי במגעים בין נציגי המאפיות מסוף פברואר 2010 למשך 3 חודשים עד מאי 2010, מגעים שהביאו למבצעי הנחה נחותים מאלו שנהגו בינואר-פברואר 2010. המגעים פסקו לקראת סוף מאי 2010, בעקבות חקירה גלויה של רשות התחרות. על רקע זה התייחס המומחה מטעם המבקש לשלושה טווחי זמן רלבנטיים. הטווח הקצר – עד מאי 2010 (מועד החקירה הגלויה), כשההנחה היא שאלמלא המגעים, לא היתה התחרות נחלשת עד למועד זה; הטווח הבינוני – עד סוף 2010, כשההנחה היא שאלמלא המגעים לא היתה רמת התחרות נחלשת משך עשרה חודשים; הטווח הארוך – עד מאי 2011.

להערכתו של פרופ' גרונאו, טווח הזמן אליו יש להתייחס הינו עד ספטמבר 2010 או נובמבר 2010. זאת על שום עליה ניכרת במחירי החיטה והקמח שהתרחשה בין יוני 2010 לפברואר 2011. להערכת פרופ' גרונאו, עליה זו, שאף הביאה לעליה במחיר המפוקח של הלחם בישראל, גיבשה במועדים האמורים "זעזוע ענפי" אשר היה בו כדי לשכך את "הלהט התחרותי" שנהג בין המשיבות בתחילת 2010, גם אלמלא המגעים הפסולים נשוא כתב האישום.

אשר למעגלי הנזק – פרופ' גרונאו סבר כי אין להצטמצם אך לנזק שנגרם לרוכשים בנקודות המכירה בהן נהגו ההנחות עובר למגעים בין המשיבות ("המעגל הראשון" כאמור לעיל), אלא יש להניח גידול במספר הנהנים מן ההנחות בשיעור של 25% או 50% מדי חודש עד למועד ה"זעזוע הענפי". פרופ' גרונאו הסביר כי הנזקים ב"מעגל השני" כאמור לעיל, באים לידי ביטוי במידה רבה בתחשיב שערך הוא, אשר כולל הנחת גידול מספר הנהנים מן ההנחות מדי חודש, וכי יתר הנזקים להם טען המומחה מטעם המבקש – בעיקר ב"מעגל השלישי" – ככל שיוכחו, אינם ניכרים. בהקשר זה צויין כי לא נמצאה אינדיקציה להעלאת מחירים יזומה במוצרי מאפה אשר אינם מפוקחים.

על בסיס חלופות אלו נערכו תחשיבים חלופיים בחוות דעתו של פרופ' גרונאו ונמצא כי:

בהנחה של גידול הנהנים מן המבצעים בשיעור של 25% מדי חודש, סך הנזק בחודשים מרץ עד מאי 2010, עומד על כ-2,243,000 ₪; עד אוגוסט 2010 – 6,096,000 ₪; עד אוקטובר 2010 – 10,538,000 ₪.

בהנחה של גידול נהנים בשיעור של 50% מדי חודש, סך הנזקים בתקופה המסתיימת במאי 2010 נאמד ב 3,476,000 ₪; בתקופה המסתיימת באוגוסט 2010 –13,028,000 ₪; בתקופה המסתיימת באוקטובר 2010 – 19,778,000 ₪.

פרופ' גרונאו מסכם ואומד את גידור הנזק שאפשר שיייקבע בסופו של הליך בתחום שבין 6,000,000 ₪ (בהנחה שאלמלא המגעים הפסולים בין המשיבות היו המבצעים נמשכים עד אוגוסט 2010, שהיקף הנהנים מהם היה גדל ב-25% מדי חודש) לבין 20,000,000 ₪ (בהנחה שאלמלא המגעים הפסולים בין המשיבות היו המבצעים נמשכים עד אוקטובר 2010, שהיקף הנהנים מהם היה גדל ב-50% מדי חודש).

בהינתן תחשיבים אלו, הסדר הפשרה שגובש הכולל תרומת מוצרים בשווי 9,895,650 ₪, על פי מחירם לצרכן (כ-7,000,000 ₪ על פי מחירם הקימעונאי), ותשלום כ-2,100,000 ₪ לקרן, נראה בעיניי ראוי הוגן וסביר ביותר. הדברים אמורים אף בהינתן העובדה שבתחשיב שערך פרופ' גרונאו לא נכלל סכום בגין הפגיעה ברווחה שנגרמה כתוצאה מן ההסדרים הכובלים, בשל הימנעות מרכישת לחם בגין מחירו, וכן הנזק מההתחייבות להימנע מתחרות על לקוחות קיימים, שצויין כי הוא לא ניתן לחישוב, ואשר גם המומחה מטעם המבקש לא הציע בחוות דעתו חישוב על פיו ניתן לאומדו. ההיקף הכולל של הסעדים שהוסכמו נמצא הרחק מעל לרף התחתון של הסכום שעשוי להיפסק על פי התחשיבים שנעשו בקשר לנזק העיקרי שבמחלוקת, באופן המצדיק אישור ההסדר גם בשים לב למרכיבים משניים אלו שלא ברור כלל שיוכחו, אם ינוהל ההליך עד תומו.

הסעדים שהוסכמו מניבים הטבה בהיקף ראוי ביותר בהתחשב בהערכות הכלכליות, כמו גם הסוגיות המשפטיות הלא פשוטות הטעונות הכרעה בהליך בכל הנוגע לאמדן הנזק.

זאת ועוד, כאמור, בירור סוגיות אלו עד תומן יחייב הליכים משפטיים ממושכים באופן שהסעדים שיינתנו בסופה של דרך יגיעו ליעדם לאחר תקופה ממושכת. מנגד הסדר הפשרה יוביל לתחילת מתן ההטבות תוך זמן לא רב, ואף בכך גלום יתרון לא מבוטל.

1. אשר לטענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי לצורך הערכת הסעד שעניינו תרומת מוצרים, אין מקום לאמוד את שווי ההטבה שבתרומת מוצרים על פי מחיר לצרכן, אלא על פי עלות הייצור או למיצער על פי המחיר הקימעונאי – בנסיבות העניין אינני מקבלת טענה זו. משהערכת הנזק בחוות דעתו של פרופ' גרונאו נעשתה על בסיס מחירם הקימעונאי של המוצרים – שכן הנזק לצרכנים הוא באי קבלת מוצרים בהנחה או בחינם על בסיס קימעונאי, הרי שראוי שגם הסעד ייבחן על אותו מישור, המישור הקימעונאי. יש לצפות ממי שהחסיר מהציבור לחם אחיד מוזל/חינם בהיקף מסוים, שיפצה את הציבור במתן לחם אחיד (או מוצרים דומים, שווי ערך) חינם באותו היקף, על פי אותו בסיס חישוב. אמנם, בסכום שישולם לקרן, אולי יוכלו עמותות לרכוש מוצרים לטובת נזקקים במחיר סיטונאי. אך אין בכך כדי ללמד שאת שווי המצרכים הנתרמים יש להעריך על בסיס מחיר סיטונאי, שכן ההטבה לציבור בפועל – כמו גם הנזק – בא לידי ביטוי בנסיבות הענין במחיר הקימעונאי של המוצרים.
2. אשר לטענה כי יש לבחון את שווי המוצרים הנתרמים על בסיס עלות הייצור – אכן, ככלל תובענה ייצוגית נועדה לחזק הרתעה מפני הפרת חוק, כך שבנסיבות מסוימות יש להעריך את ראויות סעד של תרומת מוצרים גם על בסיס עלות הייצור של המוצרים הנתרמים. במקרה דנן, הסדר הפשרה מטיל על המשיבות נטל כספי לא מבוטל, לרבות על דרך תשלום סכום לקרן, כמו גם מניעת הכנסות. שיקולי הרתעה תומכים איפוא באישור ההסדר, ולא נראה כי יש לבחון את עלות הייצור לשם הצדקת ההסדר ואישורו. לשלמות התמונה יוער כי נראה כי הצורך בהרתעה סופק גם במסגרת ההליך הפלילי בסופו הושתו קנסות בסכום כולל של כ-4,600,000 ₪, ואף נגזרו תקופות מאסר. בנסיבות אלו, לשיקולי הרתעה משקל משני בבחינת הסדר הפשרה, וכך גם לטענה בדבר הצורך בבדיקת עלות יצור המוצרים שייתרמו.
3. אשר לטענה כנגד מתן סעד על דרך תרומת מוצרים בתביעה שבבסיסה הרשעה פלילית חלוטה – כאמור לעיל, הסעדים שסוכמו כוללים תשלום כספי לטובת הקרן וכן תרומת מוצרים בהיקף כספי ניכר. ככלל, מקובלת עלי עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה המעוגנת בדין ובפסיקה, כי דרך המלך לפיצוי חברי קבוצה בתובענה ייצוגית כספית מבוססת, הינה בפיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה. כן מקובלים עליי דבריו כי פיצוי על דרך תרומת מוצרים מעורר קשיים עקרוניים ומעשיים מסוימים: חשש לקשר קודם בין העמותה הנתרמת לבין התורם, רווח משני לתורם בגין מוניטין; וכן קשיי פיקוח.
4. בענייננו אנו, אין חולק כי פיצוי כספי ישיר לחברי הקבוצה איננו מעשי. איתור קונקרטי של חברי הקבוצה וזיהוי הנזק שנגרם לכל אחד מהם בפועל לא נראה כמשימה אפשרית: מדובר בקהל צרכנים רחב ביותר הרוכש מוצר מזון בסיסי באופן יומיומי בנקודות מכירה שונות, וזיהוי פרטני של אותם אנשים שבמועד הרלבנטי היו רוכשים את המוצרים במבצע, אלמלא הופסק, איננו מעשי כלל ועיקר (ראו ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי, פ"ד נז (4) 673, סעיף 20 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) נאור (2003)). נדרש איפוא "סעד אחר" לטובת הקבוצה כאמור בסעיף 20 (ג)(1) לחוק.

בשים לב לנסיבות הענין, הסעד המוצע בהסדר הפשרה כ"סעד אחר", אשר כולל תרומת מוצרים לעמותות המחלקות את המוצרים לנזקקים, נראה נראה הולם את נסיבות הענין.

ראשית, מטבע הדברים, קיימת קרבה בין האוכלוסייה אליה כוונו המבצעים שהופסקו, אוכלוסיה ברוכת ילדים ומעוטת יכולת, לבין ציבור הנהנים מן הסעד, אשר גם הם מעוטי יכולת כספית, ואליהם מוכוונת פעילות העמותות שהוזכרו בתוכנית התרומות שגובשה.

בנוסף, קיימת קרבה בין הנזק שנגרם מהפסקת המבצעים בגין ההסדרים הכובלים, לבין טיב הסעד שהוסכם: תוצאות הפסקת המבצעים היתה בין היתר שלילת יכולתם של הצרכנים לקבל מספר רב של ככרות לחם/חלות תמורת סכום נמוך; הסעד המדובר יעניק מוצרי מאפה, לרבות ככרות לחם וחלות, חינם אין כסף לאוכלוסייה קרובה לזו שממנה נמנעה קבלת אותם מוצרים כנגד התשלום הנמוך. כך, כנגד הנזק שבקבלת 2 ככרות לחם בלבד תמורת 10 ₪, ולא 3 כיכרות, כפי שהוסכם שלא כדין, יהיה מי שיוכל עתה לקבל ככר לחם או מוצרים אחרים, שיתואמו עם העמותות העוסקות בחלוקת מוצרים, חינם אין כסף, וזאת כנגד אותה ככר לחם שלישית שנמנעה מחלק מהציבור בזמנו.

ועוד, אילו ניתן היה ליתן לזהות אישית את ציבור הניזוקים, וליתן להם במועד ובאופן שמתאים להם ככרות לחם ומוצרי מאפה שונים, דומה כי לא היה חולק שזהו סעד ראוי ההולם את עניינם. באופן דומה, משלא ניתן לזהות אישית את הניזוקים ואת שיעור הנזק לכל ניזוק וניזוק, הרי שמתן המוצרים לעמותות על מנת שיחולקו לנזקקים ללא תמורה, הינו סעד דומה המהווה תרופה ראויה והולמת בנסיבות הענין.

בהקשר זה יוזכר כי מדובר בתרומה של לחם ומוצרי מאפה אשר צריכתם נפוצה ביותר ושווה לכל נפש. טיבם של המוצרים בהיבט זה תומך אף הוא באישור הסדר הפשרה, שכן אין מדובר במתן מוצרים ייחודיים ו/או יוקרתיים, שספק אם למי שמקבל אותם יש עניין בקבלתם. מבחינתו של הנזקק, דומה כי קבלת ככר לחם, או מוצר מאפה אחר שתואם עם העמותה כנחוץ, ללא תשלום כספי, איננה שונה במהותה מקבלת סכום כספי שיכול לשמש לקניית המוצרים הנחוצים.

(לאישור סעד של חלוקת מוצרים לטובת אוכלוסייה הזקוקה להם ראו גם ת"צ (ת"א) 41999-01-13 זלצר נ' סופר-פארם (ישראל) בע"מ, פס' 15 (14.8.2017).

זאת ועוד, לצד תרומת המוצרים, הוסכם גם על תשלום כספי בסכום ניכר לקרן למטרות חברתיות, וגם באופן זה יצאו מעוטי יכולת כספית נשכרים כתוצאה מן ההסדר.

1. אשר לחששות מפני תרומות שהוזכרו בדברי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בשל קשר קודם בין העמותה הנתרמת לבין התורם; בשל רווח משני לתורם בגין מוניטין; וכן קשיי פיקוח – מעיון בהסדר הפשרה לפרטיו, נראה כי הלכה למעשה ניתן במסגרת ההסדר והגישור שקדם לו מענה מקיף לחששות אלו: נערכה תכנית תרומות מפורטת לטובת עמותות המתמחות בחלוקת מזון לנזקקים ופועלות במגזרים שונים ובאזורים שונים; ניתנו הצהרות בדבר קשרים קודמים עם העמותות, ככל שהיו; צורפו אישורי ניהול תקין של העמותות השונות; נקבעו מנגנונים לחישוב אובייקטיבי של שווי המוצרים הנתרמים; הוסכם כי התרומה תתואם עם העמותות על פי צרכיה, ובמקרה של מחלוקת, יוכלו העמותות לפנות אל ב"כ המבקש על מנת שיטפל בעניין; הוסכם על דיווח תקופתי אודות ביצוע התרומות; הוסכם כי המשיבות לא יציגו את התרומות האמורות כמעשה התנדבותי, ויציינו כי מדובר בתרומה לפי פסק דין לפי הסדר פשרה בהליך דנן. בכלל כך לא יפעלו לקבלת הטבות מס בגין התרומה.

לאור האמור נראה כי החשש מפני ניצול פסול של התרומה מופג במידה רבה, ואין בו כדי למנוע את אישור ההסדר אשר יש בו כדי להיטיב עם שכבות מעוטות יכולת כספית באופן העולה בקנה אחד עם עניינה של הקבוצה.

יחד עם זאת, על מנת להרחיק מכל חשש ולו למראית עין של ניצול לא ראוי של ההליך, הרי שלאור קשר אישי בין אחד מבעלי המניות במשיבות 1, 2 ו-6 לבין סמנכ"ל עמותת גג שמשיבות אלו אמורות לתרום אליה, ואף שהוצהר כי לא ניתנו בעבר תרומות לעמותת גג זו וכי לא תתקבל טובת הנאה כתוצאה מהתרומה הנוכחית, נראה כי יש להימנע מתיעול תרומות בידי משיבות אלו לעמותה האמורה.

אשר על כן, אני קובעת כי עד ליום 1.10.2019 על המשיבות 1, 2 ו-6 להציע עמותה/ת חלופיות אליהן יועברו מוצרי המאפה. להצעתן תצרפנה הצהרות בדבר קשרים קודמים עם העמותות, ככל שהיו ואישורי ניהול תקין של העמותות בדומה לאלו שצורפו לכתחילה וכן את הסכמת המבקש. להסרת ספק, אינני רואה מניעה לתרומה ישירה בידי משיבות אלו לידי עמותות הנהנות מתמיכה של עמותת הגג האמורה.

1. בשולי הדברים, ובהתייחס לדברי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי "לא הוצגה הצדקה" למתן פיצוי על דרך של תרומת מוצרים, ולא על דרך תשלום כספי לקרן, שהיא, כנטען, דרך המלך – ראשית, כאמור, בנסיבות הענין אינני סבורה כי קיימת עדיפות מובהקת לשיפור רווחת נזקקים באמצעות הקרן ולא באמצעות העמותות, באופן המצריך "הצדקה" לדרך שנבחרה.
2. שנית, אף אילו סברתי כי יש עדיפות לתשלום כספי לקרן, על פני חלוקת מוצרים באמצעות עמותות, ואף אילו לא הוצגה הצדקה להעדפת הדרך שהוצעה במסגרת הסדר הפשרה, אינני סבורה שיש בכך כדי לחייב את דחיית ההסדר. ההסדר הוא פרי הסכמתם של הצדדים: הצדדים להליך ניהלו מו"מ ממושך במסגרת גישור מורכב שהתנהל והגיעו להסכמה שהגיעו. השאלה העומדת להכרעה עתה איננה מדוע הגיעו להסכמה כזו ולא לאחרת, והאם אפשרית הסכמה אחרת שתיטיב עוד יותר עם חברי הקבוצה. השאלה היא האם ההסכמה כמות שהיא בפניי ראויה לאישור, אם לאו – האם ההסדר הינו "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה" והאם מדובר ב"דרך יעילה והוגנת להכרעה במחלוקת". כאמור, סבורה אני כי המנגנון שהוצע הינו ראוי והוגן, ומאפשר הכרעה יעילה והוגנת במחלוקת שבין הצדדים, וכי היקף ההטבה המגולמת בסעדים מצדיקה היטב את אישורו. אף אם סבור ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת עדיפות לתשלום סכום כספי על פני תרומת מוצרים, לא משתמע מכך שאין לאפשר בנסיבות הענין את מסלול תרומת המוצרים, על פי תוכנית מובנית וסדורה לתרומת מוצרי מאפה שבעיקרם הינם מוצרי יסוד דומים לאלו שבבסיס התובענה ומיועדים לאוכלוסייה רלבנטית.
3. בהקשר זה יוטעם: בבסיס הסדר פשרה מצויה הסכמת הצדדים. החוק איננו מסמיך את בית המשפט הבוחן הסדר פשרה, לתקן את ההסדר ולהורות על פשרה חלופית תחת זו לה הסכימו הצדדים. אכן, לעיתים קרובות סבור בית המשפט כי ראוי לתקן את הסדר הפשרה, והצדדים מקבלים את דעתו. בענייננו, כאמור, אינני סבורה כי ראוי לתקן את מתכונת ההסדר מעבר למה שצוין לעיל ואינני מוצאת פסול בנסיבות הענין בתרומת מוצרי מאפה במתכונת שפורטה בתוכנית התרומות, תחת תשלום לקרן. עם זאת, יצויין כי הובהר כי הצדדים הגיעו להסכמה שהגיעו לאחר מו"מ ממושך ועיקש במסגרתו הבהירו ב"כ המבקש כי עמדו על מיצוי המירב מן ההליך, באופן העולה בקנה אחד עם עניינה של הקבוצה, ולא קיימת גמישות נוספת בכל הנוגע למוסכם. העומד על הפרק הוא איפוא אישור ההסדר או דחייתו באופן שיחייב את המבקש בניהול הליך מלא כסדרו. סבורה אני כפי שפורט לעיל, כי עדיפותו של אישור ההסדר המוצע ראויה בכל ההיבטים הרלבנטיים.

מינוי בודק

1. הצדדים ביקשו להימנע ממינוי בודק. החלטתי להיעתר לבקשה זו, מכיוון שנראה כי הנתונים הדרושים לאישור הסדר הפשרה הונחו בפני בית המשפט. הנתונים העובדתיים והכלכליים על יסודם גובש הסדר הפשרה, לאחר הליך גישור יסודי וממושך, נתמכו בחוות דעת כלכלית מצד המגשר פרופ' גרונאו. הערכת סיכויי התובענה על רקע נתון זה היא עניין משפטי מובהק, שאינו מצדיק מינוי בודק. בנסיבות אלה, מינוי בודק יעכב את ביצוע הסדר הפשרה ומתן הפיצוי לציבור ויהא כרוך בעלויות נוספות, מבלי שתצמח מכך תועלת ממשית. לנוכח זאת ולנוכח הערכת הסיכונים שבניהול ההליך, מוצאת אני כי מנגנון הפיצוי המוצע ראוי בנסיבות העניין ומצדיק הימנעות ממינוי בודק.

הגדרת הקבוצה; עילות התביעה; שאלות משותפות

1. כאמור בהסדר הפשרה, חברי קבוצת התובעים עליהם חל הסדר הפשרה הם כל מי שרכש מוצרי מאפה בישראל מיום 1.3.2010 ועד המועד בו פורסמה מודעה על הסדר הפשרה לפי סעיף 25(א)(3) לחוק.
2. העילות שלגביהם יהווה הסדר הפשרה מעשה בית דין הן הנושאים, הטענות והעניינים עליהם נסובו התביעה ובקשת האישור.
3. קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והן, בין היתר: האם נגרם נזק לצרכנים כתוצאה מההסדרים הכובלים בגינם הורשעו המשיבות; מהו היקף הנזק שנגרם לצרכנים; ומהו הפיצוי שעל המשיבות לשלם לצרכנים בגין הנזק שנגרם להם.

גמול ושכר טרחה

1. הצדדים המליצו כי הגמול למבקש ולבאי כוחו יהא בשיעורים ובמועדים המפורטים להלן:

המשיבות תשלמנה למבקש גמול בסך 195,000 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם לחלוקה הבאה:

• 1. דוידוביץ', אלומות ואחדות – סך מצטבר של 26,545 ₪ בצירוף מע"מ.
  2. ברמן – סך של 67,458 ₪.
  3. אנג'ל ואורנים – סך מצטבר של 75,647 ₪ בצירוף מע"מ.
  4. דגנית ומרחבית – סך מצטבר של 25,350 ₪ בצירוף מע"מ.

המשיבות תשלמנה לבאי כוח המבקש שכר טרחה בסך 1,750,000 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם לחלוקה הבאה:

1. דוידוביץ', אלומות ואחדות – סך מצטבר של 238,223 ₪ בצירוף מע"מ.
2. ברמן – סך של 605,388 ₪.
3. אנג'ל ואורנים – סך מצטבר של 678,889 ₪ בצירוף מע"מ.
4. דגנית ומרחבית – סך מצטבר של 227,500 ₪ בצירוף מע"מ.

כן הוסכם, כי המשיבות תישאנה בהוצאות המבקש ששולמו על ידו בפועל בגין חוות דעת המומחה ד"ר איתי אטר, אשר צורפה לתגובת המבקש לתשובות המשיבות לבקשת האישור, בסך כולל של 76,923 ₪ בצירוף מע"מ, וזאת בהתאם לחלוקה הבאה:

1. דוידוביץ', אלומות ואחדות – סך מצטבר של 10,471 ₪ בצירוף מע"מ.
2. ברמן – סך של 26,611 ₪.
3. אנג'ל ואורנים – סך מצטבר של 29,841 ₪ בצירוף מע"מ.
4. דגנית ומרחבית – סך מצטבר של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

במסגרת ההסדר הוצע כי סכומים אלה ישולמו במועדים שלהלן:

1. הגמול למבקש והחזר ההוצאות בגין חוות דעת המומחה ישולמו בתוך 30 יום מהמועד הקובע, בכפוף להמצאת פטור מניכוי מס במקור.
2. 80% מסכומי שכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום מהמועד הקובע, בכפוף להמצאת פטור מניכוי מס במקור.
3. יתרת 20% מסכומי שכר הטרחה תשולם לאחר ביצוע מלוא התרומה, בהתאם להחלטה נפרדת של בית המשפט בכפוף להמצאת פטור מניכוי מס במקור.
4. התשלום בגין חוות דעת אטר ישולם בתוך 30 יום מהמועד הקובע, ובלבד שב"כ המבקש מסרו לב"כ המשיבות חשבוניות וקבלות כדין המעידים על ביצוע התשלומים על ידי המבקש לד"ר אטר.
5. עמדתי לעניין הגמול ושכר הטרחה, היא כי בהינתן סכום ההשבה הכולל לחברי הקבוצה, ובהתחשב בהטבה המשמעותית של מתן מוצר יסוד בסיסי המסייע לאוכלוסיות הנזקקות, נראה כי ההישג שהשיגו המבקש ובאי כוחו מצדיק את גובה הגמול ושכר הטרחה המוצעים. כל זאת, בשים לב להיקף ההשקעה לה נדרשו והסיכון שנטל עליו המבקש. יוטעם, כי מדובר בסכומים שנפסקים בנוסף לסכום הפשרה ואינם באים על חשבון ההשבה שתינתן לחברי הקבוצה.
6. אשר למועדים שבהם ישולמו הגמול ושכר הטרחה, הרי שנוכח הצורך לוודא כי הסדר הפשרה יוצא מהכוח אל הפועל, תשלום הגמול ושכר הטרחה מותנה בביצוע ההסדר, כך שאלה ישולמו למבקש ולבאי כוחו במועדים ובתנאים המפורטים להלן:
7. 50% מסכום הגמול ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום בו מהמועד שבו פסק הדין זה יהפוך לסופי וחלוט.
8. 10% נוספים מסכום הגמול ושכר הטרחה ישולמו לאחר העברת התשלום לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק, אולם זאת בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שב"כ המבקש יגישו הודעה הנתמכת בתצהיר ובאסמכתה מתאימה באשר לביצוע התשלום לקרן.
9. 40% נוספים מהגמול ושכר הטרחה ישולמו לאחר ביצוע תרומת המוצרים כמפורט לעיל, אולם זאת בכפוף לאישור בית המשפט, ולאחר שב"כ המבקש יגישו הודעה לפיה קוימה במלואה התחייבות כל אחת מהמשיבות לתרומת מוצרי הלחם לעמותות השונות. ההודעה תוגש בצירוף דוח תרומות המסכם את מכלול התרומות שבוצעו על ידי כל משיבה, ואשר נתמך בתצהיר של אחד ממנהלי המשיבה וכן של רו"ח מטעמה. כן יצורף להודעת ב"כ המבקש אישור העמותה לה נתרמו המוצרים.
10. החזר ההוצאות בגין חוות דעת המומחה, פרופ' גרונאו, ישולם בתוך 30 יום מהמועד שבו פסק הדין זה יהפוך לסופי וחלוט.
11. התשלום בגין חוות דעת ד"ר אטר ישולם מהמועד שבו פסק הדין זה יהפוך לסופי וחלוט, ובלבד שב"כ המבקש מסרו לב"כ המשיבות חשבוניות וקבלות כדין המעידים על ביצוע התשלומים על ידי המבקש לד"ר אטר.

סוף דבר

1. לאור כל האמור, ובכפוף לאמור בסעיף 33 לעיל, הנני מאשרת את הסדר הפשרה בין הצדדים ונותנת לו תוקף של פסק דין.
2. הגמול ושכר הטרחה ישולמו על ידי המשיבות בהתאם לסכומים שהוצעו בהסדר הפשרה, ועל-פי המועדים שקבעתי לעיל.
3. אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, לפי נוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום.

54678313התיק יובא בפניי ביום 20.9.2019. וביום 2.10.19.

ניתן היום, א' אלול תשע"ט, 01 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.