1. התובע (להלן – "וסילי") עוסק בעבודות בניה ושיפוצים.

הנתבע (להלן – "גולן"), הזמין מוסילי עבודות שונות, על פי הסכם שנחתם ביניהם ביום 3/2/15.

לטענת וסילי, גולן לא שילם לו את הסכום המלא המגיע לו על פי ההסכם. וסילי טוען בנוסף, כי ביצע עבור גולן עבודות נוספות, מעבר לאלה שנכללו בהסכם, וכי על גולן לשלם לו גם עבור העבודות האלה.

2. גולן מכחיש את כל טענותיו של וסילי. לטענת גולן, לא רק שהוא אינו חייב דבר לוסילי, וסילי הוא שחייב לו סכומים שונים. בשל כך הגיש גולן תביעה שכנגד.

בתביעה שכנגד טען גולן כי וסילי לא ביצע את כל העבודות שהתחייב לבצע על פי ההסכם ולפני קבלת טופס 4. לטענת גולן, הסכום הדרוש להשלמת העבודות האלה הינו 22,400 ₪, ויש לקזז סכום זה מהיתרה המוסכמת על פי ההסכם. לטענת גולן, מאחר שעל פי ההסכם, היה גולן זכאי לסך של 105,000 ₪ עבור העבודות שלפני קבלת טופס 4, אך לא ביצע אותן במלואן, ממילא הוא היה זכאי לקבל רק 82,600 ₪. מאחר שבפועל קיבל 96,600 ₪, עליו להשיב לגולן את ההפרש.

עוד טוען גולן בתביעה שכנגד, כי היה על וסילי לבצע עבודות גם לאחר קבלת טופס 4. מאחר שלא ביצע את העבודות האלה, עליו לשלם את הסכום הדרוש לביצוען, 42,100 ₪.

גולן גם טען שוסילי איחר במסירת העבודה. לטענת גולן, על פי ההסכם מגיע לו פיצוי בשיעור של 500 ₪ לכל יום איחור, וסה"כ 37,500 ₪.

גולן טען גם כי וסילי, בעצמו או באמצעות אחרים, הצית ספה וסאונה שהיו מונחים בחצר הבית, ושוויים כ- 20,000 ₪. לטענת גולן, על וסילי לשלם לו בגין הנזק הזה.

3. בסה"כ טען גולן כי וסילי חב לו סך של 93,600 ₪. לטענתו, ועל מנת שהתביעה שכנגד תוכל להתברר בסדר דין מהיר, צמצם את סכום התביעה ל- 75,000 ₪ בלבד.

4. וסילי העיד לבדו ולא הביא עדים אחרים מטעמו.

מטעם גולן העידו, מלבד גולן עצמו, גם העדים אורי כוכבי, שמואל שמבי, רפאל שמחי ואיתן שמחי.

תביעתו של וסילי

5. הטענה הראשונה שטען וסילי בתביעתו היא ביחס לעבודות, שאותן היה עליו לבצע לפני קבלת טופס 4, ושאותן, לטענתו, השלים.

לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובראיות שהוצגו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה שלא עלה בידי וסילי להרים את הנטל המוטל עליו, ולהוכיח את טענתו לפיה סיים את כל העבודות שהיה עליו לבצע על פי ההסכם לפני קבלת טופס 4.

6. הראיה היחידה שהציג וסילי לעניין הזה היא עדותו הוא, שהיא עדות יחידה של בעל דין.

וסילי בחר, מסיבותיו, שלא להביא שום עד נוסף להוכחת טענותיו בעניין הזה. כך, למשל, נמנע וסילי מלהביא כעדים את העובדים שעבדו מטעמו במקום. זאת, אף שאלה יכולים היו, לכאורה, לסייע לו להוכיח שביצע את העבודות שבמחלוקת, והשלים את העבודות שהיה עליו לבצע על פי ההסכם. וסילי גם נמנע מלזמן את המפקח, מר ניסן חג'בי, אף שברור שמדובר בעד מפתח לשאלות שבמחלוקת. החלטתו של וסילי שלא לזמן את חג'בי כעד מטעמו בולטת במיוחד, לנוכח האמור בהסכם, שלפיו כל תשלום יאושר על ידי חג'בי והתמורה תשולם רק לאחר שהעבודה תבוצע לשביעות רצונו של חג'בי והוא יאשר את התשלום (ס' 3.3 ו- 3.4 להסכם).

לעניין עדותו של חג'בי, אציין כי וסילי נמנע מלזמנו כעד מטעמו בשלב שבו הגיש את תצהיריו. בהמשך, ולאחר שהסתבר כי הנתבע מוותר על עדותו של חג'בי כעד מטעמו, ניתנה לוסילי הזדמנות נוספת לזמן את חג'בי. וסילי בחר שלא לנצל את ההזדמנות הזו (ראה הודעתו מיום 18.09.16).

7. למעשה, לא רק שוסילי לא הוכיח שסיים את העבודות, מעדותו משתמע כי לא סיים אותן:

"כל מה שהייתי צריך לבצע ביצעתי על פי ההסכמים שלנו עם גולן, עד שלב שהיינו צריכים לעשות את הסיומת שבה הוא בעצם עצר אותנו מלעבוד והגיע מצב כזה שכבר ראיתי איך זה הולך להסתיים ועדיין כשראיתי שהמשטרה הגיעה לעצור אותי על משהו שלא עשיתי ואני לא קשור אליו בשום צורה, עדיין העובדים שלי המשיכו את העבודה כדי שלא יהיה מצב כזה שיגידו לי שלא סיימתי כי אני בחרתי שלא לסיים ובאותו רגע שגולן ראה את הדבר הזה קורה, שהעובדים שלי עדיין ממשיכים לעבוד ולסיים את הדברים הקטנים והוא רץ אליהם ואמר להם לעצור וביקש מהם לא לסיים וכאשר לא הקשיבו לו הוא בא לשוטר ואמר לו לשוטר שהוא רוצה שהעובדים יעזבו את המקום" (עמ' 8, ש' 3-10).

8. וסילי מודה איפה כי העבודה לא הסתיימה. הוא טוען כי גולן מנע ממנו מלסיים את העבודה. טענה זו, ובכלל זה טענתו לפיה עובדיו המשיכו בביצוע העבודות על מנת לסיים אותן, אך גולן "רץ אליהם ואמר להם לעצור וביקש מהם לא לסיים", לא הוכחה. זאת, לאור החלטתו של וסילי שלא להביא את העובדים, כולם או חלקם, להעיד.

9. הימנעותו של וסילי מלהביא כעדים את העובדים, אף שלכאורה לא היה כל קושי להביאם (עמ' 5 ש' 26), החלטתו של וסילי להימנע מלזמן את חג'בי לעדות, והרושם שהותיר וסילי בעדותו, בין היתר לאור הסתירה שבין התיקונים הרבים שעשה על גבי ההסכם לטענתו לפיה ההסכם אינו מחייב והוא "רק פורמלי" (כפי שעוד יפורט להלן בהרחבה), מביאים אותי לכלל מסקנה שאין די בעדותו של וסילי לבדה, כדי להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח כי סיים את העבודות שהיה עליו לבצע עד לקבלת טופס 4.

10. התוצאה היא, שאני דוחה את דרישתו של וסילי כמפורט בסעיף 5 לתביעה.

11. העבודות הנוספות –וסילי טען שהוא ביצע עבור גולן עבודות נוספות, שלא נכללו בהסכם המקורי, וכי על גולן לשלם לו עבור העבודות האלה.

12. סעיף 4.6 להסכם שבין הצדדים קובע לעניין העבודות הנוספות כדלקמן:

"במקרה של עבודות נוספות ייקבעו המחירים לפני ביצוען ועל הקבלן להודיע מראש ובכתב על קיומן ולקבל אישור בכתב מראש מאת המזמין. בכל מקרה הקבלן לא יהיה זכאי לדרוש על תוספות מעל המחיר על פי מחירון דקל פחות 30%".

13. בפועל, דורש וסילי בתביעתו כי התובע ישלם לו עבור עבודות נוספות אף שלא סוכם על ביצוען בכתב ומראש, אף שהמחירים תמורת אותן עבודות נוספות לא נקבעו לפני ביצוען, ואף שהמחיר שהוא דורש עבורן אינו על פי מחירון דקל פחות 30%.

14. וסילי מסביר דרישה זו בטענה כי האמור בסעיף 4.6 להסכם אינו מחייב אותו, משום שההסכם לא נכתב לפי מה שסוכם (עמ' 8 שו' 21-28).

אני דוחה טענה זו של וסילי, ומכמה טעמים.

15. ראשית, משום שוסילי חתום על ההסכם וחתימתו מחייבת אותו. הטענה, לפיה ההסכם אינו מחייב אותו משום שלא קרא אותו, אינה יכולה להתקבל. בתי המשפט דחו טענות כאלה פעם אחר פעם.

כך, למשל, קבעה כב' השופטת פרוקצ'יה:

"אין מקום להיזקק כאן לטענת "לא נעשה דבר" (“non est factum”) מאחר שלא הוכחו נסיבות המגבשות עילה זו (השווה ע"א 1548/96 בנק איגוד נ' לופו, פד"י נד(2) 559; ע"א 36/99 יפה נ' גלזר, פד"י נה(3) 272; ג. שלו טעות בחתימה - האמנם "לא נעשה דבר" משפטים י"א, תשמ"א 501). דרך כלל, דין הוא כי אדם החותם על מסמך בלי לדעת את תוכנו לא יישמע בטענה שלא קרא אותו ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב שכן "חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (הנשיא זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פד"י יט(2) 113, 117). הנטל לסתירת חזקה זו הינו משמעותי."

(ע"א 7456/97 מליחי נ. שמשון חב' לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, מיום 06.05.02).

וכן, דברי כב' השופטת דורנר:

"הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר" הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן, "בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (השופט זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור (להלן – ע"א שוויץ [6]), בעמ' 117). על המעלים טענת אפסות לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה. ראו והשוו: ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם [7], בעמ' 91-92; ע"א 624/88 גולד נ' מעוז [8], בעמ' 503."

(ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. לופו (פורסם בנבו, מיום 12.06.00)

היטב לסכם זאת כב' השופט כספי, בהחלטה שמובאת במסגרת פסק הדין בת"א 59859/03 הבנק הבינלאומי נ' מוזס (פורם בנבו):

"נראה לי שיש גבול לסבלנותו של בית המשפט לשמיעת טענות שניתן לסכמן כ"לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי, לא הבנתי, לא קראתי, לא הוקרא לי, לא סופר לי, לא הוברר לי, לא הוסבר לי", וזאת כאשר מדובר בטענות הנשמעות מפי אנשים מבוגרים, אשר ניהלו עסקים.... יש גבול לרמת הטיפשות שמוכן בית המשפט לייחס לנתבעים, בדרך כלל, ולמבקשים כאן, כאשר הם מבקשים ממנו ליחסה להם במסגרת ניסיונותיהם להתחמק ממילוי התחייבויות כתובות וחתומות על ידיהם.

16. הטעם השני, לכך שאני דוחה את טענת וסילי לפיה ההסכם אינו תקף לגביו, הוא משום שאינני מאמינה לוסילי ולטענתו לפיה לא קרא את ההסכם. וסילי הודה כי על גבי ההסכם מופיעים תיקונים רבים בכתב ידו (עמ' 11 שו' 6-20). תיקונים אלה מעידים על כך שוסילי קרא היטב את ההסכם, ואף תיקן בו כל דבר שלא היה מקובל עליו.

17. מכיוון שכך, על מנת להיות זכאי לתשלום עבור עבודות נוספות, על וסילי להראות כי עמד בתנאים שנקבעו בסעיף 4.6 להסכם.

זאת, לא עלה בידו לעשות.

18. וסילי לא הציג כל ראיה שהיא, להוכיח שהודיע מראש ובכתב על העבודות הנוספות וכי המחירים לביצוען של העבודות האלה נקבעו מראש ולפני שבוצעו העבודות. אני דוחה את טענתו של וסילי, כאילו ניתן להסתמך על המסרונים שצירף לתצהירו, ולראות בהם מסמכים בכתב לעניין הזה. זאת, לאחר שבהחלטה שניתנה במהלך הדיון נקבע שאין לקבל אותם כראיה (פרוטוקול, עמ' 13-14).

19. אשר לטענתו של וסילי, כאילו גולן הודה בביצוע העבודות הנוספות ובסכומים שדרש וסילי עבורן, אני מקבלת טענה זו, אך רק באופן חלקי. אכן, גולן הודה בשתי עבודות נוספות (סעיפים 36,37 לתצהירו), ובסכום כולל של 13,000 ₪. וסילי אינו מסתפק בכך, והוא טוען כי גולן מודה בכל העבודות הנוספות. לטענת וסילי, הודאה כזו מצויה בדברים שאמר לו גולן בשיחה שהייתה ביניהם, והוקלטה על ידי וסילי (נספח ד' לסיכומי וסילי). מדובר בשיחה שהתקיימה ביום 27.07.15, ובה דרש וסילי מגולן תשלום עבור העבודות הנוספות. מהתמליל עולה כי גולן השיב לדרישותיו של וסילי כך:

"תקשיב, בוא נעשה לך את זה קצר, היום לא תקבל כסף, אל, חבל לך על... אמרתי לך את זה אתמול, אמרתי לך את זה לפני שבוע ולפני שבועיים, אתה תגמור את העבודה, עוד יום עוד יומיים אתה תקבל כסף, אני לפי חוזה מחויב להוציא לך תשלום אחרי 10 ימים, אז תתחיל להירגע. עכשיו אני, מה ששלחת אלי בהודעות בוואטסאפ וזה חלק מזה אני מקבל אני יכול להגיד לך, את כל הסיפור של החלונות, לא ידע מאיפה המצאת אותו, אבל לא מקובל, (עמ' 2 לשיחה, ש' 4-12).

20. אני דוחה את טענת וסילי, כאילו יש בשיחה זו משום הודאה מטעמו של גולן בכל העבודות הנוספות שוסילי טוען להן.

ראשית, משום שאני מקבלת את הסבריו של גולן, לפיהם הדברים נאמרו על ידו כפי שנאמרו רק על מנת לנסות ולהביא לכך שוסילי יסיים את העבודות על פי ההסכם. עדותו של גולן הותירה רושם מהימן מאוד, בניגוד לעדותו של וסילי.

שנית, משום שגם אם ניתן היה לראות בדבריו של גולן הסכמה לתשלום עבור עבודות כאלה ואחרות, ודאי שלא ניתן ללמוד מהם אילו עבודות נוספות בוצעו וכל שכן שלא ניתן ללמוד מהם על הסכמתו של גולן לסכומים שאותם דורש וסילי בגין כל אותן עבודות.

שלישית, משום שגם אם ניתן היה לראות בדבריו של גולן הסכמה לשלם לוסילי עבור עבודות נוספות, לא ניתן לשלול שמדובר באותן שתי עבודות שגולן אכן הודה בהן כאמור לעיל. ודאי שלא ניתן לראות באותם דברים הסכמה לכך שוסילי יהיה זכאי לקבל עבור כל העבודות שלהן טען, סכומים שלא אושרו על ידי חג'בי ואשר אינם עומדים בתנאים כפי שנקבעו בסעיף 4.6 להסכם, היינו, מחירון דקל פחות 30%.

21. כפי שכבר צויין לעיל, וסילי נמנע מלזמן לעדות את חג'בי, אף שעד זה יכול היה, לכאורה, להעיד אם העבודות הנוספות הנטענות בוצעו, ואם בוצעו, כמה מגיע לוסילי עבור ביצוען. במקום זאת ניסה וסילי להוכיח את שווי העבודות הנטענות, או לפחות את שווי חלקן, על ידי שצירף לכתב התביעה, הערכת מחיר עבור העבודה שביצע, לטענתו, בנוגע לחלונות. ההערכה נכתבה על ידי קבלן בשם אהרון אלקלעי (נספח ו' לכתב התביעה). לטענת וסילי, הערכת המחיר נדרשה משום שחג'בי, אשר היה אמור להכריע בנושא זה, נמנע מלהכריע בו. וסילי בחר שלא להביא את אלקלעי להעיד על תוכן המסמך, ובהעדרו אין המסמך יכול להוות ראיה לתוכנו. מכאן, שלא ניתן לראות בנספח ו' ראיה לשווין של אותן עבודות, אף אם היה וסילי מוכיח כי מדובר בעבודות נוספות, עניין שגם הוא לא הוכח.

22. מכל הסיבות האלה, אני דוחה את טענותיו של וסילי ואת דרישתו לתשלום עבור העבודות הנוספות.

התוצאה בתביעתו של וסילי היא איפא, שאני מחייבת את גולן לשלם לוסילי את הסך של 13,000 ₪.

תביעתו של גולן

23. גולן טען שוסילי לא ביצע את כל העבודות שהתחייב לבצע על פי ההסכם, וכי עלות השלמת העבודות האלה היא 22,400 ₪. לא ניתן לקבל טענות אלה, שכן גולן לא הרים את הנטל המוטל עליו כתובע שכנגד, להוכיח אילו עבודות לא הושלמו, ומה עלות ביצוען.

24. עדותו של גולן בעניין הזה נותרה עדות יחידה. זאת, לאחר שגולן ויתר על עדותו של חג'בי, אף שמלכתחילה צורף תצהירו של חג'בי לתצהירי העדויות הראשיות שהגיש גולן. התברר, כי גולן לא הזמין את חג'בי לדיון, והוא ויתר על עדותו. בא כוחו של גולן טען כי חג'בי לא זומן משום שלא הצליחו להשיג אותו למסור לו הזמנה (עמ' 44 שו' 6), ואולם לא ניתן פירוט אילו ניסיונות נעשו לזמן את חג'בי, כיצד ניסו לאתרו ומדוע לא עלה בידי גולן או בא כוחו להשיג את חג'בי ולמסור לו את ההזמנה לדיון. יוצא, שאין בפני אלא את העובדה לפיה גולן החליט לוותר על עדותו של חג'בי. ברור כי יש לזקוף החלטה זו לחובתו של גולן כתובע שכנגד, וההלכות בעניין זה ידועות. במיוחד הדבר נכון כאשר לא רק שגולן נמנע מלזמן את חג'בי להעיד מטעמו, הוא גם התנגד בתוקף לכך שוסילי ינסה לאתר את חג'בי ויזמן אותו כעד מטעמו. (עמ' 44 שו' 16-23).

נראה איפה שגולן לא היה מעוניין בעדותו של חג'בי, על כל המשתמע מכך. מאחר שהנטל על גולן להוכיח את תביעתו, ובמסגרת זו עליו להוכיח אילו עבודות וסילי לא ביצע מתוך אלה שהיה עליו לבצע על פי ההסכם, אין מנוס מלקבוע שלא עלה בידי גולן להרים את הנטל הזה.

24. במקום להעיד את חג'בי בעניין העבודות האלה, צירף גולן, כנספח ג' לתצהירו, את מכתבו של מר דוד דוניו מיום 5/11/15. מסמך זה אינו יכול להועיל לגולן וזאת מכמה טעמים:

ראשית, משום שבשולי המסמך עצמו מצויין "טיוטה חלקית בסיס להגשת חוות דעת". מדובר אפוא במסמך שאינו אלא טיוטה.

שנית, משום שכפי שנאמר לעיל, לא מדובר בחוות דעת, אף שלצורך הוכחת הטענה לפיה עבודות כאלה ואחרות לא בוצעו, היה מקום להגיש חוות דעת ערוכה כדין.

שלישית, משום שעורך המסמך, מר דוניו, לא התייצב להעיד ולא ניתן לכן לקבל את המסמך כראיה להוכחת תוכנו.

רביעית, משום שמהמסמך עצמו נראה שמר דוניו כלל לא היה בבית ולא בדק אילו עבודות בוצעו ואילו לא בוצעו, והדברים נכתבו על סמך נתונים שקיבל מגולן.

25. ויודגש, אמנם קבעתי בסעיף 10 לעיל כי וסילי לא הוכיח שסיים את כל העבודות, ודחיתי על הבסיס הזה את תביעתו של וסילי, אך לצורך הוכחת התביעה שכנגד, אין די בכך. גם בהנחה שוסילי לא סיים את כל העבודות, עדיין על גולן להוכיח אילו עבודות לא בוצעו על ידי וסילי, כמו גם את הסכומים שמשקפים לטענתו את עלות ביצוע העבודות האלה. לעניין זה, וכפי שפורט לעיל, לא יכול המסמך של דוניו להועיל.

מכיוון שכך, אני דוחה את טענותיו של גולן כפי שפורטו בס' 13-14 לתביעה שכנגד.

26. גולן טען כי הוא זכאי לקבל מוסילי את הסך של 42,100 ₪, בגין עבודות שהיה על וסילי לבצע לאחר קבלת אישור לשינויים ולאחר קבלת טופס 4. אני דוחה טענות אלה.

27. לבד מהדברים שכתב גולן בסעיף 70 לתצהירו, גולן לא הציג שום ראיה שהיא לביסוס הטענות האלה. לא ניתן הסבר לסכומים שפורטו שם, לא ברור אם העבודות הנטענות בוצעו בסופו של דבר ואם בוצעו, מי ביצע אותן. טענתו של גולן לפיה "העבודה התבצעה עד לאחרונה", לא נתמכה בשום ראיה. לא הוצגו ראיות לתשלום עבור העבודות האלה ותמוה מדוע סבור גולן כי על וסילי לשלם בגין העבודות האלה, יותר ממה שגולן התחייב לשלם לו עבורן.

28. גולן טען כי הוא זכאי לקבל מוסילי פיצוי בגין האיחור בביצוע העבודות. זאת, לטענתו, מכוח הוראות סעיף 4.3 להסכם, שקובע כי בגין כל יום איחור במסירת העבודה, הקבלן ישלם למזמין פיצוי בשיעור של 500 ₪. אני דוחה טענה זו, שכן באותו סעיף נקבע גם כי: "במניין ימי האיחורים, לא ייכללו עיכובים שלא בתחום אחריות הקבלן".

29. גולן נשאל האם ישנה אפשרות שהעיכוב נוצר גם בגלל התנהלות של עובדים אחרים באתר, והודה כי הוא לא בדק:

"ש. אז מה שאתה טוען זה שכל אנשי המקצוע שהיו לך בשטח היו 100% בסדר ווסילי הוא זה שלא עמד?

ת. לא בדקתי אותם. אבל אני יודע שהגורם שעיכב לפחות במה שנוגע לדיון הזה זה וסילי" (עמ' 26, ש' 32-33, עמ' 27, ש' 1).

30. כאילו לא די בעדות הזו של גולן, גולן גם בחר, כאמור, שלא להביא את חג'בי, אף שעדותו יכולה הייתה לשפוך אור גם על הסיבות לעיכובים בעבודה, ככל שהיו כאלה.

לעדות בעלי המקצוע האחרים שהביא גולן יש להתייחס בזהירות, שכן הם בעלי אינטרס מובהק לגלגל את האחריות לעיכובים אל וסילי, ולהרחיקה מהם.

31. ואכן, עדים אלה ניסו, כצפוי, להטיל את האחריות לעיכובים על וסילי (עמ' 34 ש' 21, עמ' 41, ש' 28-30, עמ' 42, ש' 1-2) יחד עם זאת העד רפאל שמחי, שבנה את המסגרת לקמין, הודה כי בניית המסגרת אינה בתחום מקצועיותו, וכי הוא נאלץ לשנות את המסגרת מספר פעמים לאחר שוסילי לא היה מרוצה מהעבודה שביצע (עמ' 34, ש' 1-8). שמחי גם הודה כי נדרשו לו שלושה שבועות על מנת לסיים את העבודה שביצע (עמ' 34 ש' 17-19). גם העד כוכבי הודה כי וסילי דרש ממנו לסיים את העבודה במהירות.

32. לפיכך לא מצאתי כי עלה בידי גולן להוכיח שהוא זכאי לפיצוי כפי שתבע בגין האיחור הנטען.

33. טענתו האחרונה של גולן היתה כי וסילי צריך לפצות אותו בגין הנזק שנגרם לספה ולג'קוזי שנפגעו בשריפה שלה, לטענת גולן, היה וסילי אחראי.

34. חשוב לציין כי אף שמדובר בהליך אזרחי, גולן מבקש לייחס לוסילי מעשה הנושא עימו גוון פלילי. הלכה היא כי במקרים מעין אלה, על גולן נטל ראיה מוגבר, ועליו להביא בפני בית המשפט ראיות מוצקות שמשקלן רציני.

35. בפרשת זיקרי נדונה השאלה, אם ייחוס מעשה פלילי של איש לרעהו, בהליך אזרחי, מקים חובת הוכחה ברמה העולה על מאזן ההסתברויות, עד כדי הדרישה להוכחתו מעבר לכל ספק סביר. כל שופטי בית המשפט העליון שדנו בפרשת זיקרי, באו לכלל מסקנה כי אין בנמצא, בשיטת המשפט הישראלי, רמת הוכחה שלישית, בין זו הנדרשת להליך האזרחי לבין זו שחובה להגיע אליה באישום פלילי. יחד עם זאת, נקבע:

"הצד, שעליו רובץ הנטל להוכיח עובדות המטילות על יריבו סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית, חייב לעשות זאת באמצעות ראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש במשפטים אזרחיים רגילים... העיקרון האמור בדיני הראיות הוא בר הפעלה, רק כאשר מדובר בטענות, המייחסות ליריב ביצוע עבירות רציניות המטילות עליו סטיגמה ושיש עמן משום קלון". (הדגש שלי,ה.א.)

(ראה ע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, מיום 26.02.86).

36. ובעניין אחר נקבע:

"ככלל, ניתן לומר כי בית משפט זה לא ראה לנכון בדרך כלל לייבא לשיטת המשפט הישראלית את מידת ההוכחה השלישית הקיימת (כעניין חריג) בדין האמריקאי (ראו העמדות השונות של השופטים א' ברק ו-ג' בך בנושא זה ב-ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 (1986)). דומה כי כיום מקובלת העמדה של השופט (כתארו אז) ברק, שלפיה: "מקובל עלינו כי קיימות שתי רמות של מידת הוכחה, זו הנוהגת במשפט הפלילי (שכנוע מעבר לספק סביר) וזו הנוהגת במשפט האזרחי (נטיה של מאזן ההסתברות)" (שם בעמ' 598; ראו גם: ע"א 4126/05 חג'אזי נ' עמותת ועד הספרדים, בפיסקה ט"ו לחוות דעתו של חברי, השופט א' רובינשטיין (לא פורסם, 20.6.2006); עיינו עוד: יעקב קדמי על הראיות (חלק רביעי) 1779-1772 (2009) (; יש עם זאת אצלנו לעתים חריגים לכלל האמור, למשל כאשר מתעורר חשד לפלילים במסגרת ערעור על תוצאות בחירות, ראו: רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג (לא פורסם, 21.8.2005); בר"מ 2610/09 אפרים נ' ועדת הבחירות המקומית למועצה האזורית גלבוע (לא פורסם, 18.5.2009)).

מכאן, שכעיקרון, קשיותה של טענה המועלית נגד אדם, או החומרה שבתוצאת קבלתה – איננה צריכה להוביל לשינוי מידת ההוכחה אגב יצירת קריטריון שלישי (וניתן לומר: אמורפי) בין שתי אמות המידה הנהוגות עמנו, כי אם רק להגברת כמות הראיות הנדרשת (או רצינותן) – במידה שתעמוד ביחס מתאים לקשיות הטענה, או למשמעות הקשה של קבלתה. השוו: ע"א 670/79 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' גולן, פ"ד מא(2) 169, 186 (1987); באנגליה – ראו: Secretary of State for the Home Department v. Rehman [2001] UKHL 47, [2003] 1 AC 153; In re CD (Original Respondent and Cross-Appellant) (Northern Ireland) [2008] UKHL 33). עיינו: Hale 269. (הדגש שלי, ה.א.)

(רע"א (עליון) 8000/07 היועץ המשפטי לממשלה נגד פלוני, דינים עליון 2012 (48) 332 (02/05/2012))

37. לאור הלכות אלה יש לבחון אם עלה בידי גולן להרים את הנטל המוטל עליו.

38. להוכחת טענתו גולן ביקש להגיש ראיות מצולמות: סרט ממצלמת האבטחה של שכנו (להלן: "הסרט") וכן תמונות שצולמו מתוך הסרט (להלן: "התמונות").

לא עלה בידי לצפות בסרט, והדבר נאמר מפורשות לצדדים. מתברר שהקובץ הוגש בפורמט שאינו מתאים לאמצעים העומדים בפני בית המשפט ועל פי ההנחיות(החלטה מיום 12.07.16).

התמונות, לעומת זאת, התקבלו כראיה. (עמ' 24, ש' 15-18). מעיון בתמונות נראה כי קשה לדעת מי נראה בהן, ורואים בהן דמויות שקשה לזהותן. גם העדים מטעמו של גולן אישרו כי מתוך התמונות לא ניתן לזהות את האנשים הנראים בהן (עמ' 35 שו' 24-31 ). לא אוכל לקבל את עדויות העדים שהעידו שזיהו את וסילי ואת העובד מטעמו בסרט, כאשר הסרט עצמו לא הוצג בפני וכאשר מהתמונות שהוצאו, לטענת גולן מתוך אותו סרט, לא ניתן לזהותם.

39. על כל פנים, גם לו אניח כי וסילי והעובד מטעמו נראים בסרט, אין בכך די על מנת להרים את הנטל המוטל על גולן להוכיח כי וסילי ביצע את ההצתה או היה מעורב בה.

אכן, ממכלול הנתונים שהציג גולן עולות תמיהות כאלה ואחרות. יחד עם זאת לא שוכנעתי כי די באלה על מנת להרים את הנטל המוטל על גולן. זאת, בפרט לאור רמת ההוכחה המוגברת הנדרשת לנוכח מהות הטענה.

40. גולן טען לסמיכות זמנים בין מועד השיחה הטלפונית שלו עם וסילי ביום השריפה, לבין אירוע השריפה. בשיחה זו, דרש וסילי מגולן תשלום עבור העבודות שביצע והוסיף, כי במידה ולא ישולם לו התשלום, הוא "ייקח את הפינות בחזרה". אני מאמינה לעדותו של גולן, לפיה ראה בדברים אלה איום של וסילי: "איך מוציאים פינות מן הבית אתה יודע? צריך לשבור את הקיר", (עמ' 28, ש' 25-26).

השיחה המוזכרת לעיל הוקלטה ותמליל שלה הוגש על ידי וסילי (קובץ 4 לתמלילים).

גולן העיד לעניין זה:

"...ב 16:29 היתה לי שיחה קשה עם וסילי, ובה הוא איים להוציא את הפינות, השיחה הסתיימה ב 16:34, בשיחה דאגתי מתוכן השיחה, בשעה 16:57 התחלתי לנסוע מהבית הקודם שלי לכיוון הבית שבניתי. בשעה 17:00 התקשר אלי השכן וסיפר שיש שריפה בבית ומכבים אותה כרגע. זאת אומרת שבין 16:34 השעה בה דיברתי עם וסילי ועד השעה 17:00 פרצה שריפה, בתחילת הזמן הזה וסילי היה בבית כי משם הוא דיבר איתי" (עמ' 29, ש' 5-10).

וסילי לא סתר את מועדי השיחות שצוינו על ידי גולן.

41. אכן, כפי שבצדק ציין בא כוחו של גולן בסיכומיו, תשובותיו של וסילי, לשאלה מתי עזב את ביתו של גולן היו מעורפלות.

"ש. ביום של השריפה בבית של גולן, אתה אומר שלא היית שם. מתי עזבת את המקום?

ת. אני לא זוכר עכשיו להגיד. יש את זה בפרוטוקול המשטרה כי נתתי שם עדות.

ש. הגשת את פרוטוקול המשטרה?

ת. לא.

ש. לפי התצהיר שלך אתה אומר שעזבת לפני שעה. אתה מדבר עם גולן בשעה חמש.

ת. כשאני אומר לגולן לפני שעה זה לא שישבתי עם סטופר ומדדתי. אני לא יודע. אני נחקרתי, הייתי אמור להיחקר על זה במשטרה ובסופו של דבר אמרו לי שאתה לא נחקר כי הבינו שאני לא קשור אז באתי נתתי עדות במשטרה והלכתי הביתה.

[...]

ש. אין בידי את תיק המשטרה. מתי עזבת את המקום.

ת. אני לא רוצה לענות לשאלה הזו כי אני לא זוכר בדיוק ואני לא רוצה שתתפסי אותי על העניין הזה. שלא יתפסו אותי וינסו לחפש על איזה אי דיוק שאני אומר כדי למרוח את הזמן. אני בא ואומר שנשאלתי את השאלות האלה במשטרה ואמרתי את זה במשטרה ואני בטוח שהם בדקו את זה כי יש מצלמות אבטחה ורואים את זה. בכל תחנת דלק יש מצלמות ורואים מתי הגעתי ומתי עזבתי.

ש. זה היה שעה או דקה, בערך, מתי עזבת את המקום. איפה היית כשהיתה השריפה?

ת. אני לא יודע באיזה שעה היתה השריפה.

ש. הוא דיבר איתך בשעה חמש.

ת. גולן דיבר איתי כשהייתי בתחנת הדלק, ביציאה משם.

ש. היו לכם שתי שיחות, אחת בארבע וחצי והשניה בחמש. מתי חזרת מתחנת הדלק?

ת. לא יודע. לא זוכר.

ש. כשחזרת כבר כיבו?

ת. לא זוכר. היתה משטרה ופגשתי את גולן בכניסה לבית.

(עמ' 22, ש' 31-32, עמ' 23, ש' 1-24).

42. יחד עם זאת, גולן לא הוכיח שוסילי היה בבית בזמן שפרצה השריפה. איתן שמחי העיד שלא ראה את וסילי בבית בזמן השריפה, אלא ראה אותו רק אחרי שסיימו לכבות אותה (עמ' 37 שו' 11-12). גם העד שמואל שמבי אישר שוסילי הגיע למקום רק לאחר שהשריפה כבר כובתה (עמ' 28 שו' 11-21). גם העד כוכבי ציין שלא ראה את וסילי מצית את השריפה (עמ' 43 שו' 16).

כל טענותיו של גולן הן לכן טענות "נסיבתיות" והוא מבקש ללמוד על "אשמתו" של וסילי מתוך כך שוסילי היה בבית לפני השריפה, ומכך שהעובד מטעמו של וסילי היה בבית גם בזמן השריפה.

43. לא נעלמה ממני העובדה שוסילי הודה בעדותו כי בעת השריפה, העובד שלו, אלכס, היה בסלון ביתו של גולן (עמ' 24, ש' 2). גם לא העובדה שוסילי בחר שלא להביא את אלכס, שעל פי כל העדויות היה בבית בזמן השריפה, לעדות. מחדלו של וסילי בעניין זה פועל לחובתו וההלכות ידועות.

44. למרות כל אלה לא אוכל להתעלם מכך שמלבד עדויות אודות המצאותו של העובד אלכס בבית בזמן שהשריפה התגלתה במקום, ותוכן השיחה שהיתה לגולן עם וסילי בסמוך לפני השריפה, לא הוצגו למעשה ראיות אחרות הקושרות את וסילי לשריפה.

45. אוסיף, כי העדויות שהביא גולן בניסיון לקשור את וסילי לשריפה הן עדויותיהם של האחים רפאל ואיתן שמחי, שהם בעלי עניין מובהק בנושא זה. יש איפה להתייחס לעדויותיהם בזהירות רבה.

רפאל שמחי, שביתו צמוד לביתו של גולן, שרף באותו יום גדם של עץ בחצרו. רפאל הודה כי ניסה לאורך אותו יום לשרוף את גדם העץ וכי עשה זאת גם סמוך למועד שבו נתגלתה השריפה בחצרו של גולן. אמנם, רפאל טען שבסביבות השעה 16:00 הפסיק לנסות לשרוף את גדם העץ ובשעה 16:30 לערך נכנס לביתו (סעיפים 14-15 לתצהירו), בעוד שהשריפה בחצרו של גולן התגלתה, ככל הנראה, בסמוך לשעה 17:00, אך אין מדובר בשעות מדוייקות.

46. למעשה, דווקא ממועדים אלה ברור כי השריפה בחצרו של העד הייתה בסמוך למועד שבו פרצה השריפה בביתו של גולן. יוצא, שלא ניתן לשלול את האפשרות כי מקור השריפה בחצרו של גולן הוא בשריפה שהייתה בחצרו של שימחי. בפרט הדבר נכון כאשר העד רפאל שמחי הודה שכאשר נכנס הביתה לא כיבה את השריפה וכי הגדם נשאר "אוד עשן" גם בזמן שנכנס לבית, והוא אף נותר כך גם מאוחר יותר, בזמן שיצא מן הבית לכיוון השריפה שהתגלתה בחצרו של גולן (עמ' 35 שו' 20-21).

47. ברור כי בנסיבות האלה יש לעד אינטרס להרחיק עצמו מהשריפה. לא ניתן לכן לתת משקל גדול לעדותו בעניין הזה בכלל, ולעדותו לפיה שריפת העץ לא יכולה היתה להצית את השריפה בביתו של גולן, בפרט. כך גם עדותו של איתן שמחי שהוא אחיו של רפאל. אוסיף, כי עדותו של רפאל, לפיה האש בחצרו של גולן לא יכולה היתה להגרם ללא חומר דליק, והערתו לפיה חומר דליק כזה היה לוסילי בשפע לאור עבודות הצבע שביצע (עמ' 35 שו' 17-18), רק מחזקת את הרושם לפיו רפאל מנסה בכל מאודו להרחיק מעצמו את האחריות האפשרית לשריפה. במיוחד הדבר נכון כאשר לא הוצגה כל ראיה שהיא באשר לגורם לשריפה ואם זו פרצה בעקבות גיצים, כטענת וסילי, או בעקבות הצתה באמצעות חומר דליק, כטענת גולן והעדים מטעמו.

48. לאור כל האמור, אינני סבורה כי גולן הצליח להוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת, את אחריותו של וסילי לשריפה שאירעה בביתו. לפיכך, יש לדחות את טענותיו של גולן בענין הזה.

49. למעלה מן הצורך אוסיף, כי ספק אם עלה בידו של גולן להוכיח את סכום הנזק שהוא טוען לו בגין השריפה האמורה.

גולן ביסס טענה זו על שתי חשבוניות שצירף לתצהירו, ומעידות, לטענתו, על רכישת החפצים שניזוקו בשריפה.

50. אין די בחשבוניות אלה כדי להוכיח את גובה הנזק הנטען, 20,000 ₪.

ראשית, משום שלא צורפה חוות דעת, על מנת להוכיח כי החפצים ניזוקו באופן מוחלט. שנית, משום שגולן הסתפק בצירוף החשבוניות, שמלמדות על תשלום במטבע זר, מבלי שהביא ראיה לשווי בשקלים.

שלישית, מהחשבוניות עולה כי אחד החפצים, סאונה, נרכש בסכום של 1,330 דולר, ואילו השני, הספה, נרכש תמורת סכום של 7,500 ששולם, לכאורה, במטבע סיני. לא הוכח כי סכומים אלה, בשוויים בשקלים, מגיעים לסך של 20,000 ₪ כפי שטען גולן. לכאורה, נראה כי הסכום המצטבר אינו מגיע לסכום שטען לו גולן.

51. התוצאה מכל האמור לעיל היא, שאני דוחה את התביעה שכנגד במלואה.

סיכום

א. התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 22 לעיל.

ב. התביעה שכנגד נדחית.

לאור התוצאה שאליה הגעתי אני מורה כי גולן יישא בהוצאותיו של וסילי בגין שתי התביעות, ובשכ"ט עו"ד לוסילי בגין שתי התביעות, בסכום כולל של 6000 ₪.

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ז, 12 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.