בפניי בקשת רשות ערעור (כעולה מהכותרת המתוקנת בכתב יד) שהוגשה מטעם החייבת על החלטת כב' הרשמת אזולאי חנוביץ מיום 3.8.15 בדבר הפחתת שיעור החוב הנקוב בתיק באופן חלקי (להלן - כב' הרשמת וההחלטה, בהתאמה).

עקב תקלה שלא הובררה די צורכה, הבקשה - שהוגשה כבר ביום 18.8.15 - הובאה לעיוני לראשונה רק ביום 24.9.15.

במסגרת הבקשה כפי שהוגשה לכב' הרשמת עתרה החייבת להורות על ביטול הפרשי ריביות והצמדות שהצטמחו על קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל על רקע מה שתואר כמחדלי הזוכה ואי נקיטת פעולות בתיק ההוצאה לפועל במשך שנים. לעמדת החייבת, מחדלי הזוכה הביאו לגידול משמעותי בחוב שמקורו בשני שיקים שניתנה בעניינם הוראת ביטול ושאותו היה ניתן לפרוע בנקל בשלב מוקדם יותר. את עיקר טענותיה מיקדה החייבת בסוגיית תום הלב בניהול ההליך המשפטי ובנזקים שלכאורה נגרמו לחייבת עקב הטלת עיקולים במשרדי ממשלה שונים מולם היא פועלת.

בתגובה לבקשה שהוגשה בפני כב' הרשמת טען הזוכה כי החייבת שינתה את שמה וכתובתה מספר פעמים - נתון שהיקשה על איתורה ועל ביצוע פעולות גבייה כנגדה. עוד נטען כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בסמוך למועד חילול השיקים וכי החייבת הייתה מודעת לו בזמן אמת, בין היתר על רקע ייצוגה בידי עו"ד אחר במסגרת תיק נוסף, וככל שבחרה שלא להתמודד עמו - אין לה להלין אלא על עצמה.

בתגובה לתשובה - שהוגשה על פי הנחיית כב' הרשמת - התייחסה החייבת לראשונה לשינוי השם והכתובת וחזרה על עיקר טיעוניה.

במסגרת ההחלטה נשואת הבקשה שבפניי סקרה כב' הרשמת בקצרה את ההלכות הנוגעות לעניין ואת טענות הצדדים ובסופו של יום מצאה להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהורות על הקטנת החוב על דרך של הפחתת מחצית ריבית הפיגורים.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

בבקשה שבפניי חזרה החייבת על טענותיה כפי שהועלו בפני כב' הרשמת בבקשה המקורית ובתשובה שהוגשה על ידה , וטענה כי היה מקום להפחית את החיובים באופן משמעותי יותר. עיקר טיעונה גם בהליך זה נשען על היבט תום הלב, מחדלי הזוכה ופעולות הגבייה שנעשו (או לא נעשו) על ידו במהלך התקופה מאז נפתח התיק. במיוחד הצביעה החייבת על כך שעד שנת 2013 לא בוצעו פעולות גבייה בתיק.

לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובהחלטת כב' הרשמת - נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת הזוכה.

להלן הנימוקים.

ראשית יובהר כי ערכאת הערעור ככלל לא תתערב בהחלטת הערכאה קמא אלא במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית גלויה על פניה או חלילה נגרם עיוות דין חמור. המקרה שבפניי אינו עונה על אף אחת מהחלופות הנ"ל.

זאת ועוד: נושא הפחתת ריביות והצמדות וראייתו באספקלריה של הליכי הגבייה בתיק ספציפי ובכלל הינו אחד מהנושאים המצוי בתחום מומחיות של רשמי ההוצאה לפועל ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. בהחלטה שבפניי שקלה כב' הרשמת את טיעוני הצדדים באופן מפורט לרבות בכל הנוגע למחדלי הגבייה ויתר הפרמטרים הרלבנטיים (דוגמת שיעור הגבייה בתיק עד היום) וכל אלה באו לידי ביטוי בהחלטתה תוך מתן הדעת להלכות הקיימות בעניין.

עוד נימקה כב' הרשמת את האיזונים והשיקולים שהנחו את קביעתה להפחית את חיובי ריבית הפיגורים בתיק לכדי מחצית ולא עלה בידי החייבת להצביע על טעות היורדת לגופו של עניין בהפעלת שיקול דעתה של כב' הרשמת גם בעניין זה.

גם לאחר שעיינתי בבקשה כפי שהוגשה לכב' הרשמת ובכתבי טענות שהוגשו לאחר מכן לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה לגופו של עניין המצדיקה התערבות ואסביר בקצרה.

ראשית, והגם שהדבר אינו נדרש להכרעה לגופה, יצוין כי החייבת כלל אינה כופרת בעצם התשתית העובדתית והמשפטית לפתיחתו של תיק ההוצאה לפועל ולחיובו הבסיסי בגין שני השיקים שזמן פירעונם היה כבר בשנת 2001 ואשר מהחומר המצוי בתיק עולה כי ניתנה בעניינם הוראת ביטול.

שנית, צדקה כב' הרשמת אשר נתנה משקל מתאים בהחלטתה לכך שהחייבת בבקשתה לא נדרשה לסוגיית שינוי שם החברת וכתובתה מספר פעמים ואף לא הציגה מסמכים תומכים לכך בשלב הראשוני של בקשתה. כך מאחר והחייבת התייחסה לסוגיה זו לראשונה רק במסגרת תגובתה לתשובת הזוכה.

עיון מדוקדק בבקשה הראשונית כפי שהוגשה ובתצהיר התומך לה מיום 18.6.15 מעלים כי החייבת לא ציינה, ולו ברמז, את סוגיית חילופי השמות והכתובות ונדרשה לראשונה, כאמור, להיבט זה - שעל פניו יכול להיות משמעותי לסוגיית השיהוי בנקיטת הליכי הגבייה בתיק - רק במסגרת תגובה שהוגשה על פי הוראת כב' הרשמת.

בשים לב לכך שעיקר הבקשה בפני כב' הרשמת ובפניי נשענת על היבט תום הלב הרי שאי ציונם של פרטים אלה במסגרת הבקשה המקורית, אשר כללה בחובה גם סעד זמני - שעל חובת הגילוי המוגברת בעת הגשתו אין צורך להכביר מילים - מטילים צל על תום ליבה של המבקשת בעצמה מחד ויש בהם כדי להסביר את עיכוב מסוים בנקיטת ההליכים מאידך. בעניין זה צדקה כב' הרשמת שהביאה את הנתון במסגרת מניין שיקוליה ולא מצאתי פגם באיזון שמצאה לערוך בין התנהלות הצדדים כפי שזו משתקפת מהנתונים בהחלטתה.

גם הנתון לפיו החייבת לא שילמה דבר משנת 2013 - מועד בו כבר היה ידוע לה לשיטתה שלה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל - ועד מועד מתן החלטת כב' הרשמת כשלעצמו אומר "דרשני" ואפשר שגם הוא מצביע במידה מסוימת של התנהלות החייבת ועל תום ליבה במסגרת ההליך.

על פני הדברים נדמה כי רק קיומם של עיקולים במשרדי הממשלה השונים על כל המשתמע מכך, הם שהניעו את החייבת לפעול לראשונה ביוני 2015 - כשנתיים לאחר מועד בו נודע לה על קיומו - והכול מבלי שעד היום שולם דבר על חשבון החוב הקיים בתיק לרבות קרן החוב שהפחתתה כלל אינה עומדת על הפרק ועל כן לא הוברר ולא הוסבר מדוע לא שולמה עד היום.

בהתחשב במכלול הנסיבות והשיקולים העומדים על הפרק ומשמיקדה החייבת את עיקר טענותיה במישור תום הלב הרי כאמור מצאתי את החלטת הרשמת כמאוזנת ומגלמת באופן ראוי את זכויות הצדדים בהליך שבפניי ודין בקשת רשות הערעור להידחות.

משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים ולעיונה של כב' הרשמת אזולאי - חנוביץ.

ניתנה היום, ט"ז תשרי תשע"ו, 29 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.