<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רן אמסלם

הנאשם ובא כוחו עו"ד נעמן פריג'

פרוטוקול

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום:

1. נהיגה בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").
2. הגשת בקשה לרישיון בזמן פסילה – עבירה לפי סעיף 66 לפקודת התעבורה.
3. נהיגה ללא רישיון נהיגה – עבירה לפי סעיף 10א לפקודת התעבורה.
4. נהיגה ברכב ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970.

על פי כתב האישום, בתאריך 17.8.15 בשעה 10:00 לערך, נהג הנאשם ברכב טויוטה מספר 4256474 בכביש 444, מכיוון דרום לכיוון צפון, וזאת חרף העובדה שביום 9.3.09 נפסל בנוכחותו לצמיתות בבית המשפט לתעבורה – ת"א, ע"י כב' השופטת שדמי בתיק מספר 10316/07, לאחר שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, וכן הוטל עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים. בנסיבות אלה, נהג הנאשם בעוד הפסילה בתוקף, ללא רישיון נהיגה תקף, ללא ביטוח בר תוקף וחידש את רישיון הנהיגה ולא הודיע לרשות הרישוי על הפסילה.

בטרם גזירת הדין, לאור טיעוני ב"כ הצדדים, הפניתי הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, ולבדיקת התאמתו לעבודות שירות, זאת מבלי שהדבר ייצור אצלו ציפייה לעונש שיוטל עליו.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם כבן 64, נשוי ולו שלושה ילדים בגילאי 28-37 ונכד אחד, בשנת 2010 ריצה מאסר בן שנה בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. טרם מאסרו, עבד כנהג משאית במשך 42 שנים ולדבריו, מאז שחרורו ממאסר לא הצליח להשתלב בעבודה יציבה. הנאשם סיים 8 שנות לימוד, מסר כי נאלץ לעבוד על מנת לעזור בכלכלת משפחתו, התגייס לצה"ל, אך שירת שירות חלקי של כשנה וחצי אשר נקטע בגלל הצורך בסיוע כלכלי שלו להוריו. לנאשם שמונה אחים צעירים ממנו, אביו נפטר לפני כשמונה שנים, אמו נפטרה ממחלת הסרטן לפני כ-40 שנה, כשהיה כבן 18.

מעיון בגיליון רישומו הפלילי של הנאשם, עולה כי בעברו 22 הרשעות פליליות, כאשר על כ-18 מתוכן חלה התיישנות. העבירה האחרונה הינה משנת 2010 בגין גרימת מוות ברשלנות, בגינה ריצה כאמור שנת מאסר. שלושת ההרשעות הנוספות הינן בגין אי קיום צו בית משפט וביצוע עבודות ללא היתר מהשנים 2002-2007. מעיון בגיליון רישומו התעבורתי עולה כי לחובתו 144 הרשעות תעבורה, כאמור האחרונה שבהן משנת 2010 בגין גרימת מוות ברשלנות, כאשר דרס במשאיתו הולכת רגל קשישה אשר נחבלה קשות ונפטרה. בגין תאונה זו נדון ל-18 חודשי מאסר בפועל, אם כי נוכה לו שליש והוא השתחרר לאחר כשנה. בנוסף, נדון לשלילת רישיון לצמיתות. בעבירה הנוכחית הסתבך כאשר נהג בכלי רכב והוציא רישיון חדש על אף הפסילה לצמיתות שהוטלה עליו. לדבריו, פנה לרשויות המדינה על מנת להוציא רישיון נהיגה ונענה בחיוב, ועל כן הסיק כי מותר לו לנהוג. כמו כן, הנאשם הציג בפני שירות המבחן מסמך החתום בכתב יד על ידי קצין תעבורה במשטרת כפ"ס כי הינו רשאי לנהוג. לדברי הנאשם, הסיק כי נשלל לצמיתות רק לנהיגה על משאית, על אף האמור בגזר הדין. קצינת המבחן ציינה כי כשבדקה עם הנאשם את עמדותיו בכל הקשור לחוקי התנועה, השמירה עליהם ובחירתו לנהוג במצב המשפטי בו היה נתון, הנאשם נטה להציג עצמו כקרבן המתמודד עם קושי רב, היותו שלול רישיון נהיגה, קשייו להתנייד ולמצוא תעסוקה יציבה, התבטא בבוטות סביב תחושת הקורבנות שלו וחוסר אשמתו בתאונה ונטה להשליך אחריות על הקשישה. קצינת המבחן התרשמה כי לאור תפיסות אלו, הנאשם רואה עצמו כמי שכשיר לנהיגה.

קצינת המבחן התרשמה מגבר דל מבחינה רגשית וקוגניטיבית, אשר לאורך חייו הסתבך הן בפלילים והן במגוון רב מאד של עבירות תעבורה, בכללן תאונה קטלנית, אשר כיום ממוקד בקורבנותו ובתחושת חוסר אשמתו. יתרה מכך, ציינה כי על אף היותו שלול רישיון לצמיתות מצא פרצה על מנת לשוב ולנהוג ונתפס רק בחלוף 7 חודשים בהם נהג. כגורמי סיכוי, ציינה קצינת המבחן כי בשש השנים האחרונות לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים פליליים חדשים, גילו המבוגר והעובדה כי הינו סב לנכד. עם זאת, כגורמי סיכון במצבו ציינה העדר לקיחת אחריות על עבירה, היעדר יכולת לאמפתיה, מודעות נמוכה לבסיס החוקי, קושי לעמוד בחוקי התעבורה, קשיי תעסוקה בשנים האחרונות ויכולת נמוכה לתקשורת.

לפיכך, לאור התרשמותה של קצינת המבחן כי הנאשם אינו מודע להתנהלותו הבעייתית והמסוכנות שבהתנהגותו, היא לא באה בהמלצה שיקומית בעניינו וציינה כי לאור הסיכון שנשקף מהנאשם להישנות עבירות, להערכתה ענישה קונקרטית מיציבת גבולות תסמן עבורו את הפסול בהתנהגותו, זאת לצד הטלת מאסר על תנאי.

בחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 9.5.16, נמצא הנאשם מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

הצדדים הגיעו להסדר מסגרת, לאור נסיבות ביצוע העבירה, במסגרתו עתרה המאשימה לשישה חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, בניכוי ימי המעצר, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק ב-22 ימי המעצר שריצה הנאשם, ולחלופין במידה ויושת רכיב מאסר עתרה לביצועו בעבודות שירות. כמו כן, הצדדים סיכמו על רכיבים של מאסר על תנאי מרתיע ופסילה על תנאי מרתיעה, מבלי שעתרו לרכיב של פסילה, שכן כאמור הנאשם פסול לצמיתות.

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת עבירותיו של הנאשם, אשר נפסל ע"י ביהמ"ש לתעבורה בת"א לצמיתות מנהיגה ולמרות זאת נהג. כמו כן, ציינה כי הנאשם היה עצור למשך 22 ימים ושהה במעצר בית בין התאריכים 8.10.15 עד 25.11.15. ב"כ המאשימה ציינה כי תסקיר שירות המבחן שהתקבל הינו שלילי והפנתה לעברו התעבורתי המכביד של הנאשם הכולל 144 הרשעות קודמות, כשהאחרונה ביניהן היא משנת 2010, בגינה הורשע בגרימת מוות ברשלנות וריצה מאסר, לכך ששירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו וסבר כי ענישה קונקרטית מציבת גבולות תסמן עבורו את הפסול בהתנהגותו. לפיכך, טענה כי יש לאמץ את ההסדר ברף הגבוה.

מנגד, ב"כ הנאשם ביקש לכבד את ההסדר ברף הנמוך ולהסתפק בימי המעצר שריצה הנאשם, כשהוא מתמקד בנסיבות ביצוע העבירה ובסיבה לנהיגה ביום האירוע – הסתמכותו של הנאשם על מסמך בכתב ידו של קצין משטרה, לפיו אין לו כל פסילה, למרות הרישום במסוף. עוד טען, כי רישיון הנהיגה הגיע אליו לביתו, הוא ניגש למשטרה בכפר סבא לשאול מה עליו לעשות והסתמך על תשובתם. שירות המבחן ציין בתסקיר כי ניסה ליצור קשר עם המאשימה לברר את פשר המסמך ואת העובדה כי הוציא רישיון נהיגה ע"י רשויות המדינה ללא קושי, אך לא נענה. ב"כ הנאשם טען כי אלמלא המסמך שניתן לנאשם ע"י קצין משטרה, הלה לא היה אוחז בהגה. הנאשם אדם מבוגר, בן 64, יש לו משפחה וילדים ונכד, אין לחובתו מאסר על תנאי, בגין העבירה החמורה בעברו, ריצה עונש מאסר בכלא והביע חרטה.

דיון והכרעה

הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו

עבירת נהיגה בזמן פסילה הינה מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה. חומרתה נעוצה בסיכון הכבד לשלום הציבור, שכן מעצם הטלת הפסילה, אנו למדים כי רשות מוסמכת, מצאה כי עניין לנו במי שנהיגתו עלולה לסכן את ביטחון המשתמשים בדרך. לסיכון זה אף נלווה מחיר כלכלי, שכן נהיגה בפסילה מהווה כשלעצמה החרגה מתנאי הפוליסה הביטוחית, ובקרות תאונה ייפרע ניזקה מהקופה הציבורית. ערך נוסף הראוי להגנה, הינו שלטון החוק וחובת הכיבוד והציות לו, שכן עסקינן במי שבחר לרמוס צו שיפוטי לו היה מודע היטב.

בית המשפט העליון, חזר ושנה כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה ראויה לענישה מחמירה. כך לדוגמא:

ברע"פ 6155/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן, נקבע: "נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור נהגים והולכי רגל כאחד, הוא מבטא זלזול בצווים של בית המשפט, הוא מוכיח כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב".

וכן ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, נקבע: "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".

וכן ברע"פ 1211/12 ישראלי נ' מדינת ישראל, נקבע כי: "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו) וזו עיקר וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלו יקרו חלילה בעת נהיגה כזו...".

מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם

ידועה ומוכרת הפסיקה המאפשרת אף בעבירה ראשונה מסוג זה לגזור עונש של מאסר בפועל, וראו בעניין זה רע"פ 1211/12 אברהם ישראלי נ' מדינת ישראל, שם אישר בית המשפט העליון, עונש מאסר של 8 חודשים בפועל בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למרות שהיתה זו עבירה ראשונה מסוגה לנאשם נעדר עבר פלילי וחרף נסיבות אישיות חריגות.

ברע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, אישר ביהמ"ש העליון עונש מאסר בפועל ל- 12 חודשים על מי שנהג בזמן פסילה, וזאת על אף היותו אב ל- 10 ילדים המשמש רב ומנהיג של קהילה, ולמרות המלצת שרות המבחן להימנע מהטלת עונש מאסר. בנוסף הטיל גם תקופת פסילה בפועל בת 3 שנים.

עם זאת, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן קבע כב' השופט המנוח א. לוי, כי: "אין הערכאה הדיונית מחויבת אפוא להטיל מאסר על כל מי שהורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, חרף החומרה הרבה הנלווית למעשה זה... כל מקרה ונסיבותיו".

בפ"ל 5508-02-12 מדינת ישראל נ' יוסף ואעי, בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ונהיגת רכב לאחור שלא לצורך, בין היתר, 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, תוך הפעלת עונש מאסר מותנה בחופף, בנסיבות בהן דובר בנאשם שחטא בעבירה של נהיגה בזמן פסילה בפעם הראשונה.

בפל"א 7171-07-14 מדינת ישראל נ' מוחמד עסאף, בית המשפט גזר על נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בפסילה, פקיעת רישיון נהיגה מעל 6 חודשים ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, במסגרת הסדר טיעון, חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות תוך הפעלת מאסר מותנה באופן חופף, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס, בנסיבות בהן זו הפעם הראשונה בה הנאשם מורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, כאשר לחובתו עבר תעבורתי מכביד הכולל 101 הרשעות קודמות.

קביעת מתחם העונש הראוי

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, שהינה עבירה ראשונה מסוגה, נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר בפועל למשך חודשים רבים, תלוי בעברו של הנאשם ובקיומו של תנאי מאסר בר הפעלה, וכן פסילה שלא תפחת מ- 12 חודשים ולא תעלה על 30 חודשים.

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

לטענת הנאשם ובא כוחו הטעם לנהיגתו זו, היה מסמך החתום בכתב יד על ידי קצין תעבורה במשטרת כפ"ס כי הנאשם רשאי לנהוג (נ/1), על אף הפסילה לצמיתות שהוטלה עליו. לדברי הנאשם, הוא פנה לרשויות המדינה על מנת להוציא רישיון נהיגה ונענה בחיוב, ועל כן הסיק כי מותר לו לנהוג. הנאשם הסיק כי נשלל לצמיתות רק לנהיגה על משאית.

נתתי משקל מסוים למחדל התקשורתי בין משרד הרישוי לרשויות אכיפת החוק אשר הוביל להנפקת רשיון לנאשם חרף פסק דינו של ביהמ"ש לתעבורה – ת"א וצו הפסילה לצמיתות שנקבע בו. הגם שאין ולא היה בכך לפטור את הנאשם מאחריות פלילית נוכח חובתו עפ"י דין, ידיעתו וחוסר תום הלב שהפגין, עדיין קיימת תחושה לא נוחה מאי התיאום בין הרשויות וחייב הדבר להישקל במסגרת גזר הדין (ראה גם הערת ביהמ"ש המחוזי בירושלים פיסקה 10 בעפ"ת 9928-07-10 חדר עאדל דוויק נ' מדינת ישראל).

קביעת העונש הראוי במתחם שנקבע

במסגרת זו נתתי דעתי, לחומרא ולקולא, לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, בין השאר בהתאם לסעיפים 40יא(1),(2),(4),(8),(10),(11) לחוק העונשין.

לקולא, הבאתי בחשבון כי הנאשם הודה, ובכך חסך זמן שיפוטי.

נתתי דעתי לכך שהנאשם היה עצור למשך 22 ימים מאחורי סורג ובריח ושהה במעצר בית כחודש.

נתתי דעתי למסמך שניתן לנאשם ע"י קצין משטרה המתיר לו לנהוג, עליו הסתמך בנהיגתו, על אף הפסילה לצמיתות שהוטלה עליו.

הבאתי בחשבון כי זוהי לו עבירה ראשונה מסוגה של נהיגה בזמן פסילה.

נתתי דעתי לכך שבשש השנים האחרונות לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים פליליים חדשים ולכך שהרשעתו האחרונה בתעבורה הינה משנת 2009.

כמו כן נתתי דעתי לנסיבות חייו של הנאשם, לגילו המבוגר, להיותו אב לשלושה ילדים וסב לנכד.

לחומרא, לנאשם עבר תעבורתי מכביד ביותר, הכולל 144 הרשעות קודמות, כאשר האחרונה הינה משנת 2010 בגין גרימת מוות ברשלנות כאשר דרס הולכת רגל, ובגינה ריצה מאסר, וכן לחובתו עבר פלילי, הכולל 22 הרשעות, כאשר על כ-18 מתוכן חלה התיישנות.

לכן, לאור הנימוקים דלעיל, סבורתני כי אין להסתפק בימי המעצר שריצה הנאשם וכי יש להטיל עליו עונש מוחשי, בדמות מאסר בעבודות שירות, ברף המקסימאלי הניתן לפי החוק, על מנת לבטא מחד, את החומרה היתרה שיש במעשיו של הנאשם, אך לאזן זאת מאידך, בהתניית ביצוע המאסר בעבודות שירות, נוכח השיקולים לעיל, ובפרט המחדל התקשורתי בין משרד הרישוי לרשויות אכיפת החוק אשר הוביל להנפקת רשיון לנאשם חרף היותו פסול לצמיתות.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בדרך של עבודות שירות

אני מטילה על הנאשם 6 חודשי מאסר בניכוי 22 ימי המעצר, שירוצו בדרך של עבודות שירות.

הנאשם ייאסר עתה.

בכפוף לחתימת התחייבות עצמית על סך 5,000 ₪, ישוחרר הנאשם ויעוכב ריצוי עונש המאסר אשר הוטל עליו עד ליום 21/7/2016.

על הנאשם להתייצב ביום 21/7/2016 בשעה 8:00 בפני המפקח על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות השירות ת.ד. 81 רמלה 72100.

הנאשם ירצה את עבודות השירות במסגרת "מוסד אונים" רחוב הנרייטה סולד 1, כפר סבא.

5 ימים בשבוע, 8.5 שעות יומיות.

מפקח אחראי: רס"ב צ'יקו בני.

טלפון: 050-6095444.

תחילת ביצוע עבודות השירות: 21/7/2016.

הממונה על עבודות השירות יודיע לבית המשפט על התייצבות הנאשם לריצוי עונשו ועל סיום ריצויו.

הנאשם מוזהר כי אם לא יבצע עבודות השירות לשביעות רצון הממונה, עלול הדבר להביא להפסקתן של עבודות השירות ולריצוי עונשו בדרך של מאסר בפועל.

על הנאשם לשמור על ניקיונו מסמים, כחלק מתנאי עבודות השירות, באופן שאם תתגלה מעורבות פעילה בגילוי סם ובין בניסיון זיוף דגימת שתן, יהווה הדבר הפרה של תנאי עבודות השירות ויהיה צפוי להפסקה מנהלית.

ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הנאשם, שיבוטל לאחר ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות.

על הנאשם לעתור לביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ, בגמר ריצוי העונש בכפוף להמצאת אישור שב"ס על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות.

מאסר על תנאי

אני גוזרת על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירות של נהיגה בזמן פסילה ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שפקע למעלה מ-12 חודשים ו/או הגשת בקשה לרישיון בזמן פסילה.

פסילה על תנאי

אני פוסלת את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 7 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינן.

למען הסר ספק, יובהר כי הנאשם פסול לצמיתות עפ"י גזר הדין שניתן בנוכחותו ביום 9.3.09 בבית משפט השלום לתעבורה – ת"א, ע"י כב' השופטת שדמי בתיק מספר 10316/07.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"ו, 10/07/2016 במעמד הנוכחים.

קלדנית: שרה רובנס

הוקלד על ידי שרה רובנס