התובעים הינם בני זוג אשר תכננו טיול לקרואטיה. לפני היציאה לטיול פנו התובעים אל הנתבעת, חברה להשכרת רכב, הפועלת ברחבי העולם, ושכרו רכב פרטי מיום 23.6.15 ועד ליום 30.6.15. בתחילה הייתה ההזמנה על שם התובע 1, אך לאחר שהתברר שאין לו רישיון נהיגה בינלאומי שונתה ההזמנה על שמה של התובעת. בהזמנה על שם התובעת נכתב בפירוש כי תאריך לקיחת הרכב הוא 23.6.15 ומועד החזרתו הוא ביום 30.6.15. מקום קבלת הרכב נקבע בעיר זאגרב בקרואטיה.

כאשר הגיעו התובעים לזאגרב התברר שאינם ברשימת הלקוחות אשר אמורים לקבל רכב ביום 23.6.15, אלא רק ביום 24.6.15. גם כאשר קיבלו את הרכב השכור, היה הרכב מטונף וניכר היה שרק הוחזר על ידי שוכר אחר. כתוצאה מהאיחור בקבלת הרכב, הפסידו התובעים יומיים של טיול. על כן תובעים התובעים פיצויים בסך 10,000 ₪.

טוענת הנתבעת כי עקב השינוי של ההזמנה משם התובע 1 לשם התובעת 2 חל עיכוב בקבלת הרכב השכור בזאגרב. סבור אני שעל הנתבעת היה לציין עובדה זו בפני התובעים, אך לא עשתה כן, ובטופס ההזמנה רשמה בפירוש שמועד קבלת הרכב בזאגרב הוא 23.6.15.

התובעים לא חויבו בגין עלות במלון באיטליה בסך 60 יורו, אך מצד שני הוציאו על לינה במקום אחר בסך 80 יורו, כך שההפסד שלהם הינו בסך 20 יורו.

סבור אני שבנסיבות העניין יש לפסוק לתובעים פיצוי גלובלי שרובו מתייחס לרכיב של עגמת נפש. סבור אני שהסך 2,000 ₪ הינו סכום סביר בנסיבות העניין.

לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:

1) את הסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

2) את הוצאות המשפט בסך 200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ו, 04 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.