זוהי תביעה לתשלום פיצויים בשל נזקים שלטענת התובע גרם הנתבע במהלך ביצוע עבודות הבנייה של ביתו.

טענות התובע

1. חצר ביתו של התובע גובלת בחצר ביתו של הנתבע.
2. התובע טוען כי כאשר בנה הנתבע את ביתו, הקבלן שעבד מטעם הנתבע זרק את פסולת הבניין לחצר התובע, וכן הרס את רשת הברזל של הגדר המפרידה בין שני חצרות הבתים, וזאת על מנת שיוכל להעביר את פסולת הבניין בקלות.
3. התובע התריע על כך בפני הנתבע, וזה הבטיח לסלק את פסולת הבניין מחצר התובע וכן להקים מחדש את הגדר ההרוסה. חרף זאת, לא מילא הנתבע אחר הבטחתו.
4. בהתאם להצעת המחיר הזולה ביותר שקיבל התובע, עלות פינוי פסולת הבניין עומדת על 1,500 ₪ ועלות הקמת גדר רשת ברזל עומדת על 1,200 ₪.
5. התובע דורש לחייב את הנתבע בעלות פינוי הפסולת והקמת הגדר בסכום של 2,700 ₪.

טענות הנתבע

1. הנתבע טוען כי בחודש 10/2013 נכנס לגור בביתו החדש שנבנה בסמוך לביתו של התובע. לאחר שהתובע פנה לנתבע בדרישה לפנות את פסולת הבניין, אשר הושלכה בחצרו, פנה הנתבע לקבלן מטעמו והורה לו לפנות את הפסולת. הקבלן אכן פינה את פסולת הבניין, למעט שתי שקיות של פסולת בניין שהושארו בחצר התובע.
2. הנתבע טוען, כי בחצרו של התובע פסולת אשר אינה קשורה לעבודות שבוצעו בביתו של הנתבע, והפועל מטעם התובע ניקה פסולת שאינה קשורה כלל לבנייה. לטענת הנתבע, הפסולת המוצגת בתמונות שצירף התובע אינה פסולת בניין בעקבות בניית ביתו, אשר הסתיימה לפני שנתיים וחצי. בתמונות שהציג התובע ניתן לראות שק אחד של פסולת בניין ושלושה בלוקים, כאשר הפסולת הנוספת אינה קשורה לעבודות הבנייה שביצע הנתבע.
3. אשר לגדר, טוען הנתבע, כי עוד טרם החל את בניית ביתו, הגדר המפרידה בין שני המגרשים היתה הרוסה ואף בסיסה היה שבור.
4. הנתבע טוען כי תיקן על חשבונו את בסיס הגדר בעלות של 9,000 ₪, ולא דרש מהתובע השתתפות בהוצאות תיקון הגדר.

דיון והכרעה

1. השאלות הטעונות הכרעה בתביעה זו הן: האם הותיר הקבלן מטעם הנתבע פסולת בניין בחצרו של התובע בשל ביצוע עבודות הבנייה, והאם גרם נזק לרשת הברזל של הגדר המפרידה בין חצרות הבתים.
2. אדון תחילה בפסולת הבניין.
3. התובע העיד כי בעקבות עבודות הבנייה שביצע הנתבע, השליך הקבלן מטעם הנתבע פסולת בניין בחצר ביתו. לתמיכת טענתו צירף התובע תמונות של חצר ביתו, מהן עולה כי אכן בחצר ביתו של התובע ישנה פסולת בניין.
4. מנגד העיד הנתבע, כי הקבלן מטעמו פינה את פסולת הבניין וכל שנותר הוא שק אחד או שני שקים של פסולת בניין וכן שלושה בלוקים, כאשר יתרת הפסולת בחצר אינה פסולת בניין, כי אם פסולת שהיתה בחצרו של התובע.
5. מטעם הנתבע העיד, מר שימי גפנר, שהינו מכר של הנתבע אשר העניק לנתבע ייעוץ בעניין הגדר. מר גפנר העיד, כי כאשר הגיע למקום, טרם תחילת ביצוע עבודות הבנייה, היתה חצרו של התובע מלאה זבל ופסולת.
6. כן העיד מר פרנס בן ציון, שהינו שכנו של הנתבע. מר בן ציון העיד כי בחצרו של התובע היו מאז ומעולם גזעים וענפים וכן חולדות ועכברים ולכלוך.
7. לאחר ששמעתי את העדויות והתרשמתי מהן וכן בחנתי את הראיות שהוצגו לפני, הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת התובע, כי הקבלן מטעמו של הנתבע הוא שהשליך בחצרו של התובע פסולת בניין ולא פינה את כולה.
8. כך, מהתמונות אותן צירף התובע, ניתן לראות כי בחצרו של התובע הושארה פסולת בניין, הכוללת מלבד שק פסולת ובלוקים, גם קרטונים, אבני בנייה, קרשים ושקים ריקים. תמונות אלה תומכות בבירור בגרסת התובע, כי מדובר בפסולת שהושלכה בחצרו בגין ביצוע עבודות בנייה.
9. אשר לטענת הנתבע והעדים מטעמו כי בחצר היתה פסולת בניין קודם לכן, הרי שבנסיבות העניין, מצאתי מקום להטיל ספק במהימנות עדותם. ראשית, אציין, כי מר בן ציון העיד כי בחצר היו גזעים וענפים ולכלוך, אך יחד עם זאת הודה כי בשעת בניית ביתו של הנתבע הונחו בחצר ביתו של התובע שקי פסולת בניין.
10. אשר לעדותו של מר גפנר, הרי שבנסיבות העניין צמתי מקום להטיל בה ספק, שכן תמוה בעיני כיצד אדם שאינו גר במקום ורק ביקר שם יכול היה להעיד בוודאות כי לפני ארבע שנים היתה בחצר ביתו של התובע אותה פסולת בניין המוצגת בתמונות שצירף התובע.
11. מנגד, התובע העיד כי מזה שנים לא בוצעו במקום עבודות בנייה, מלבד אלה שביצע הנתבע, ועל כן לא היתה יכולה להיות בחצר פסולת בניין. יצוין, כי עדותו של התובע היתה אמינה עלי.
12. אף הנתבע הודה בעדותו כי שק הפסולת בחצר ביתו של התובע וכן הבלוקים הושארו על ידי הקבלן מטעמו. יצוין, כי הנתבע בחר שלא להביא לעדות מטעמו את קבלן הבניין שביצע את העבודות על מנת להכחיש את טענות התובע בעניין זה.
13. לאור האמור, אני מעדיפה את גרסת התובע כי הקבלן מטעם הנתבע השאיר בחצר התובע פסולת בניין אותה לא פינה במלואה, ועל כן אני קובעת כי על הנתבע לשאת בעלות פינוי הפסולת.
14. התובע טוען כי בהתאם להצעת המחיר הנמוכה ביותר שקיבל עלות פינוי הפסולת עמדה על 1,500 ₪, כאשר בפועל שילם סכום גבוה מזה לשם פינוי הפסולת. הואיל והנתבע לא טען אחרת, הרי שיש לחייב את הנתבע לשאת בסכום זה בשל אי פינוי הפסולת.
15. אעבור עתה לדון בעניין הגדר. התובע העיד כי הקבלן מטעם הנתבע הרס את רשת הברזל שעל הגדר המפרידה בין שני החצרות, כדי לאפשר לו מעבר בין שני החצרות על מנת להעביר את פסולת הבניין.
16. מנגד העיד הנתבע, כי הגדר היתה הרוסה ובסיסה היה שבור, וכי הוא תיקן את הגדר העשויה אבן על חשבונו. עוד העיד הנתבע כי לא היתה רשת ברזל על הגדר.
17. מר גפנר העיד כי רוב הגדר היתה הרוסה, גדר האבן היתה שבורה ורשת הברזל היתה הרוסה. כן העיד מר בן ציון, כי הגדר היתה חלודה ועקומה.
18. ראשית, אציין כי התובע אינו דורש את עלויות תיקון בסיס הגדר העשויה אבן, אשר לטענת הנתבע תוקנה. מכאן שאין רלבנטיות לטענות הנתבע בעניין בסיס הגדר העשויה אבן.
19. שנית, מהתמונות אשר צירף התובע ניתן לראות בבירור, כי רשת הברזל המונחת על הגדר נמעכה כליל, באופן שמתיישב עם טענת התובע, כי הדבר נעשה על ידי הקבלן על מנת לאפשר מעבר בין שני החצרות.
20. טענת הנתבע כי הגדר היתה הרוסה קודם לכן לא נתמכה בראיות. כך גם בחר הנתבע שלא להביא לעדות את הקבלן מטעמו על מנת לסתור את טענת התובע.
21. גם אם אקבל את גרסת עדי הנתבע כי הגדר לא היתה לגמרי תקינה קודם לכן, כפי שהעיד מר בן ציון, הרי שעדותו של התובע, כי הגדר עמדה על תילה ולא היתה הרוסה כליל, כפי שהיא מוצגת בתמונות, היתה אמינה עלי ואני מעדיפה את גרסתו על פי גרסת הנתבע, כי זה היה מצב הגדר טרם ביצוע עבודות הבנייה על ידי קבלן הנתבע.
22. לפיכך, אני קובעת כי על הנתבע לשאת בעלות תיקון רשת הברזל שעל הגדר. התובע העיד כי עלות התיקון עמדה על 1,200 ₪. הואיל והנתבע לא חלק על גובה עלות התיקון לה טען התובע, הרי שעליו לשאת בעלות התיקון בסכום זה.
23. לפיכך, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,700 ₪. כן יישא הנתבע בהוצאות התובע בסכום של 700 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

ניתן היום, ד' אדר ב' תשע"ו, 14 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.