<#1#>

נוכחים:

בא-כוח המאשימה עו"ד איתי בן שבת

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשם, תוכנו הובהר לו והוא התבקש להשיב לכתב האישום.

הנאשם:

אני לא כופר בעובדות, אני בסך הכל החניתי שם כי אמי אושפזה. הייתי צריך לשחרר אותה מבית חולים לאחר ניתוח קשה, לא היה לי מקום אחר לחנות בו. זה לא הפריע לתנועה.

בא-כוח המאשימה:

אני מבקש להרשיע את הנאשם.

<#2#>

הכרעת דין

הנאשם איננו כופר בעובדה שאכן החנה את רכבו במקום וזאת על מנת לשחרר את אמו שהייתה לאחר ניתוח. אין באמור כדי לשחרר את הנאשם מאחריותו הפלילית, ומשכך, אני מרשיע אותו במיוחס לו בכתב האישום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תשע"ו, 06/01/2016 במעמד הנוכחים.

בא-כוח המאשימה:

אנחנו כן נעמוד על כפל קנס. הנאשם הגיש ערעור, דנו בטענותיו, הסבירו לו שזו לא טענה מספקת. הנאשם אמר שהגיע מוקדם מדי, ולא ייתכן שהנאשם יגיע לבית- המשפט ובית- המשפט יהיה מקצה שיפורים לתשובת הרשות.

הנאשם:

זה לא נכון, אמי הייתה צריכה להשתחרר בבוקר, והם התעכבו אז היא שוחררה מאוחר יותר, אבל אני יצאתי כדי להזיז את הרכב.

<#4#>

גזר דין

אני גוזר על הנאשם קנס כספי בסך 300 ₪ אשר ישולם עד ליום 1/2/2016.

זכות ערעור לבית- המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תשע"ו, 06/01/2016 במעמד הנוכחים.