לפני: כב' הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד

כב' השופט ג'ורג' קרא, ס"נ

כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט

<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד מוטי מויאל

ב"כ המשיבה – עו"ד ורדה שפין

מערער 1 - נאשם מרדכי לישע

פרוטוקול

עו"ד מויאל: עיקר הערעור מתמקד במספר נקודות: האחת זה השיקולים שעמדו בקביעת מתחם הענישה והשני מיקום הנאשם והעונש ההולם.

בית משפט קמא קבע מספר שיקולים שהובילו אותו לקביעת מתחם הענישה, האחד הוא בתחכום המעשים של המערער וככל שעיינתי בכתב האישום, לא מדובר בתחכום אלא במעשה שהוא שלומיאלי שניתן לחשיפה מהירה.

בנוסף, בית משפט קמא נתן משקל ניכר לעובדה שמדובר בהרבה עבירות במשך תקופה ממושכת, בעוד שהצדדים הסכימו שמדובר באירוע חד פעמי ולמרות ההסכמה בית המשפט התייחס לריבוי העבירות ולתקופה הממושכת.

עובדה נוספת היא שחלק מהמחדל הוסר ולא הובא בחשבון ע"י בית משפט קמא. בית משפט קמא נתן משקל גדול מאוד לפגיעה בערכים המוגנים והתעלם מהמחדל שהוסר. השיקולים האובייקטיבים של המערער פורטו אחד לאחד ויש שם 8 או 9 נסיבות אובייקטיביות שיש להקל או למקם את המערער בצורה כזו או אחרת ברובד הנמוך של מתחם הענישה, ולמרות זאת בית משפט קמא לא נתן להם ביטוי בקביעת הענישה.

אני מפנה לעמ' 24 לגזר הדין, לפסקי הדין אליהם התייחס בית משפט קמא, שם בית משפט מאמץ את המתחם הנקוב בפסה"ד שקבע מתחם של 8-20 ואילו בפס"ד השני המתחם הוא בין 10 ל- 24. אני סבור שאם בית משפט ציטט את פסקי הדין האלה הוא היה צריך לגשת למתחם הזה ולא להחמיר עם המערער.

אנחנו צירפנו פסקי דין שקבעו מתחמי ענישה הרבה יותר נמוכים מ- 10 עד 24.

לענין מיקומו של המערער, לטעמנו הקביעה היתה צריכה להיות ברף הנמוך ולא ברף הגבוה בהתחשב בנתונים האישיים שלו.

עו"ד מויאל: אנו מקבלים את המלצת בית המשפט וחוזרים בנו מהערעור.

<#5#>

פסק דין

לאחר ששמענו רק את טיעוני המערער המלצנו בפניו ובפני ב"כ לחזור בהם מהערעור כשהנימוקים עלו במהלך הדיון. המלצתנו התקבלה שעל כן הערעור נדחה.

<#3#>

ניתן והודע היום ט' טבת תשע"ו, 21/12/2015 במעמד הנוכחים.

עו"ד מויאל: אבקש עיכוב ביצוע ל- 5.5 חודשים. שתי בנותיו של המערער אמורות להינשא בחודשים הקרובים. בת אחת מועד הנישואים נקבע ל- 30.5.16 והשניה ממתינה להחלטת כבודכם. המערער צריך לבצע ניתוח ברגלו בעוד 3 חודשים. להוריו טרם נמצא מטפל שיוכל לקחת את מקומו בטיפולם.

העבירות היו בשנת 2011, כתב האישום הוגש ב-2014 בלי שום סיבה כיוון שבחקירה הראשונה המערער הודה בכל העבירות. אם המדינה המתינה מספר שנים לא יהיה חריג לתת לו עיכוב ביצוע של 5.5 חודשים.

עו"ד שפין: גזר הדין ניתן ביוני 2015 והמערער אמור היה להתחיל לרצות את עונשו ביולי 2015, ז"א לפני 5 חודשים. אני חושבת שגזר דין ניתן כדי שיבצעו אותו ולא לדחות את הביצוע לשנה מהיום שבו ניתן גזר הדין בשלום. גם לאור העובדה שאין בערעור הזה ממש אני חושבת שהמערער זכה בכמה חודשים שממילא גזר הדין עוכב עד היום ומן הראוי שהוא יתחיל לבצע את המאסר.

<#6#>

החלטה

המערער יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 1.3.16. על המערער להתייצב בתאריך זה בכלא ניצן, אלא אם כן תהיה החלטה אחרת.

ב"כ המערער ידאג להליכי המיון והשיבוץ.

הערבויות יישאר בעינן.

מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ.

<#3#>

ניתן והודע היום ט' טבת תשע"ו, 21/12/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סימונה אלפסי