לפניי תביעת נזיקין בגדרה התובעת, בעלת רכב מ.ר. 6850978, תובעת מאת הנתבע, הבעלים של הרכב מ.ר. 3487267, לפצותה בגין נזקי הרכוש שהוסבו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים מ- 4/12/14. הצדדים חלוקים ביניהם ביחס לנסיבות התאונה ושאלת האחריות להתרחשותה.

ב- 26/10/10 התקיימה לפני ישיבת הוכחות במהלכה העידו העדים מטעם שני הצדדים, ועם תום הדיון, הצדדים הסמיכוני להכריע את הדין בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984 (להלן- "החוק").

על סמך החומר המונח לנגד עיניי, לאור התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות טופסי ההודעה של הנהגים, המסמכים השונים שהוגשו ובכלל זה המכתב מ- 28/4/15, וכן לאחר עיון בתמונות הנזק, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ומוקדי הנזק ברכבים ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי בכובד ראש את מלוא השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,307 ש''ח בצירוף שכ''ט עו''ד בסך 1,500 ש''ח, והחזר אגרה ששולמה וכן ההוצאות בגין שכר העדים שפסקתי עם תום הדיון שהתקיים לפניי, כאמור. הסכומים ישולמו תוך 30 יום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

לאור הסכמת הצדדים באשר לדרך ההכרעה בהתאם להוראת סעיף 79 א' של החוק, כאמור, אני פוטר מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ז, 26 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.