1. לפני תביעת שיבוב במסגרת עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לרכבה בתאונה מיום 05.01.15.

2. לטענת הנהג מטעם התובעת ביום התאונה עמד ברמזור אדום במסלול ימני מבין שניים הפונים שמאלה לכביש 20, סמוך למחלף יציאה לחולון כשמשמאלו מעט אחריו נהג מבוטח הנתבעת.

לטענת נהג התובעת, לפתע פגע בו אותו נהג בפינה השמאלית אחורית של רכבו.

לטענת נהג התובעת, הנהג הפוגע ניסה ככל הנראה לעקוף אותו מימין ובמהלך ניסיונו להשתחל פגע בו.

לאחר הפגיעה פנה הנהג הפוגע ונהג התובעת ימינה, הרכבים עצרו, הנהגים החליפו פרטים והנהג הפוגע אף התנצל על הפגיעה ואמר שאם זה נזק לא גדול אבא שלו יתקן אותו.

3. הנהג מטעם הנתבעת טוען כי שני הרכבים ביקשו לפנות שמאלה, כשלפתע נפגע מרכב התובעת

כשהפגיעה בשני הרכבים היא בפינות הרכב: רכב התובעת פינה שמאלית אחורית ורכב הנתבעת ימנית קדמית. הנהג מטעם הנתבעת מודה כי אחרי התאונה פנו ימינה, עצרו, החליפו פרטים והוא אכן התנצל על הנזק שנגרם לתובעת.

4. הצדדים ביקשו לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לאחר שמיעת הנהגים.

5. לאחר ששמעתי את הנהגים לרבות אופן הדגמת התאונה בעזרת דגמי המכוניות ולאחר שעיינתי בשאר המסמכים שהוגשו, דין התביעה להתקבל הואיל וגרסתו של נהג התובעת מסתברת יותר.

מדובר ברכב חברה בליסינג ועל נהג התובעת לא מוטלת כל השתתפות עצמית כך שאין לו אינטרס לתאר את הדברים בצורה לא נכונה. מכל מקום, הואיל והנזק ברכב התובעת הוא מאחור וברכב הנתבעת מקדימה הרי נראה סביר יותר שגרסתו של התובע נכונה.

אוסיף אף שהנהג מטעם הנתבעת הותיר את השניות של התרחשות התאונה ואופן התרחשותה בערפל ולא טען בשום רגע בעדותו שנהג התובעת סטה לתוך מסלולו אלא רק שפתאום הייתה מכה.

לנהג התובעת לא היה צורך לסטות מנתיב השמאלי שכן גם מהנתיב בו נסע ניתן לפנות שמאלה. לא זו אף זו, אין חולק שבזמן אמת נהג הנתבעת התנצל ואף הציע לשלם ככל שלא מדובר בסכום גבוה מדי ללמדך על קבלת אחריות.

6. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,011 ש"ח. הנתבעת תשפה את התובעת במחצית הראשונה של האגרה (378 ₪) ובשכר בטלת העד בסך 350 ₪ ובנוסף תשא בשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 3,000 ש"ח.

לאור סיום התיק בדרך זו ניתן פטור ממחצית שנייה של אגרה.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ז, 24 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.