לפניי בקשה מטעם צדדי ג' 1 ו - 2 (להלן:"צד ג' 1"; "צד ג' 2"; " צדדי ג" - בהתאמה ) לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד, וכן בקשה מטעם הנתבעת 3 (להלן:"קרנית") לחייב את הנתבעת 2 (להלן: "שלמה בע"מ") בהשבת ההוצאות שנגרמו להם בשל ניהול הליך מיותר, והכל כפי שיפורט להלן.

רקע :

1. עסקינן בתובענה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") בגין תאונת דרכים מיום 13.12.14, בה נפגעה התובעת מרכב שהיה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). שעה שחצתה מעבר חציה.

2. התביעה המקורית הוגשה כנגד הנתבע, מי שבמועד הרלוונטי לתביעה נהג ברכב וכנגד מי שביטחה את הרכב , שלמה בע"מ.

3. ביום 17.4.16 הוגש כתב הגנה מטעם שלמה בע"מ והנתבע (הוא צד ג' 1) שנהג כאמור ברכב במועד הרלוונטי לתביעה.

4. במסגרת דיון שהתקיים ביום 6.6.18 הודתה שלמה בע"מ בחבותה לפצות את התובעת אולם לאחר הדיון חזרה בה והגישה בקשה לתיקון הפרוטוקול, באופן שיירשם בו כי עד לתום בדיקת הכיסוי הביטוחי היא אינה מודה בכיסוי הביטוחי.

5. בתום הברור הודיעה שלמה בע"מ כי מנתוני משרד הרישוי שברשותה עולה כי רישונו של הנתבע נשלל במסגרת תיק הוצל"פ ולכן היא אינה מכירה בכיסוי הביטוחי וביקשה להשתחרר מייצוג הנתבע.

6. לנוכח עמדתה זו של שלמה בע"מ ובכדי שהתובעת לא תצא נפסדת, ככל שאכן יוכח כי במועד התאונה היה הנתבע משולל רישיון כדין, תיקן ב"כ התובעת בהסכמת הצדדים את כתב התביעה באופן שלכתב התביעה צורפה קרנית.

7. קרנית הגישה כתב הגנה מטעמה, בו הכחישה את חבותה, כאשר במקביל שלחה הודעה לצדי ג' כנגד הנתבע [שכאמור נהג ברכב בעת התאונה] וכנגד הבעלים הרשום של הרכב

8. צדדי ג' הגישו כתב הגנה אליו צירפו עותק של צו כינוס שניתן כנגד צד ג' 1 ביום 9.3.14 (במסגרת תיק פש"ר 54186-01-14), ממנו עולה כי המגבלות שהוטלו על צד ג' 1 בקשר עם החזקת/קבלת/חידוש רישיון נהיגה לפי סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל - הוסרו.

9. בהינתן האמור הסכימה שלמה בע"מ לקחת על עצמה את יצוג הנתבע ולמחוק את כתב

התביעה כנגד קרנית. כפועל יוצא נמחקה גם ההודעה לצדדי ג'.

10. בד בבד עם מחיקת כתב התביעה וההודעה לצדדי ג' כאמור - הגישו צדדי ג' וקרנית בקשות לחייב את שלמה בע"מ בהוצאות שנגרמו להם בגין ניהול הליך סרק - אלה הבקשות שלפניי.

תמצית טענות הצדדים:

בקשת צדדי ג'

11. לטענת צדדי ג':

- ההודעה נגדם הוגשה באופן רשלני ומבלי שקרנית בדקה בעצמה את סוגית הכיסוי הביטוחי.

- בדיקה פשוטה במערכת 'פשיטת הרגל' היתה מגלה כי הגבלת רישיון הנהיגה של צד ג' 1 לפי חוק ההוצל"פ, ככל שהייתה, אינה משפיעה על תוקפו של רישיון הנהיגה לצורך הכיסוי הביטוחי, וכי בכל מקרה במועד הרלוונטי הוסרו כל ההגבלות שהוטלו על רישיון הנהיגה של צד ג' 1. משמע במועד הלרוונטי נהג צד ג' 1 כשברשותו רישיון נהיגה בתוקף ועל כן היה על שלמה בע"מ לייצגו.

- בשל רשלנות שלמה בע"מ וקרנית, נאלצו צדדי ג' לשכור שירותיו של עורך דין ולנהל תביעה ממושכת ומיותרת, תוך שנגרמו להם הוצאות כספיות מרובות, וזאת בנוסף לבזבוז זמן יקר.

12. שלמה בע"מ התנגדה לבקשה.

לטענתה:

- לנוכח תעודת עובד הציבור שהתקבלה מרשות האכיפה - התעורר ספק באשר

לתקפות רישיון הנהיגה של צד ג' 1, ספק שהוסר רק לאחר הגשת כתב ההגנה לצדדי

ג', והנספחים לו, קרי, צו הכינוס.

- מיד עם התבהרות התמונה העובדתית במלואה, ועוד בטרם נשמעו ראיות, היא הכירה בכיסוי הביטוחי, כך שלמעשה לא נגרם לאף אחד מהצדדים נזק ו/או הוצאות מיותרות.

- היא לא ידעה אודות צו הכינוס שניתן כנגד צד ג' 1, אלא רק לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם צדדי ג'. לו היו צדדי ג' מעדכנים מיד בתחילת ההליכים נגדם ועוד בטרם הגשת כתב הגנה על ידם אודות קיומו של צו הכינוס, או מיד עם קבלת הודעת שלמה בע"מ כי היא אינה מיצגת את הנתבע, ניתן היה לחסוך את הוספתה של קרנית לתביעה, על כל המשתמע מכך.

- מקרה גם אם אכן צדדי ג' זכאים להחזר הוצאות, על קרנית לשאת ביחד איתה בהוצאות אלה.

13. קרנית התנגדה אף היא לבקשה. לטענתה נוכח הכחשת החבות לפיצוי מטעם שלמה בע"מ מחובתה הייתה להגיש הודעה לצדדי ג', שכן המקרה דנן נמנה על אותם מקרים בהם קמה לקרנית זכות חזרה וזאת בהתאם לחלופות הקבועות בסעיף 9 (א)(1) ו- 9(א)(2) לחוק הפלת"ד.

14. עוד טענה קרנית כי מטרתה העיקרית במשלוח ההודעה לצדדי ג' הינה לרכז בתובענה אחת את כל ההליכים המשפטיים בעניין מסוים ומכך ולחסוך התדיינויות נוספות.

אילו קרנית לא הייתה מגישה את ההודעה לצדדי ג' כמצופה ממנה, ובסופו של יום היה נקבע כי אין כיסוי ביטוח, אזי ממילא היה עליה להגיש תביעת שיפוי נפרדת כנגד צדדי ג', עובדה שיכולה הייתה להוביל להכרעות סותרות, בזבוז זמן שיפוטי יקר והגדלת הוצאות הצדדים.

בקשת קרנית:

15. כאמור גם קרנית הגישה בקשה לפיה נדרשה שלמה בע"מ לפצותה בגין כל ההוצאות שנגרמו לה כתוצאה מניהול ההליך ולרבות משלוח ההודעה לצדדי ג'.

שלמה בע"מ התנגדה לבקשה. לטענתה במועד צרופה של קרנית היא לא ידעה אודות קיומו של צו הכינוס ועל כן לא ראתה כל סיבה שלא להניח כי המידע אודות שלילת רשיונו של צד ג' 1 אינו נכון.

דיון והכרעה:

16. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי שוב בכתבי הטענות ובנספחים להם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אם כי בחלקה. ואסביר:

17. לכתב ההגנה שהגישו צדדי ג' ביום 1.8.2019 צורף צו כינוס שניתן כנגד צד ג' 1 עוד ביום

9.3.2014 וזאת במסגרת תיק פש"ר שמספרו 54186-01-14. מצו הכינוס עולה, כי כל ההגבלות שהוטלו על צד ג' 1 מלהחזיק, לקבל או לחדש רישיון נהיגה לפי סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל בוטלו.

18. צו הכינוס כאמור ניתן ביום 9.3.2014 ואילו התאונה ארעה ביום 13.12.2014. כלומר, במועד קרות התאונה לא היתה כל הגבלה על רישיון הנהיגה של צד ג' 1.

19. עיון בכתבי הטענות מלמד כי צד ג' 1, ב"כובעו" כנתבע, לא צרף בשום שלב לאחר קבלת הודעת שלמה בע"מ כי היא אינה מעניקה לו כיסוי בהעדר רישיון נהיגה בתוקף, את צו הכינוס.

צו הכינוס צורף רק לכתב ההגנה להודעה לצדדי ג'.

מכאן, שלפחות ממועד הגשת כתב ההגנה של צדדי ג' - 1.8.19 - היה על קרנית ושלמה בע"מ לדעת שבמועד התאונה היה רישיונו של צד ג' בתוקף, ולפעול בהתאם.

לשון אחר, לפחות מ-1.8.19 היה על שלמה בע"מ ליטול בחזרה את יצוג הנתבע ולמחוק את קרנית מכתב התביעה, שאז וכפועל יוצא - ההודעה לצדדי ג' היתה נמחקת אף היא.

משלא כך נעשה - הרי שהמסקנה המתבקשת היא ששלמה בע"מ התרשלו כלפי הנתבעת, צדדי ג' וקרנית.

20. משזוהי קביעתי נותר כעת לדון בשאלת ההוצאות.

הוראות תקנה 511 ו-512 לתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד 1984 מתירות לבית המשפט שיקול דעת הן בנוגע לעצם הטלת הוצאות ושכ"ט עו"ד על בעל דין לטובת בעל דין אחר והן בנוגע לשיעורם.

21. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, ראיתי לחייב את שלמה בע"מ בתשלום הוצאות צדדי ג' בסך של 6,000 ₪. (3,000 ₪ לכל צד)

22. כאמור צד ג' 1 הוא גם הנתבע. לו היה הנתבע דואג להמציא עותק מצו הכינוס מיד עם הודעת שלמה בע"מ כי לנוכח שלילת רשיונו של הנתבע במסגרת חוב בתיק ההוצל"פ, היא אינה מעניקה לו כיסוי ביטוחי, כי אז הייתה מובאת לידיעת כל הצדדים העובדה ששלילת הרישיון הסתיימה עוד במרץ 2014, דהיינו כתשעה חודשים עובר לתאונה, ובעצם הנתבע במועד התאונה נשוא התביעה היה צד ג' 1 - בעל רישיון נהיגה בתוקף.

23. לו אכן כך היה צד ג' 1 פועל, שוב לא היה צורך בתיקון כתב התביעה, ובוודאי שלא היו נשלחות הודעות לצד ג' ולא היה צורך בהגשת כתבי הגנות.

24. לפיכך, ככל שצדדי ג' זכאים להחזר, הרי שהם זכאים להחזר רק בגין התקופה בה היה ידוע קיומו של צו הכינוס קרי - הגשת כתב הגנה להודעה לצד ג' (1.8.19).

25. בהינתן כל האמור, אני קובעת כי בהוצאות צדדי ג' תישא שלמה בע"מ בלבד.

26. באשר להוצאותיה של קרנית:

לנוכח השתלשלות העניינים והודעתה של שלמה בע"מ אודות הסרת כיסוי ביטוחי, אני סבורה כי בדין צורפה קרנית לתביעה ע"י התובעת.

לנוכח הנסיבות אני סבורה גם כי בדין שלחה קרנית את ההודעה לצדדי ג' שכן עפ"י החוק האירוע נשוא התביעה נופל לגדר אותו מקרה בה זכאית קרנית לשיפוי, ויש טעם בכריכת כל התביעות כולן בהליך, ובוודאי ובוודאי שבדין סרבה למחיקת ההודעה לצדדי ג' כל עוד לא הודיעה שלמה בע"מ על מחיקת התביעה נגדה.

27. בהינתן האמור אני קובעת כי קרנית אינה חבה בהוצאות צד ג' 1, אך כן זכאית להחזר בגין הוצאותיה משלמה בע"מ, למן אותו מועד בו נודע אודות קיומו של צו כינוס (מועד הגשת כתב ההגנה להודעת צד שלישי) ועד למחיקתה מכתב התביעה.

לאחר ששקלתי ראיתי להעמיד הוצאות אלה ע"ס של 2,500 ₪.

סוף דבר:

28. א. התביעה כנגד קרנית נדחית וכך גם ההוצאות לצד ג'.

ב. שלמה בע"מ תשלם לצדדי ג' 1 ו-2 סך כולל של 6,000 ₪ (3,000 ₪ לכל צד).

ג. שלמה בע"מ תישא בהוצאותיה של קרנית בסך של 2,500 ₪.

ד. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית.

29. בשלב זה קדם משפט (באשר ליחסים שבין התובעת לשלמה בע"מ) במועדו.

30. המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.