<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד הלר

אין התייצבות לנאשם

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

אני אבקש לקבוע את הדיון ליום 20.07.17.

<#4#>

החלטה

נדחה להשמעת הכרעת הדין ליום 20.07.17 בשעה 08:30.

המזכירות תזמן את הנאשם.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ' סיוון תשע"ז, 14/06/2017 במעמד הנוכחים.

השעה כעת 10:00 והנאשם התייצב באולם בית המשפט

הכרעת דין

1. החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

רקע

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בערך טבע מוגן לפי סעיפים 33(ג) ו- 57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח- 1998 (להלן: "החוק"), ובניגוד לתקנה 3(א) לתקנות גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים), התשמ"ד-1983 (להלן: "התקנות").
2. על פי עובדות כתב האישום בתאריך 30.5.14 נכנס הנאשם לבריכת הנופרים הנמצאת בשטח הגן הלאומי ירקון (אפק –ראש העין) ופגע בערכי טבע מוגנים (ביניהם, הנופר הצהוב ושחריר נחלים).
3. כתב האישום הוגש לאחר שלנאשם נמסרה הודעה לתשלום קנס והוא ביקש להישפט.
4. הנאשם הודה שהיה במקום וכפר בעובדות כתב האישום.

מסכת הראיות

עדי התביעה

1. מטעם התביעה העיד ביום 30.3.17 מר נעם משי, פקח הרשות לשמירת הטבע והגנים, שגבה את הודעת הנאשם באזהרה. בהתייחס לפער הזמנים בין יום ביצוע העבירה ליום בו נחקר הנאשם אמר העד: "בנסיבות האירוע עצמו בהן נפגש הפקח עם הנאשם, לא הייתה באפשרותו של הפקח לבצע פעולה של חקירה ורישום דוח עקב התנהגותו של הנאשם ואי שיתוף הפעולה שלו עם הפקח בשטח. לכן לאור דוח הפעולה של הפקח, אני כחוקר איתרתי את כתובתו של הנאשם, שלחתי לו הודעת קנס בדואר ולאחר מכן הוא ביקש להישפט" (עמ' 3 שורה 21 ואילך לפרוטוקול).
2. העד מר שי אספיר העיד וסיפר כי הוא פקח הרשות לשמירת הטבע והגנים (להלן: "הפקח") וכי במועד הרלוונטי לכתב האישום שימש כפקח של הגן הלאומי ירקון, אשר בתחומו נמצאת בריכת הנופרים (להלן: "הבריכה"). לדברי העד הגיע לאזור הבריכה, כחלק מפעילות רגילה, וראה מרחוק קבוצת אנשים אשר נמצאת מעבר למעקה. כאשר ניגש הבחין כי חלק מן האנשים עם בגדי ים רטובים, על כן הסיק כי הם רחצו במי הבריכה דבר המנוגד לחוק. לדבריו "באותו רגע החלטתי לבקש מהם לעזוב את שטח המתחם, בעצם במקום להיכנס מולם לאכיפה. הסתפקתי באזהרה. בשלב הזה, לא ראיתי שהנאשם הוא חלק מהקבוצה הזו ואז הוא הסתובב אליי וראיתי שזה הוא. הוא לא היה במים, לא היה רטוב עד אותו שלב. הסתובב אליי, התחיל לקלל, לאיים וכדומה" (עמ' 4 שורה 21 ואילך לפרוטוקול).

לשאלת בית המשפט השיב העד כי יש לו היכרות מוקדמת עם הנאשם, כאשר האחרון איים עליו בעבר. בהמשך דבריו סיפר העד כי בשלב זה החליט להתרחק מהמקום "אני ניתקתי מגע, מאחר ובאותו יום הייתי לבד בשטח וגם לא היה לי גיבוי זמין. בדרך כלל עבדנו שם בזוגות. בשלב הזה החלטתי לנתק מגע, בגלל אופיו הרגיש של המצב הזה. איך שהסתובבתי, התחלתי להתרחק וזה היה די מידי, הנאשם הסתובב ופנה לכיוון הבריכה וקפץ למים. גם בשלב הזה, לא נכנסתי לאכיפה אלא התקשרתי למשטרת פתח תקווה והזמנתי ניידת" (עמ' 4 שורה 26 ואילך לפרוטוקול). בהמשך, בשורה 29, אמר העד: "הנאשם הסתובב ופנה לכיוון הבריכה וקפץ למים". העד המשיך וסיפר כי באותו שלב התקשר למשטרה. עוד סיפר כי כאשר יצא מהאזור, הבחין באופנוע של הנאשם שחנה בשביל המיועד להולכי רגל, שביל החסום לדבריו, מכיוון הירידה מהכביש. לשאלת בית המשפט השיב "מדובר במחסום לרכב על מנת שרכבים לא ייכנסו לשביל הולכי הרגל" (עמ' 5 שורה 2 ואילך לפרוטוקול). הוגשה תמונה בה נראים השביל והבריכה ת/1.

1. בהמשך עדותו מסר כי ניידת משטרה הגיעה לאחר 45 דק', כאשר עד להגעתה התעסק העד עם מטיילים אחרים ששהו באתר, אז הבחין כי הנאשם אינו נמצא בשטח. לדבריו כשהבחין קודם לכן באופנוע של הנאשם זיהה אותו מהיתקלות קודמת עמו במהלכה רשם את מס' לוחית הזיהוי.
2. בהתייחס לת/2 מסר העד "הבריכה נמצאת מעבר לסיבוב, יש איזו פנייה שמאלה. המתחם מגודר בגדר כפי שנראית על גבי התמונות. אני מציג מפה של המקום, השביל הוא שביל ארוך שנגמר בקצה המתחם. השביל הנראה ב-ת/2 מתפצל מתוך השביל הנראה ב-ת/1. בתמונה התחתונה אנחנו רואים שלט שנמצא בערך בקצה הדרך שנראית ב-ת/2" (עמ' 5 שורה 21 ואילך לפרוטוקול).

לדבריו של העד בת/3 נצפים שלטים אותם הציב בעצמו וטען "אני הצבתי את השלטים ואין אפשרות להגיע למים מבלי לראות את אחד השלטים האוסרים על כניסה למים" (עמ' 6 שורה 1 ואילך לפרוטוקול). העד מסר כי בת/4 נצפה האופנוע של הנאשם אשר ממוקם מעבר לשער אשר נראה בת/1.

1. לשאלת בית המשפט השיב העד כי צילם את התמונות מספר ימים לאחר המקרה, כאשר לדבריו השלטים היו מוצבים גם ביום האירוע, עוד מסר כי תמונת האופנוע צולמה ביום המקרה.

לעניין טענותיו של הנאשם כלפי העד, לפיהן בהזדמנות אחרת התיז עליו העד גז מדמיע מסר "מעולם לא ריססתי על אף אחד גז מדמיע. הפעם היחידה שהוצאתי את התרסיס מהנרתיק שלו, הייתה בהיתקלות קודמת שלי עם הנאשם. בהיתקלות קודמת הגעתי למצב שאני חניתי את רכבי באזור מסוים בתוך בריכת הנופרים וירדתי לדבר עם מטיילים שהיו שם בשטח. הנאשם הגיע עם קטנוע לתוך המתחם המגודר... אני נמצא באזור הרכב שלי, שמעתי רעש של קטנוע ואני ראיתי את הנאשם מגיע ונעצר ליד חלון הרכב ושלח את ידו לתוך רכב העבודה שלי שהחלון בו היה פתוח. אני לא ישבתי ברכב באותו רגע. בעצם ראיתי שהוא שולח יד לתוך הרכב וניגשתי לחסום את הדרך שלו קדימה. אז בשלב הזה הוא התקדם אליי ממש קרוב עם הקטנוע, ובשלב הזה הוצאתי את הגז והחזקתי אותו נמוך מאחוריי. לא במטרה לאיים אלא משום הסיטואציה הבעייתית בה נמצאנו" (עמ' 6 שורה 22 ואילך לפרוטוקול). כשנשאל העד מה קרה כשהנאשם ראה אותו עם הגז מדמיע בידו השיב "הוא סינן שאם לא היה לי גז ביד, הוא היה "מפוצץ" אותי במכות" (עמ' 7 שורה 8 ואילך לפרוטוקול). העד מסר כי אין בסיס לטענות, לפיהן התנכל לנאשם או "חיפש" אותו באופן אישי אלא אכף את כללי המקום.

1. בחקירתו הנגדית מסר העד כי ראה את הנאשם במים, אך לא צילם באותו יום לדבריו "למרות היכרותי הקודמת עם הנאשם לא צילמתי אותו באותו יום. באותו רגע, הסיטואציה היא יחסית נפיצה ואני הייתי בשטח לבד ולא היה לי גיבוי. מדובר באדם שכן יש לי היכרות מוקדמת אתו. מהניסיון שלי להוציא מצלמה ולצלם אדם שביצע כרגע עבירה, יכול להוביל להתפוצצות של המצב ולכן העדפתי לא לצלמו" (עמ' 7 שורה 31 ואילך לפרוטוקול). עוד טען כי מעולם לא נגע בנאשם, ואף לא השתמש נגדו בגז מדמיע. לדברי העד כתב דוח פעולה אשר הוגש במ/1 אשר נכתב על סמך סיכום פרטי שכתב העד (הסיכום לא הוגש לתיק בית המשפט).

לעניין האופנוע טען כי הדוח לא ניתן בגין חניית האופנוע וכי תמונת האופנוע (ת/4) צולמה על מנת לזהות את הנאשם בהמשך. לשאלה האם אנשים נוספים קיבלו דוח השיב "ההבדל בינך לבין שאר האנשים שהיו שם, זה שאתה היחיד שקפצת למים אחרי שכבר הסברתי לכולם שאסור להיכנס שם למים" (עמ' 9 שורה 18 לפרוטוקול). העד מסר כי בדרך כלל המצלמה נמצאת ברכב או עליו וביום המקרה "אני חושב שהמצלמה הייתה בתיק שלי שהיה עלי" (עמ' 10 שורה 4 לפרוטוקול).

עדי ההגנה

1. ביום 30.3.17 העיד הנאשם וסיפר כי ביום המקרה הגיע עם בן דודו לירקון לטייל. לדבריו כאשר ישב באזור הבריכה הגיע הפקח, אשר לו היכרות מוקדמת עם הנאשם, שאל למעשיו וביקש ממנו לעזוב את המקום. הנאשם טען כי לא נכנס למים. עוד סיפר כי קיבל את הדוח בדואר לאחר מספר חודשים. בעדותו, תיאר הנאשם חילופי דברים נוקבים בינו ובין הפקח במסגרת אירועים שונים. הנאשם התייחס לדוח שהוגש במ/1, והפנה לשורה 40 "מכאן אפשר להבין שהאופנוע שלי היה בשער הראשי. אני קורא את שורה 41 בדוח. אני הייתי צריך להביא עדים ותמונות. השער הראשי זה כביש ראשי שמחבר את ראש העין עם פתח תקווה מול גבעת השלושה, שם לא היה האופנוע. הכניסה שהוא היה צריך להמתין בה למשטרה, היא 20 מטר מהכביש. האופנוע היה יותר בפנים... אני מבין מדוח הפעולה שהוא חיכה ליד האופנוע שלי ושואל מדוע הוא לא נתן לי את הדוח באותו זמן, מדוע לא ביקש ממני להמתין למשטרה" (עמ' 11 שורה 1 ואילך לפרוטוקול).

בחקירה הנגדית אישר הנאשם כי שהה במקום אך לא מעבר למעקה. הנאשם סימן על גבי ת/1 את המקום בו שהה, אשר לטענתו היה מוצל. לדבריו היה מודע לאיסור הכניסה למים ביום המקרה ומכיר את השלטים במקום. הנאשם אישר שמסר בחקירתו שהרטיב את עצמו עם בקבוק מים.

1. ביום 30.4.17 העיד מר יצחק מדרי, בן דודו של הנאשם (להלן: "יצחק") אשר לטענתו היה עמו ביום המקרה בפארק. מעדותו עולה כי אכן ביקר עם הנאשם בפארק, יחד עם זאת לא ידע לזכור את התאריך. עוד מדבריו של יצחק עלה כי רק בפסח השנה סיפר לו הנאשם כי קיבל דוח ו"שיש לו משפט" (עמ' 15 שורה 12 לפרוטוקול).

חקירת הנאשם

1. ביום 1.7.14 נחקר הנאשם באזהרה (ת/5) ומסר כי לא נכנס למים ולא פגע בערכי טבע מוגן. לעניין היכרותו עם הפקח טען "בקשר לאי ציות לפקח במה שהוא מבקש ממני לפעמים אני לא מציית לו כי הוא נוקם בי. הוא אומר לי לנקות מקומות שאני לא לכלכתי ואם, הוא יתן לי דוח. הוא כל הזמן חוזר על המשפט אל תדאג אני אדאג שלא תחזור לכאן יותר ומזכיר לי את היום ששרף לי את העיניים ואני מפרט" (שורה 1 ת/5). הנאשם סיפר כי ביום שישי (לא נקב בתאריך) התיז עליו הפקח גז מדמיע על לא עוול בכפו ופירט את נסיבות המקרה. לעניין המקרה המתואר בכתב האישום מסר כי היה עם בן דודו בבריכה ולטענתו "אני רק ישבתי והרטבתי את עצמי בעזרת בקבוק מים שהבאתי אתי ואז אנשים אחרים רואים אותי ונכנסים למים וככה אני עושה עבודה לפקח" (שורה 35 ת/5). ובהמשך "לא קפצתי וגם לא נכנסתי בשום צורה למים. אני יודע שלפני שנתיים כבר אסור להיכנס למים ואני לא נכנס" (שורה 38 ת/5).

סיכומי הצדדים בתמצית

1. ב"כ המאשימה טען כי אין מחלוקת שהנאשם היה באזור הבריכה ביום האירוע. לטעמו, נהג הפקח באופן הגון עם הנאשם, לא ביקש להאדיר ולהעצים את שהתרחש באירוע. בנסיבות בהן לפקח לא היה אינטרס להעליל על הנאשם ביקש ב"כ המאשימה להעדיף את עדותו ולמצוא את הנאשם כמי שביצע את העבירות ולהרשיעו.
2. הנאשם ביקש לזכותו. לטענתו אין לצפות מבן דודו לזכור את האירוע. הפנה לדבריו בעדות וטען כי חובת ההוכחה מוטלת על הפקח ומשאין ראיה לכך שהיה במים יש לזכותו.

דיון והכרעה

עבירת הפגיעה בערך טבע מוגן

1. כתב האישום הוגש כנגד הנאשם בגין פגיעה בערך טבע מוגן בטענה כי כניסתו של הנאשם לבריכת נופרים הביאה לפגיעה בערך המוגן. בנסיבות אלה, לא מצאתי להתייחס לעניין מיקום האופנוע של הנאשם ביום האירוע ולשאלה האם נכנס הנאשם עם כלי רכב שברשותו לאזורים אסורים תוך עקיפת מחסומים.
2. סעיף 33 (ג) לחוק קובע כדלקמן:

"לא יפגע אדם בערך טבע מוגן, אלא בהיתר כללי או מיוחד מאת המנהל".

1. תקנה 3(א) לתקנות קובעת כי:

"לא יפגע אדם בערך טבע מוגן, אלא לפי היתר מאת המנהל".

1. הנאשם אישר כי שהה במקום האירוע בתאריך הנקוב אך שלל את הטענה לפיה נכנס לבריכה.

1. בעדותו בבית המשפט מסר הפקח כי חרף העובדה שיכול היה לצלם את הנאשם, נמנע מלעשות כן מחשש להסלמת האירוע (עמ' 10 שורה 4 לפרוטוקול). אכן הוגשו לתיק בית המשפט תמונות האופנוע של הנאשם שצולמו על ידי הפקח באותו היום. עם זאת, אין בתמונות כדי לחזק את עדותו של הפקח, לפיה הבחין בנאשם נכנס למים.
2. המאשימה לא הגישה לתיק בית המשפט דוח משטרה המעיד על כך שאכן הגיעה משטרה למקום לקריאתו של הפקח ומטבע הדברים לא הוצג תוכן הדיווח של הפקח למשטרה.
3. דוח הפעולה נכתב על ידי הפקח ביום 8.6.14, כ-9 ימים לאחר האירוע. הנאשם נחקר בגין האירוע ביום 1.7.14.
4. על מנת שאוכל לקבוע על סמך עדותו היחידה של הפקח, על פי דוח שנכתב באיחור כי הנאשם אכן נכנס למי הבריכה מצופה היה מהמאשימה לצרף את דוח המשטרה או לפחות אישור משטרה לפיו הזעיק העד את המשטרה כשהבחין בנאשם נכנס למים. מצופה היה מהפקח לצלם את הנאשם שהוא במים חרף חששו מהסלמת אירוע וכן כי ימתין לנאשם ליד האופנוע וימסור לו דוח במקום על מנת לרשום את תגובתו.
5. מעדותו של יצחק, בן דודו של הנאשם, עולה כי אינו זוכר את המועד בו קרה האירוע כך שספק בעיני כי המקרה אליו התייחס בן דודו של הנאשם, אכן התרחש במועד בו הבחין הפקח בנאשם נכנס לבריכה. מדבריו של יצחק עלה כי עד לפסח השנה לא סיפר לו הנאשם כי קיבל דוח ולא ביקש ממנו קודם לכן שיבוא להעיד לטובתו.
6. מעבר לצורך, אני מוצאת מקום לציין כי לא הובא בפניי כל מידע לפיו ערכה המאשימה חקירה כל שהיא לבירור תלונותיו של הנאשם כנגד העד.
7. נוכח האמור, לא מצאתי כי די בעדותו של הפקח על מנת לבסס הרשעתו של הנאשם בעבירה זו ולכן אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ' סיוון תשע"ז, 14/06/2017 במעמד הנוכחים.

<#13#>

החלטה

המועד שנקבע ליום 20.07.17 בטל בזאת.

<#14#>

ניתנה והודעה היום כ' סיוון תשע"ז, 14/06/2017 במעמד הנוכחים.