<#1#>

נוכחים:

המערער וב"כ – עו"ד ניר שלום

ב"כ המשיבה – עו"ד ספי בראז

פרוטוקול

ב"כ המערער:

חוזר על הודעת הערעור ומוסיף.

מדובר במי שעבד עבודת לילה, זה היה כמעט לפני סיום המשמרת בשעה 05:00 לערך. קרה מקרה מצער וגם הודענו בעבירה. יש לו 15 הרשעות קודמות במשך 41 שנות נהיגה. תיקים דומים עם חבלות הסתיימו בקנס. בהתאם לתיקון 113 הצגתי אסופת פסיקה. התביעה לא הגישה בכלל פסקי דין וכתבי אישום בתיקים אחרים. אנו הסתמכנו על פסיקה. אני לא יכול להתמודד עם הפסיקה שתביעה ציינה מאחר והיא לא צרפה אותה. התביעה צרפה פסיקה משנת 2003 ומשנת 2009. אנחנו מגישים פסיקה עדכנית בחלק מהפסיקה מדובר בחבלות חמורות ובסוף מה שבית משפט נתפס אליו הוא, שלא הוגשו כתבי אישום של אותם פסקי דין שהגשתי. אין לי כל נגיעה לכתבי אישום.

בענייננו לא מדובר בנהיגה של תחת השפעת אלכוהול או סמים. העונש בענייננו ביחס לפסיקה הוא מאוד מאוד מחמיר. מדובר בנהג ותיק. נוהג 41 שנה עם 15 הרשעות קודמות כשמדובר בנהג משאית. זו פרנסתו והעבודה שלו. מדובר במפרנס יחיד ואין לו עבודה אחרת. צרפתי עכשיו לבית המשפט עוד שני פסקי דין.

אני מבקש שבית המשפט יסתפק בתנאי וקנס וב-15 ימי פסילה. עד היום יש עיכוב ביצוע. רוב הפסיקה היא על תנאי וקנס. אני מבקש שבית המשפט יישר קו עם הפסיקה העדכנית. המערער נפצע וטופל.

ב"כ המשיבה:

מתקנת את המחדל ואני מוסרת את הפסיקה. יש פסיקה מהשנים 2003, 2010 ו-2012.

מציגה בפני בית המשפט תמונות של המשאית עם מערבל הבטון. ניתן לראות איזה אסון יכול היה להיגרם. קיימת חובת זהירות על אדם שנוהג מערבל ביטון יותר ממי שנוהג ברכב פרטי בכביש. אין ספק שההרשעות הקודמות הן לא הסיבה לחומרה בתיק הזה. הנאשם נהג ונרדם על ההגה.

על פי הפסיקה שהוגשה בבית משפט קמא והיום, גם בתאונות עצמיות בתי משפט נתנו פעם שלושה חודשים, פעם 6 חודשים ופעם 12 חודשים. הפסיקה היא לא מופרכת לחומרה. מדובר ברשלנות של נהיגה והרדמות על ההגה של מערבל בטון.

<#2#>

פסק דין

המערער ביום 4.11.14 סמום לשעה 05:00 נהג מערבל בטון בכביש 20 ליד מחלף וולפסון בחולון. תוך כדי נהיגתו נרשם, איבד שליטה ברכב, סטה ימינה, פגע בסופג אנרגיה, המשאית התהפכה, נגרם נזק למשאית, בסופג האנרגיה ובעיקר המערער עצמו סבל חבלה של ממש נגרמו לו חתכים ותפרים.

כך הואשם המערער בכתב האישום בו הודה והורשע על פי הודאתו ובית משפט קמא לאחר שמיעת טיעוני הצדדים גזר את דינו לעונשים שונים בהם 6 חודשי פסילה בפועל מלנהוג, פסילה מותנית של 6 חודשים למשך 3 שנים וקנס של 2,000 ₪.

עסקינן בנהג מקצועי, נהג משאית, המחזיק ברשיון נהיגה משנת 1974. לחובתו 15 הרשעות קודמות בלבד. אמנם בעברו תאונת נ"ב אך זו ארעה לפני שנים ארוכות בשנת 89'. לחובתו אמנם עוד עבירות בטחותיות שונות אך ללא ספק אין מדובר בנהג רצדביסט ומסוכן על פי עברו התעבורתי.

בתאונה נחבל אדם חבלה של ממש אך אותו אדם הוא המערער עצמו. נכון שתאונה כזו עם משאית יש בה פוטנציאל לגרימת נזק ופגיעה באחרים אך יש לומר כי פוטנציאל כזה קיים בכל תאונה ויש לכמת את הענישה בהתאם למידת הרשלנות ולמידת הנזק לגופו של אדם, משקל משמעותי למתחם הענישה העובדה שהנפגע הוא המערער עצמו מנגד הרשלנות איננה קלה בהינתן העובדה שהמערער נרשם על הכביש, אף אם לשניות בודדות.

בשקללי את כלל הנסיבות והעובדות הנני מוצא כי מוצדק במקרה זה להיעתר חלקית לערעור ולהפחית את עונש הפסילה בפועל ל-4 חודשים. יתר חלקי גזר הדין ישארו על כנן.

המערער יפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה בת"א-יפו ביום 6.10.15.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ו, 17/09/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יעל אוחיון