מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 13.06.15, יום שבת, בגבעתיים, בין רכב התובעת ובין רכב הנתבעת, המשמש כמונית (להלן: "התאונה"). אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשות התאונה ושייכות הנזק הנתבע לתאונה. בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו אותי הצדדים לפסוק את הדין על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, בשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות. בפתח דבר אציין, כי מחוות דעת שמאי התובעת, מר ישעיהו ברקוביץ, עולה כי התאונה אירעה ביום 13.5.15 בעוד בדיקת רכב התובעת על ידי השמאי נערכה ביום 15.6.15. דא עקא, מכתבי הטענות והודעות הנהגים המעורבים בתאונה עולה כי התאונה התרחשה ביום 13.6.15. עולה, אפוא, כי ככל הנראה נפלה טעות סופר בחוות דעת השמאי וכי רכב התובעת נבדק על ידי השמאי מטעמה לאחר יומיים ממועד התאונה. דא עקא, אין באמור כדי לסייע לתובעת ולהביא לקבלת תביעתה. ראשית, ראיתי לנכון לקבל את עדותה של הנתבעת ולהעדיפה על פני עדות נהג רכב התובעת, ולקבוע כי התאונה התרחשה כפי שתיארה הנתבעת. אני מקבלת את עדותה של הנתבעת, אשר הייתה מהימנה וכנה, וקובעת כי לא היה כל צידוק מתאים לבלימה הפתאומית של רכב התובעת, בכביש שאין בו מעבר חצייה, ואף לא נראה בו כל הולך רגל. בהיעדר צידוק מתאים לבלימה הפתאומית, נראה כי אין להשית אחריות על הנתבעת בגין פגיעה נטענת ברכב התובעת מאחור. לא זו אף זו, מדובר ברכב מסוג סיטרואן משנת 2011 המשמש כמונית, אשר היה על הכביש יותר מארבע שנים טרם קרות התאונה, ולדברי הנתבעת, אשר לא נסתרו, מדובר ברכב ישן, אשר הפגוש שלו היה קשור בחוט. התבוננות בתמונות נ/2 מלמדת על נזק בצד ימין אחורי ברכב, מסוג תלישות וקרעים בפגוש. נזקים מסוג זה, בהינתן תרחיש התאונה שתואר על ידי הנתבעת, אותו ראיתי לקבל, לא סביר כי נגרמו בתאונה הנוכחית. אני קובעת אפוא על יסוד גרסת הנתבעת, ותמונות נ/2, כי הנזקים ברכב אותם תבעה התובעת אינם קשורים לתאונה זו. אציין, כי התובעת לא הציגה תמונות של המונית ממועד התאונה, למרות שנהג רכב התובעת טען בעדותו כי צילם תמונות כאמור.

עוד אציין, כי לפי הנטען, התובעת תיקנה את המונית, וכי המונית עודנה בשימוש. יחד עם זאת, לא הוצגו חשבוניות תיקון, המלמדות מהי עלות התיקון בפועל.

די באמור כדי לדחות את התביעה. בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

נוכח סיום ההליך בפסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הנני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית משפט.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ז, 07 יוני 2017, בהעדר הצדדים.