תביעה קטנה ע"ס 2,500 ₪.

התובעת טענה בכתב התביעה כי הנתבעת שהיא שכנתה "ממשיכה להציק לי ולגרום לי נזקים ועוגמת נפש , שברה וחיבלה בעמוד החניה שברה בנוסף את המנעול ומתפרצת לחניה ועושה זאת בכל פעם ולעתים קרובות והוגשו נגדה תלונות במשטרה והופכת למטרד נגדי ללא עוול בכפי".

הנתבעת טענה להגנתה כי כתב התביעה אינו מראה עילה, חסר פרטים ואין בו תאריך של אירוע ספציפי. הנתבעת "לא שברה ולא חיבלה בעמוד החניה ולא שברה מנעול ,אינה מתפרצת לחניה כלשהי ואינה מטרידה איש... בין הצדדים התנהלה תביעה אצל המפקח על רישום בתים משותפים".

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בהיותה טרדנית וקנטרנית.

שמעתי את עדויות בעלי הדין ועד נוסף. התובעת הגישה נסח טאבו ואת התלונה למשטרה, והוסיפה כי הנתבעת בנתה מחסן בתוך החניה של התובעת ובית המשפט הורה לה להסיר את המחסן ולאחר מכן החלה הנתבעת לתפוס את החניה , "שהיא נכנסה החניה הייתה נעולה היא באה העיפה ושברה.. עשיתי שרשרת והורידו לי אותה 4 פעמים. התביעה היא על זה שהיא משתמשת בחניה שלי... עכשיו היא לא חונה בחניה שלי אני רוצה כסף על המעקה שהיא שברה".

מטעם התובעת העיד מר ניסים חניא שמסר עדות קצרה : " השכרתי מהתובעת את החניה אני חונה שם. באה הנתבעת פתחה את שער החניה ונכנסה וכל הזמן ככה הייתה עושה, אני לא יכול ללכת רחוק אני נכה".

הנתבעת הכחישה כי היא חונה בחניה של התובעת.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות , המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי לידי מסקנה שעלי לדחות את התביעה. מכתב התביעה עולה כי מדובר בסכסוך שכנים. צודקת הנתבעת שכתב התביעה אינו ממוקד. במהלך עדותה של התובעת ניסה בית המשפט לאתר את עילת התביעה. מעדותה שצוטטה לעיל עולה כי לעת הזאת אין טענות לגבי חניה שכן " עכשיו היא לא חונה בחניה שלי" דרישת התובעת היא לפיצוי "בגין המעקה שהיא שברה". לעניין זה לא הובאו לפני ראיות אובייקטיביות או ראיות מהימנות של עדי ראיה. כשהעד מר ניסים חניא נשאל על ידי הנתבעת " מתי ראית אותי שוברת את המעקה " השיב כי :"סגרתי את השער והלכתי לנכדים, ראיתי אותך נכנסת פנימה" . קא משמע לן, שהעד לא ראה במו עיניו שהנתבעת שוברת את המעקה אלא מסיק מסקנה וברי כי אין ניתן לבסס ממצא עובדתי על סברתו של העד.

סוף דבר הוא שהתובעת לא הרימה את נטל הראיה ואני דחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' טבת תשע"ו, 20 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.