1. ב – 27/11/14 רכש התובע מכשיר טלפון סלולארי תוצרת סמסונג, דגם גלקסי 4 NOTE (להלן: "המכשיר"), המשווק על ידי הנתבעת.

ב – 13/4/15 ביצע התובע עדכון תוכנה במכשיר. בעקבות כך התחיל המכשיר לאתחל את עצמו באופן עצמאי.

ב – 15/4/15 מסר התובע את המכשיר לתיקון בתחנת שירות של הנתבעת, הנמצאת בגרנד קניון בחיפה. המכשיר הוחזר לו עוד באותו יום, לאחר שתוקן לכאורה, אולם התברר כי תופעת האתחולים נותרה בעינה ולכן נסע התובע ב – 29/4/15 למעבדה של הנתבעת בקניון מלחה, בירושלים, ומסר את המכשיר פעם נוספת לתיקון.

ב – 13/5/15 נסע התובע לירושלים כדי לקבל את המכשיר, לאחר שתוקן. גם הפעם התיקון לא צלח וב – 1/6/15 שוב החל המכשיר לאתחל את עצמו באופן עצמאי, תחילה מספר בודד של פעמים ביום אולם בהמשך זה הגיע לעשרות פעמים ביום. לכן נסע התובע שוב לירושלים, ב – 10/6/15, ומסר את המכשיר פעם נוספת לתיקון.

בתאריך 24/6/15 נסע התובע לירושלים כדי לקבל את המכשיר לאחר שתוקן. הפעם כלל התיקון החלפה של הכרטיס הראשי (לוח אם) ובעקבות כך פסקה תופעת האתחולים העצמיים של המכשיר.

2. לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, בכל אחד מהתיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת נמחקו כל החומר וכל האפליקציות שהיו על המכשיר טרם מסירתו לתיקון והתובע נאלץ להשקיע אחרי כל אחד מהתיקונים כשבועיים ימים (סה"כ 6 שבועות) על מנת להתקין מחדש במכשיר את החומר והאפליקציות שנמחקו.

עוד נטען על ידי התובע, כי הנתבעת התרשלה בתיקון המכשיר, וכי היה עליה לאתר את הגורם לתקלה (אתחול עצמי של המכשיר) כבר בפעם הראשונה שהוא מסר את המכשיר לתיקון ולהחליף את הכרטיס הראשי במכשיר כבר אז.

מאחר שפנייתו של התובע אל הנתבעת, במכתב דרישה מיום 8/7/15, כי תפצה אותו על הנזקים שנגרמו לו, לטענתו (הוצאות נסיעה למעבדות הנתבעת בחיפה ובירושלים והשעות שהשקיע על מנת להתקין מחדש את החומר והאפליקציות שנמחקו), וכי תאריך לו את תקופת האחריות לא נענו על ידי הנתבעת, הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 27,663 ₪, בהתאם לפירוט המופיע בסעיף 16 לכתב התביעה.

3. לטענת הנתבעת, כעולה מכתב ההגנה, היא "....עשתה כל שביכולתה בכדי לנסות לעזור לתובע ולטפל בפניותיו..... וכי פעלה לכל אורך הדרך בהתאם למחויבותה כלפי התובע".

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי בסופו של דבר היא פתרה את התקלה על ידי החלפת הכרטיס הראשי, שערכו כ – 75% מעלות המכשיר, ומאז ביצוע ההחלפה "....לא חווה המכשיר תקלות נוספות".

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי "....לא בכל מקרה ניתן לאתר את התקלה בפעם הראשונה בו מופקד המכשיר לתיקון. לעיתים נדרש ביקור נוסף או אף שניים בטרם מטופלת התקלה באופן סופי".

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי בכתב האחריות, מכוחו בוצע התיקון במכשיר, מצוין במפורש כי אחריותה מוגבלת לתיקון המכשיר בלבד וכי היא לא תהיה אחראית לנזקים ו/או הפסדים שייגרמו לצרכן "...כתוצאה מליקוי ו/או קלקול ו/או אי התאמה ו/או השבתה של המוצר...".

עוד נטען על ידי הנתבעת, כי בתעודות התיקון מצוין במפורש כי היא אינה מתחייבת שניתן יהיה לשמור ו/או לשחזר נתונים השמורים על המכשיר "...וכי היא לא תישא באחריות בגין מחיקה ו/או אובדן של נתונים" ובאחריותו של הלקוח "...לגבות את המידע טרם הכנסת המכשיר למעבדה, לתיקון".

בכתב ההגנה גם מעלה הנתבעת טענות בהתייחס לגובה הפיצוי אותו תובע התובע.

לכן מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה "מכל וכל".

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, אני קובע כי הנתבעת התרשלה בכך שלא עשתה די כדי לאתר את מקור התקלה כבר בפעם הראשונה שהתובע מסר את המכשיר לתיקון. לכן עליה לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו.

לא נעלמה ממני טענת הנתבעת, כי לאור האמור בתעודת האחריות מוגבלת אחריותה לתיקון המוצר בלבד ולא לנזקים ו/או להפסדים שייגרמו ללקוח, אולם למיטב הבנתי אין האמור חל כאשר מדובר בנזקים ו/או הפסדים שנגרמים כתוצאה מתיקון רשלני שמבצעת הנתבעת, כפי שזה במקרה שבפניי.

5. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהתובע זכאי לפיצוי. גם נציג הנתבעת הסכים שבנסיבות המקרה מגיע לתובע פיצוי, אם כי לא בסכום שהוא מבקש (ראה סוף עמוד 16, תחילת עמוד 17, לפרוטוקול).

המחלוקת הינה בשאלת גובה הפיצוי.

מסכים אני עם הנתבעת כי הסכום אותו מבקש התובע הוא מוגזם. ראשית, גם אילמלא התרשלה הנתבעת באיתור מקור התקלה ובתיקונה, היה התובע צריך לנסוע לפחות פעם אחת למעבדה של הנתבעת ולהתקין מחדש את החומר שנמחק מהמכשיר, ועל כך לא היה זכאי לפיצוי. שנית, לא היתה שום הצדקה לכך שהתובע ייסע עד ירושלים. יכול היה למסור את המכשיר לתיקון בחיפה בכל שלשת הפעמים. שלישית, כפי שעולה מעדותו של התובע, הזמן שהקדיש להתקנתו מחדש של החומר שנמחק מהמכשיר לא היה על חשבון עבודתו ולא נגרם לו שום הפסד שכר, בגינו הוא זכאי לפיצוי.

לאחר ששקלתי בעניין, אני מעריך את הפיצוי המגיע לתובע, בנסיבות המקרה, בסכום של 3,500 ₪, נכון להיום.

6. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,500 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 750 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ו, 16 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסק הדין לצדדים.