1. זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 23.3.15 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע ושהיה מבוטח אצל נתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

א. תיקון לרכב 4,719 ₪;

ב. שמאות 885 ₪;

ג. הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש 500 ₪;

6,104 ₪

2. גרסת אשת התובע, חנה קורשון, הייתה פשוטה: היא נסעה בשדרות בנימין ואחרי הרמזור:

"אני פתאום מרגישה מכה. עצרתי. ראיתי משמאלי מכונית שיצא ממנו בן אדם הנתבע הוא בא ואמר לי סליחה גבירתי לא ראיתי אותך" (עמוד 1 שורות 18-19).

היא נסעה בנתיב האמצעי והנתבע סטה לנתיב שלה.

3. בפי הנתבע גרסה שונה.

לא הוא סטה מהנתיב אלא אחרי שעבר את הרמזור,

"הסתכלתי בצד ימין והרגשתי שהיה רכב שממש שפשף את הרכב שלי" (עמוד 3 שורה 1-2).

בחקירתו הנתבע אישר שאמר לתובעת שאכן לא ראה אותה והוסיף:

"אבל אני לא מבין איך נפגשנו אחת בשנייה" (עמוד 3 שורה 8)

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א. כללית העדפתי את גרסת גבי קורשון לעומת גרסת הנתבע בכל הנוגע לאירוע.

דבריה היו ברורים ומשכנעים ומתיישבים עם הודעתו למבטחיה.

לכן מסקנתי היא שהנתבע גרם לתאונה כאשר סטה מנתיבו לנתיב התובעים, מבלי להבחין ברכב התובע כלל.

ב. מיקום ואופי הפגיעות ברכב התובע מתיישבים עם גרסת גבי קורשון.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע 6,104 ₪ (כולל הוצאות הדיון) וזאת תוך 30 יום מהיום. אם לא כן, יישאו בהפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ו, 22 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.