28 נובמבר 2017

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה

החלטה

1. לפני בקשה למתן צו לעיון במסמכים ספציפיים המצוים בתיקו האישי של התובע אצל הנתבעים ואשר נכללו בתצהיר גילוי המסמכים של הגב' שרה לבלוביץ מטעמם ואשר צוין לגביהם שהם חסויים .
2. הנתבעים מתנגדים לבקשה- לטענתם המסמכים חוסים תחת מספר סוגי חסיונות מכח הוראות ס' 93.125 לתקשי"ר ואין מקום לגלותם. מכל מקום, לא הוצבע על מידת הרלבנטיות שלהם להליך וזהו התנאי הראשוני בלעדיו אין, לבחינת הצדקת גילויים.ב אופן ספציפי מעלים הנתבעים טענות לחסיונות שונים ביחס לסוגי מסמכים שונים כדלקמן: סוג אחד- נוגע למסמכים המכילים נתונים על אנשים אחרים ואינם רלבנטיים לתובע (לפי ס' 93.125(6) לתקשי"ר); סוג שני-תכתובות פנימיות (לפי ס' 93.125(4)); סוג שלישי- חוו"ד או המלצה (לפי הסעיף האמור, וגם נוכח חסיון עו"ד- לקוח); סוג רביעי-צנעת הפרט של אחר.
3. יוער כי נוכח תגובת הנתבעים לבקשה, צמצם התובע את דרישתו לעיון ב55 המסמכים שהוגדרו בתצהיר גילוי המסמכים כחסויים, ועומד על עיון ב-13 מהם. המסמכים נכנסים תחת הגדרות הקטגוריות ה1-3 דלעיל ומשכך לא ידונו טענות ביחס לקטגוריה הרביעית.
4. בתשובתה לתגובה חוזרת ב"כ הנתבעים על עמדתם הראשונית ומתיחסת ספציפית לאותם 13 מסמכים שעדין מבקש המבקש לעיין בהם.
5. לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל המסקנות שיפורטו להלן.בטרם אעשה כן אביע צערי על העיכוב במתן החלטה זו.

ולגופם של דברים:

1. הנחת המוצא לענין גילוי מסמכים היא של גילוי מירבי של מסמכים רלוונטיים. עם זאת זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה אל מול אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה (בג"צ 7793/05 אוניברסיטת בר אילן -בית הדין הארצי לעבודה ( 31.1.11)(להלן: בג"ץ בר אילן).
2. על מנת להכנס בשערי אותה הנחת מוצא של גילוי , על המבקש להצביע על הרלבטיות של המסמך למחלוקות שבין הצדדים. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק (28.3.2007)] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) –קיומה של זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה ומידת חשיבות הגילוי להוכחתה. וההיבט הרחב - בחינת אינטרס הגילוי ומשקלו והשלכות הגילוי/חיסוי גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי.
3. אחד האינטרסים הלגיטימיים אשר הוכרו כראויים להבחן אל מול אינטרס הגילוי, ואשר בא לידי ביטוי בסעיף 9(4)(ב) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הוא האינטרס למנוע עיון במסמכים פנימיים והתייעצויות פנימיות של רשות ציבורית. ר' למשל בר"ע 53690-12-12 ועד הרופאים בבית חולים איכילוב ואח' - ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' ( 25.3.13).
4. עם זאת, כפי שנקבע בבג"ץ בר אילן, הסכמות חוזיות בדבר סודיות אינן זהות במשקלן למשקלם של חסיונות סטוטוריים וכך נאמר שם בין היתר (ההדגשות הוספו):

טענת האוניברסיטה כי ההוראה בדבר סודיות דיוני ועדות המינוי והקידום הינה תניה חוזית תקפה ביחסים הוולונטריים שבין האוניברסיטה לבין חברי הסגל שלה, אף היא אין בה כדי להכריע את הכף לטובת יצירת חיסיון הלכתי חדש. כידוע, סודיות וחיסיון אינם זהים וכבר נפסק בעבר כי חובת סודיות המוטלת על אדם בביצוע תפקידו אינה עומדת בפני דרישה חוקית למסור עדות או מסמכים במהלך הליך שיפוטי .., כבר נפסק בפרשת עוז כי הנטייה לגזור חיסיון מתוך חובת סודיות שמקורה בתניה חוזית תהא פחותה מן הנטייה לגוזרו בדרך של פרשנות תכליתית מתוך הוראה סטטוטורית הכוללת חובת סודיות, וכי "עד שייאות בית המשפט ליצור חיסיון הלכתי הצומח מהתחייבות חוזית לסודיות עליו להשתכנע כי בצד אותה התחייבות קיימים שיקולים נוספים כבדי משקל שיסודם באינטרס הציבורי המצדיקים זאת" (שם, פסקה 22 לפסק דינה של השופטת חיות).

הנה כי כן, עצם קיומה של תניה חוזית בדבר סודיות אינו מבסס, כשלעצמו, הצדקה ליצירת חיסיון, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו תוך התחשבות באופיו של החוזה, זהות המתקשרים בו והשלכות הרוחב החברתיות והאחרות הכרוכות בשמירה על חובת הסודיות שנקבעה בו (ראו: שם). בענייננו, ... אכן, כללי התקנון נקבעים באמצעות סנאט האוניברסיטה המורכב מנציגות הסגל האקדמי, אך חבר סגל בודד ובפרט חבר סגל זוטר, הינו חסר יכולת ממשית להשפיע על עיצוב התקנון. משכך, אין לראות בתנית הסודיות המופיעה בתקנון האקדמי של האוניברסיטה מקור שניתן לבסס עליו חיסיון מפני חשיפת מסמכים רלוונטיים במסגרת הליך שיפוטי.

יתר על כן, ובבחינת למעלה מן הנדרש, הלכה היא כי במצבים בהם היחסים המאפיינים את הצדדים לתקנון הינם יחסי עבודה בהם יכולת השפעתו של העובד הבודד על תנאי החוזה הינה מוגבלת ביותר, מוסמך בית משפט להתערב בתוכן התקנון ולבטל תניה מקפחת.."

1. הדברים שנאמרו שם נגעו לתקנון האוניברסיטה שהיווה הסכם בין הצדדים לו. כאן מסתמכים הנתבעים באופן נרחב על הוראות הסודיות הקבועות בתקשי"ר. התקשי"ר אינו אלא הסדר קיבוצי חד צדדי – שודאי שהעובד אינו צד לגיבושו,ובוודאי שהמשקל שיש ליתן להוראותיו כבסיס לטענת חסיון מקיפה, במסגרת הליכים משפטיים הוא שולי ביותר.
2. עם זאת כאמור, הפסיקה עצמה נתנה משקל לאינטרס הציבורי שיש באפשרות לנהל התדינות פנימית פתוחה בגוף ציבורי ,ואשרהביא כאמור להכרה במניעת עיון במסמכים פנימיים והתייעצויות פנימיות של רשות ציבורית. לעתים ימצא הפתרון לאיזון האינטרסים במתן זכות עיון מצומצמת (כגון, על דרך הסתרת זהות מביעי העמדה וכיו"ב).
3. על רקע האמור תבחן שאלת גילויים של 13 המסמכים דלעיל. למען הנוחות ידונו לפי ענינם ויסומנו על פי מספריהם בתצהיר הגילוי של הגב' ברלוביץ:

-לגבי מסמך 1 - אין ממש בטענת התובע. כפי המוצהר- המסמך אינו נוגע לתובע ונמצא בתיקו האישי מתוך טעות. העובדה שעניינו סכוסך עבודה של עובדי המינהל – סכסוך שכשלעצמו פורסם- איןבה: לא כדי להפוך המסמך לרלבנטי להליך, לא כדי להפוך המסמך עצמו למפורסם ואף לא כדי להבהיר מדוע ראוי להסיג את זכותם של אחרים לפרטיות אל מול בקשת המבקש. הבקשה לענין זה נדחית.

-לגבי מסמכים 2,29,30- כפי הגדרתם של מסמכים אלה- עסקינן במסמכים שהוחלפו בין עו"ד ללקוח. מכל מקום- ונוכח טענותיו של התובע כי מסמכים אלה יכול וישפכו אור על טענותיו לשיקולים בלתי רלבנטיים בענין ההחלטה להעבירו מתפקידו, שיקולים שככל שיש בהם ממש- יתקשה התובע להוכיחם ונוכח השגתו על נסיבות עריכתם- יועברו המסמכים לעיון בית הדין וזאת בתוך 10 ימים , בתוך מעטפה סגורה שתועבר ללשכתי ללא שתסרק לנט המשפט. החלטה משלימה לענין עיון בהם תנתן לאחר שבית הדין יבחן אותם..

-לגבי מסמך 5- מקובלת טענת הנתבעים. הבקשה נדחית.

-לגבי מסמך 16 - יש ממש בטענת הנתבעים. היות ועסקינן בתרשומת פנימית בכת"י של סכום פגישה- למען הסר ספק- יועבר גם מסמך זה לעיוני בטרם מתן החלטה משלימה.

-לגבי מסמך 20- מקובלת עלי טענת הנתבעים והפסיקה אליה הפנו. אין לתובע זכות לראות טיוטא ואף אין בה כדי לתרום לבירור המחלוקות שבהליך זה. הבקשה לענין זה נדחית.

-אשר למסמך 31- ב"כ הנתבעים טוענת כי עסקינן בטיוטא ואולם לא כך הוצהר. ככל שאכן כך הוא אין מקום לגלותה. למען הסר ספק יועבר גם מסמך זה לעיוני. הדברים נכונים גם ביחס למסמך 25.

-באשר למסמכים 24,26,27,28- אף הם יועברו לעיוני בטרם מתן החלטה משלימה, כאמור לעיל.

1. החלטה משלימה תנתן בסמוך לאחר המצאת המסמכים לבית הדין כדלעיל, ובד בבד עם כך, תנתן גם החלטה בדבר הגשת תצהירים.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ח, (28 נובמבר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.