לפניי תביעה כספית מיום 8.9.15 ע"ס 7,454 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 20.1.15.

נערך היום בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן עדותה של נוסעת רכב הנתבעים (אמו של נהג רכב הנתבעים).

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

שני הנהגים המעורבים נושאים באחריות לקרות התאונה ולכל נזקיה, כאשר נהג רכב מבוטח התובעת נושא ב-75% מהאחריות ואילו נהג רכב הנתבעים נושא ב- 25% מהאחריות.

הנתבעים ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 1,864 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 8.9.15 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 378 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 378 ₪ בגין מחצית שנייה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 450 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת.
• סך של 1,400 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ו, 17 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.