לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב מבוטחת התובעת בתאונה מיום 31.10.2013, בה מעורב רכב הנתבעים (משאית פינוי גזם).

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות בין הנהגים בחלקים שווים.

קביעתי יסודה בכך שראיתי לקבל את גרסת נהג התובעת לפיה התאונה ארעה עת שמשאית איסוף הגזם של הנתבעים, שהייתה בעצירה ברחוב חד סטרי צר וחסמה את נתיב הנסיעה, החלה בנסיעה ורכב התובעת עקף את משאית הנתבעים מימין, במרווח שבין המשאית למדרכה. גרסה זו של נהג התובעת הייתה אחידה בעדותו ובטופס ההודעה, והיא מסתברת עם הנזק ברכב התובעת ועם סימני מעיכת הפח הנראים בתמונות הנזק, יותר מגרסת נהג הנתבעים בעדותו לפיה טרם החל בנסיעה. גרסה שלא הייתה אחידה לגרסת נהג הנתבעים בטופס ההודעה בו צויין כי התאונה ארעה "בתחילת נסיעה". בנוסף, לא ראיתי לקבל את גרסת הנתבעים לפיה רכב התובעת סטה מנתיבו, גרסה שאינה מסתברת עם פגיעה במוקד צד אחורי שמאלי של רכב התובעת. ואולם, נהג התובעת לא עמד בנטל להוכיח כי עוזר נהג משאית הנתבעים כיוון את רכב התובעת וכלי רכב נוספים לפניו לנסוע במרווח שמימין למשאית הנתבעים. גרסה זו הוכחשה על ידי נהג הנתבעים בעדותו, ולא ניתן לתמוך אותה בעדות נוסעת רכב התובעת, שאישרה בעדותה כי עד לתאונה הייתה עסוקה בטלפון הנייד, לא תמכה בעדותה את גרסת נהג התובעת באשר למיקום המשאית קודם לתאונה ולדבריה לא ראתה את המשאית סוטה. כך שבהקשר זה לפניי גרסה מול גרסה, ולא שוכנעתי ברמת ההסתברות הנדרשת כי עוזר נהג הנתבעים אכן הנחה את נהג התובעת לנסוע במרווח שנוצר מימין למשאית הנתבעים, ולא כי נהג התובעת הניח, על דעתו, כי משכלי רכב גדולים מרכבו עברו לפניו במרווח זה, גם רכבו יכול לעבור (ראו; עמ' 2 שו' 2-3) ומכאן אחריות נהג התובעת לתאונה.

עם זאת, בשים לב לכך שרכב התובעת ניזוק במוקד האחורי של הרכב ומשאית הנתבעים בחלקה הקדמי ימני, היה על נהג הנתבעים, אשר אליבא עדותו לא יכול היה לשלול כי כלי רכב עברו במרווח שבין המשאית למדרכה ואף אישר כי היה לו שדה ראייה מלא, להבחין ברכב התובעת שחלף עם קדמת רכבו את המשאית שחסמה את נתיב הנסיעה, ולא להתחיל בנסיעה, ומכאן אחריותו לתאונה.

בנסיבות אלה ראיתי להטיל את האחריות לתאונה על הצדדים בחלקים שווים, ולחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 10,099 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עדי התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.55%.

הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.