זו תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 11.5.2015 שבה היו מעורבים רכב התובעת ומשאית של הנתבע 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

התובעת עותרת לסכומים הבאים:

נזק לרכב 2,523 ₪.

שכ"ט שמאי- 600 ₪.

ירידת ערך 231 ₪.

הפסד י מי עבודה – 500 ₪.

סך הכל : 3,854 ₪.

לטענת התובעת, היא נסעה בכניסה למושב ינור בקטע של הכביש שיש בו עליה מתונה מאוד.

לפניה נסעה משאית של הנתבעת, אשר עצרה באופן פתאומי לפניה.

התובעת הצליחה לעצור אף היא כאשר המרחק בין כלי הרכב היה כ-2.5 מטר, אז המשאית התדרדרה בצורה איטית ביותר לכיוון של רכב התובעת.

התובעת צפרה אך בינתיים המשאית פגעה פגיעה קלה ברכב התובעת.

אחרי האירוע הנתבע הסביר לתובעת שהוא נאלץ לעצור באופן פתאומי על מנת לא לפגוע בהולך רגל ואין מחלוקת בין בעלי הדין שכך היה המצב.

אולם, לטענת הנתבע 1 התובעת לא הספיקה לעצור והתנגש בחלק אחורי של המשאית ולכן, הוא הנתבע אינו אחראי לנזק.

הנתבע אישר שתוך שיחות עם התובעת ובעלה אחרי האירוע כאשר דיברו על פיצוי הנתבע היה מוכן להודות שאולי התדרדר טיפה, אך עדיין לא ראה את עצמו כאחראי לתאונה.

לפנים משורת הדין, הציע לתובעת 500 ₪ על חשבון הפיצוי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1. כללית, העדפתי את גרסת התובעת לעומת גרסת הנתבע 1 בקשר לאירוע נשוא התביעה.

דברי התובעת היו משכנעים וגם התיישבו עם הודעתה לחברת הביטוח שלה שנרשם מייד אחרי התאונה.

2. סבורני שמייד אחרי שהנתבע נאלץ לעצור את המשאית, המשאית חזרה והתדרדרה לכיוון רכב התובעת ופגעה ברכבה ואכן גרם לנזק נשוא הדיון.

3. כאשר הנתבע היה מוכן להודות שאולי התדרדר קצת אין מקום לקבל את גרסתו שהתובעת התנגשה במשאית שלו תוך אי שמירת מרחק כטענתו. מדובר במשאית גדולה (7.5 טון עם מטען). לאור העובדה שמדובר בקטע בכביש עם עלייה מתונה, ייתכן ביותר שמייד לאחר העצירה פתאומית המשאית חזרה אחורה.

4. באשר לנזקים, אין הוכחה לגבי הפסד ימי עבודה.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת 3,354 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות
הדיון.

לאור תנאי פוליסת הביטוח של הנתבעת 2, הנתבעת 2 משוחררת מלשלם כל חלק מהשתתפות עצמית שהוא 2,500 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום ואם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.