ביום 18/11/2015, ניתנה ההחלטה הבאה: "ביום 08/11/2015 הוגשה בקשה להארכת מועד. בטרם הוכרעה הבקשה, חלף מענה לתשובת התובעת, הוגשה ביום 17/11/15 בקשה להארכת מועד, שונה מקודמתה.

נראה כי החלטות בית משפט זה אינן מעלות ואינן מורידות בעיני מגישי הבקשה, ואפשר שתכליתן אחרת מן האמור בהן.

הבקשה להארכת מועד מיום 8/11/15 , נדחית.

הבקשה להארכת מועד מיום 17/11/2015 , נדחית בלא להמתין לתשובת התובעת.

ממילא, מותר הבקשות נמחקות, באין בר"ל במועד או בכלל."

בו ביום, ניתן פסק דין באין בקשת רשות להתגונן, במועד ובכלל.

ביום 17/12/2015, הגישה הנתבעת " ב ק ש ה ל ב י ט ו ל פ ס ק ד י ן ש נ י ת ן ב ה ע ד ר ב ק ש ת

ר ש ו ת ל ה ג ן ו ה א ר כ ת מ ו ע ד ל ה גשת ה ב ר " ל ב ח ו ז ר"

לבקשה, בת 10 עמודים, צורף קובץ נספחים בן 33 עמודים (תצהיר המבקשת^[1]) ו-30 עמודי נספחים.

הבקשה מנומקת באלו הטעמים, המובאים בלשון הבקשה:

1. "פסק הדין ניתן לאחר שכבוד בית המשפט הנכבד דחה בהחלטותיו בסמוך וטרם מתן פסק דינו את בקשותיה של המבקשת להארכת מועד להגשת כתב בקשתה כרשות להגן, אשר הוגשו לכבוד בית המשפט הנכבד ביום 08.11.2015 , יום א', כ"ו בחשוון תשע"ו )להלן: "הארכה ראשונה"), וביום 17.11.2015 , יום שלישי ה' בכסלו תשע"ו (להלן: "הארכה שנייה")."
2. "החלטתו של כבוד בית המשפט הנכבד בעניין הארכה הראשונה ניתנה ביחס לבקשתה של המבקשת לגילוי מסמכים מאת התובע הנכבד מבלי לתת קביעתו כדעתו הנכבדה בעניין הארכת המועד."
3. "בהמשכה של החלטה זו הרי, משלא ניתנה החלטת כבוד בית המשפט הנכבד בעניין הארכת המועד הראשונה (לעניין הארכת המועד המבוקשת) ומאחר וברור כשמש הדבר כי התובע הנכבד יעשה דרכו שלא להציג בפני המבקשת את אשר נדרש מהימנו באופן אשר ישרת את המבקשת (זאת בהישענות על כתב תשובתו אשר הוגש לכבוד בית המשפט הנכבד מיד לאחר הגשת בקשתה של המבקשת להארכה הראשונה), ומפאת היראה שלא יתקבל פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המבקשת פנתה המבקשת כבקשתה להארכת מועד שנייה תוך הישענות על טענות הגנתה הנוספות אשר דבר הכנתן דרש מאת המבקשת זמן יקר נוסף והחלה היא בהכנתן מיד עם התקבלה החלטתו של כבוד בית המשפט הנכבד בעניין הארכה הראשונה, אולם מפאת חשיבותם של הדברים והצורך בהגשת כתב בקשתה כבקשת רשות להתגונן בקשתה להארכה השנייה הינה קצרת יום בת חמישה ימים בלבד."
4. "לעניין זה תטען המבקשת כי מפאת בקשתה קצרת המועד ( 5 ימים כאמור) כהארכה השנייה נכון היה אילו היה נוהג כבוד בית המשפט הנכבד ונמנע ממתן פסק הדין רק לאחר חלוף חמשת הימים המבוקשים ונותן החלטתו כפסק דינו רק באם לא הייתה מוגשת בקשתה של המבקשת כרשות להגן ובפרט כאשר המבקשת מציינת בתצהירה בפני כבוד בית המשפט הנכבד כי איננה מקלה ראשה ועושה היא מאמציה הרבים לביסוס טענותיה לסילוק דרישת התובע הנכבד מהימנה."

תשובת התובע (12 עמודים) מציינת, כי דין הבקשה להידחות, מארבעה טעמים:

1. "היעדר תצהיר כדין התומך בבקשה";
2. היעדרו של "טעם מיוחד" הדרוש להארכת מועד;
3. אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק, בשל מסירת כתב התביעה כדין ואי הגשת בר"ל במועד;
4. אין הבקשה מגלה "...הגנה אפשרית ואף לא קלושה מפני התביעה..."

מענה הנתבעת לתשובת התובעת, מכיל 12 עמודים, להם צורף קובץ מסמכים המחזיק 12 עמודי תצהיר המבקשת^[2] וכן 9 עמודי נספחים.

התשובה מביאה מובאות מן הפסיקה שמדגישות באותם מקרים הנזכרים בהן, כי הפרוצדורה אינה חזות הכל וכי טענות הגנה גוברות על אי קיום הוראות המתחייבות מסדרי הדין, כגון: "הפרוצדורה אינה מיטת סדום...".

בחנתי את מכלול הכתבים, חרף הרעפת שפע רב של מלל, במינון בלתי סביר בעליל, ע"י הנתבעת, ופחות מכך ע"י התובע.

הילכת "מיטת סדום" אינה מילת קסם אשר לעת המופע הראשון שלה בכתב טענות – תיסוגנה מותר הוראות הדין וסדרי הדין מפניה.

הנתבעת צירפה תצהירים שנעשו ע"י חברה בע"מ(!) אשר אף הוזהרה בידי עו"ד, משל הייתה היא אדם, בשר ודם, הנתון לנפקות האזהרה שבשולי התצהיר (ראה הערות השוליים של החלטה זו).

התצהיר השני, הוגש, חרף העובדה שבתשובת התובע הובא ציטוט מן הפסיקה, היאה לעניין זה:

"...לא ברור לי כיצד חברה כאישיות משפטית חותמת על תצהיר ועו"ד מאשר החתימה, כאשר על תצהיר יכול לחתום מורשה בשם חברה, או אדם שהעובדות ידועות לו אבל לא החברה כחברה." פש"ר (ב"ש) 006344/00, פסק דינה של כבוד השופטת שרה דברת [מאגר נבו].

בקשת הנתבעת וכן תשובתה לסיכומי התובע, נסמכות אם כן, בתצהירו של תאגיד, במובהק - שלא כדין.

נכונה אמירת התובע, כי אין הבקשה נסמכת בתצהיר.

הנתבעת טועה לסבור כי התעלמותה מהוראות הדין ומהחלטות שניתנו, יאפשרו לה להמשיך בדרך הפתלתלה שסללה לעצמה ובעצמה, עד כי יתרצה ביהמ"ש וילך בתוואי שכזה, בהתעלם מהחלטותיו שלו.

הנתבעת סברה, כי יש צורך בהגשת בקשות להארכת מועד.

אך מדוע סבורה היא, כי ההחלטה בהן היא כאין וכאפס וניתן להתעלם מהן בכסותה של "מיטת סדום"?! – לנתבעת הפתרונים.

אין הבקשה מגלה עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, באשר לא נפל פגם כלשהו בהמצאת כתב התביעה לנתבעת ולא נטען כי טרם חלף המועד להגשת בר"ל.

לטעמי, אין הבקשה יכולה להיסמך ב"תצהירי תאגיד", אף לח"מ, בכל הצנעה הראויה, לא ברור כיצד חברה כאישיות משפטית חותמת על תצהיר ועו"ד מאשר החתימה...

הצנעת טענות הגנה בינות לעשרות עמודים אולי יעילה היא מנקודת מבטה של הנתבעת, אולם מטילה היא מיסוך כבד על הקורא, עד כי קהו עיני מלמצוא מה בפי הנתבעת, לגופו של עניין.

עיון בטעמי הבקשה המצוטטים ברישא של החלטה זו, מעורר תהייה נוספת:

האין אלו טעמי ערעור על החלטתי?! האמנם משמש אנכי ערכאת ערעור על החלטותיי?!

סוף דבר:

הנתבעת לא הרימה הנטל הרובץ לפתחה, להראות טעמים מכוחם יוארך מועד כלשהו או יבוטל פסק הדין שניתן כנגדה.

הנתבעת לא הביאה ולו ראשיתו של "טעם מיוחד" הדרוש לשם הארכת מועד להגשת בר"ל.

ממילא, לו התקבלה בקשתה, כי אז כלל לא הייתה נזקקת לארכה לשם הגשת בר"ל.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע לשכ"ט עו"ד, בסך 2,340.00₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ו, 19 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

1. עיון בתצהיר מגלה, כי הוא נעשה ע"י סיסטמס איי.או.אם בע"מ. ↑

2. ("אני החתומה מטה א"+איי. או.אם סיסטמס בע"מ, מסי ח.פ 515132272 לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפויה לעונשים הקבועים בחוק, מצהירה בזה לאמור:.."), ↑