צד ג אריאל כהן

בפני תביעה לפיצוי כספי בסך של – 5,000 ₪ .

ביום 23.9.14 התובע רכש אופניים מאת הנתבעת תמורת סך של – 3,800 ₪. זמן קצר לאחר הרכישה התובע היה מעורב בתאונה עם אופניו , נפגע והובל לבית החולים.

בכתב תביעתו, התובע מציין :

"לאופניים לא קרה כלום אבל אחד העובדים בשם אריאל כהן שלח עובד שעבד איתו לקחת אותם לסניף ויצמן". (עמוד 1, סעיף ו לכתב התביעה).

מאז, לטענת התובע, האופניים לא הוחזרו לו. בהמשך כתב התביעה טוען התובע שלדבריו של אריאל כהן, צג ג, בעל החנות (הנתבעת) שלח את האופניים לפירוק.

בכתב הגנתה, הנתבעת טוענת נמרצות שהאופניים לא הגיעו לידיה לתיקון באף שלב. כמו כן, נאמר בסעיף 7 לכתב ההגנה, שאריאל כהן הוא בן זוגה של אמו של התובע וכל פעולה שביצע אריאל כהן בקשר לאופניים נעשתה על דעת התובע או על דעת אמו.

הנתבעת מכחישה כל אחריות להיעלמותם של האופניים. הנתבעת הוציאה הודעת צד ג נגד אריאל כהן בטענה שהוא האחראי לאירוע מכיוון שהוא לקח מהתובע את האופניים על דעת עצמו או על דעת התובע, ומעולם לא הביא את האופניים לתיקון אצל הנתבעת.

בדיון שהתנהל בפני ביום 17.2.16 התובע וצד ג לא התייצבו, בית המשפט שמע את עדותו של נציג הנתבעת, מר ירון צארום, ועל סמך עדותו דחה את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות בסך של – 750 ₪. התובע ביקש לבטל את פסק הדין וזכה בדיון חדש תוך הפקדת סך של – 1,000 ₪ בקופת בית המשפט .

הדיון החוזר התנהל בפני ביום 1.6.16 בנוכחות כל הצדדים וכמו כן בנוכחות גברת שיראל אזולאי, אמו של התובע, אשר מסרה אף היא עדות.

מדברי התובע התברר שהתאונה ארעה בסמוך לחנות הנתבעת ואמו התקשרה לחנות על מנת שיבואו לקחת את האופניים לצורך בדיקת תקינותם. התובע נפגע בתאונה, עבר טיפולים ואמר לבית המשפט:

"אמרתי שעדיף שיישארו שם מאשר יישארו אצלי בבית" (עמוד 3, שורה 16 לפרוטוקול).

התובע גם מסר שראה את האופניים לאחר התאונה בחנות הנתבעת, אך כאשר ביקש לקבל את האופניים בחזרה הם נעלמו.

הנתבעת טענה שהאופניים לא התקבלו אצלה והציעה אופניים חדשים במחיר מופחת.

נציג הנתבעת חזר בין היתר על טענותיו בדיון הקודם: האופניים לא הגיעו אל הנתבעת וכנראה צד ג , אריאל כהן, הוא זה שלקח אותם ובכל מקרה, אריאל כהן אינו עובד אצל הנתבעת כיום.

לדברי אריאל כהן, לאחר פנייתה של אמו של התובע, האופניים נאספו ממקום התאונה על ידי עובד הנתבעת בשם ג'אק, שטוען שהאופניים אכן התקבלו בסניפה של הנתבעת. לא נערך רישום מסודר , בזמן קרות האירועים הנתבעת עבדה ללא מערכת מחשוב .

לדברי גברת שיראל אזולאי, התובע נלקח לבית החולים על ידי מד"א והאופניים נלקחו ממקום האירוע, או על ידי אריאל כהן, או על ידי עובד אחר מטעם הנתבעת. כאשר היא פנתה למר צארום, מנהל הנתבעת, הוא טען שהוא לא יודע על כך דבר.

יש לציין שלנתבעת מספר סניפים ולא ברור לאן האופניים נלקחו. אם כי, גם התובע, גם אמו וגם מר אריאל כהן, חזרו וטענו שהאופניים הגיעו לסניף אחד של הנתבעת ומאז נעלמו לחלוטין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולדחות את הודעת צד ג. להלן הנימוקים לכך:

1. מכלל הראיות שוכנעתי שהאופניים נלקחו לאחד הסניפים של הנתבעת ולא נערך רישום מסודר על כך. מקובלים עלי דברי התובע לפיהם ראה את האופניים בשלב מסוים בחנות הנתבעת, אם כי לא היה לו נוח לקחתם לביתו באותו שלב.

2. לנתבעת מספר סניפים וייתכן שהאופניים נתקבלו באחד הסניפים , אפילו ללא ידיעתו של מר צארום, מנהל הנתבעת.

משום שלא נערך רישום מסודר והתובע השאיר את האופניים בידי הנתבעת – לא קשה לתאר שבשלב כלשהו האופניים נלקחו על ידי גורם זר.

3. אין זה חשוב אם האופניים נמסרו לידי הנתבעת לצורך תיקון או לצורך שמירה, בכל מקרה אחראית הייתה הנתבעת להחזיר את האופניים לבעליה.

4. באשר לסכום הפיצוי שמגיע לתובע: אין לפצות את התובע בסכום של 5,000 ₪ אלא בשווי האופניים כפי שהיה ביום שהאופניים נמסרו לידי הנתבעת. התובע שילם סך של – 3,800 ₪ בעבור האופניים שהיו חדשים ביום 23.9.14. כמקובל בענף, מיד עם השימוש הראשון באופניים – שווים יורד, לכן יש לפצות את התובע בסך של – 3,000 ₪ בלבד.

5. לא הוכחה טענת הנתבעת לפיה יש להטיל את האחריות להיעלמותם של האופניים על צד ג, לכן אני דוחה את הודעת צד ג.

אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע סך של – 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

אין צו להוצאות.

יש להחזיר לידי התובע את הפיקדון בסך של – 1,000 ₪ אשר הפקיד בקופת בית המשפט.

ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ו, 01 יוני 2016, בהעדר הצדדים.