בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

1. עסקינן בערעור שהגישו המבקשים, הגב' גיגי נוגה ובנה, מר גיגי איציק, על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה (כבוד השופטת ליאת הר ציון) מיום 16.6.15, ולפיו חויבו המבקשת ובעלה, מר מנשה גיגי (להלן: "בעלה של המבקשת") לשלם למשיבים סך של 160,000 ₪ בגין הפרת זיכרון דברים, בתוספת תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, לטובת המשיבים, בסך של 3,500 ₪ (להלן: "פסק-הדין"). התביעה כנגד המבקש, מר גיגי איציק, נדחתה במסגרת פסק-הדין.
2. המבקשים טוענים, כי הם דלים באמצעים ומצבם הכלכלי אינו מאפשר הפקדת העירבון וכי לערעור שהוגש על ידם סיכוי להצליח.
3. בתצהיר המבקשת התומך בבקשה נטען, כי המבקשת היא חולה סופנית במחלת הסרטן ובגין מחלתה נדרשת היא להוצאות מרובות עבור תרופות יקרות שאינן נכללות בסל הבריאות; היא הבעלים במשותף עם בעלה, של דירת מגורים יחידה, בה הם מתגוררים כפנסיונרים, אין לה נכס מקרקעין או אחר מלבדה והיא הנכס היחיד שהם צברו משך כל ימי חייהם; לה ולבעלה שני חשבונות בנק משותפים, הנתונים ביתרת חובה והם משלמים חובות, הלוואות והתחייבויות כספיות בפריסת תשלומים למשך שנים. כמו כן, איננה עובדת והכנסתה היחידה היא קצבה חודשית מהמל"ל בסך של 2,000 ₪. עוד נטען בתצהיר המבקשת, כי היא פנתה לעמותת גמילות חסדים ולוותה סך של 4,000 ₪ לצורך תשלום אגרת בית-משפט, ואולם העמותה לא נעתרה לבקשתה להלוואת סכום נוסף וכך גם לא הייתה בידה אפשרות לגייס כספים מחברים ובני משפחה, אשר אף הם נעדרי יכולת כלכלית.
4. בתצהיר המבקש, מר גיגי איציק, נטען, כי מאז גירושיו ועד היום, משך חמש שנים, הוא מתגורר בבית המבקשת ובעלה; בהיותו אב לשלושה ילדים קטנים כורע הוא תחת נטל המזונות; שכרו החודשי כנהג אוטובוס עמד על סך של לכל היותר 6,000 ₪ ובשל ליקוי בגבו, הוא פוטר מעבודתו בחודש 6/15 ומאז, הוריו הם אשר דואגים לצרכי מחייתו.
5. המבקשים סומכים בקשתם, בין היתר, על רשומות רפואיות בעניינה של המבקשת; דפי חשבונות הבנק של המבקשת ובעלה, נכון לימים 31.7.15, ו- 19.8.15; תלוש שכר של המבקש בסך של 6,574 ₪ מעבודתו כנהג אוטובוס בחברת קווים תחבורה ציבורית בע"מ; העתק פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בכפר סבא, המחייב את המבקש בתשלום מזונות ילדיו הקטינים בסך חודשי כולל של 3,600 ₪ ובמחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטינים. עוד סומכים המבקשים בקשתם על ממצאי בדיקת CT עמ"ש, מיום 25.6.15, לפיו המבקש לוקה בבליטות דיסק ושינויים ניווניים בגבו (העתק המסמכים צורף לבקשה).
6. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשת ובעלה טרם פרעו חובם על-פי פסק-הדין, הגם שבקשתם למתן צו עיכוב ביצוע פסק-הדין נדחתה על-ידי בית-המשפט ועל אף זאת מוסיפים הם ומטרידים אותם בפתיחת הליכי סרק. עוד טוענים המשיבים, כי לא מתקיים בעניינם של המבקשים התנאי, לפיו מצבם הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את העירבון, שכן כפי העולה מהנתונים שצורפו, סך ההכנסות של המבקשים ובעלה של המבקשת, המתגוררים תחת קורת גג אחת עומד על כ- 14,500 ₪, כאשר ההוצאות הקבועות מסתכמות בסך של כ- 1,000 ₪ בלבד. לפיכך, לטענתם, דין הבקשה להידחות.
7. בתשובה לתגובת המשיבים טוענים המבקשים, כי הבקשה הוגשה בטעות מטעם מר איציק גיגי, בנה של המבקשת, אשר התביעה כנגדו נדחתה במסגרת פסק-הדין, כאשר המבקש הנכון הוא בעלה של המבקשת, אשר חויב יחד עמה, במסגרת פסק-הדין, בתשלום פיצוי למשיבים.
8. מכל מקום לטענתם, אין בטעות האמורה כדי לשנות טענותיהם ודווקא בכך שבנה של המבקשת, מר איציק גיגי, מתגורר בביתם ואין בהכנסתו כדי להועיל משעליו לשלם מזונות ילדיו הקטינים, יש כדי ללמד על מצבם הכלכלי הקשה. כמו כן, שעה שמחשבון הבנק המשותף של המבקשת ובעלה עולה מצבם הכלכלי הקשה של השניים ומשהמבקשת צירפה לבקשה תצהיר תומך בעניין זה מטעמה, ממילא מתייתר הצורך בהגשת תצהיר נוסף מטעם בעלה של המבקשת.
9. עוד טוענים המבקשים, כי דין טענת המשיבים בדבר הוצאות קבועות של המבקשים המסתכמות ב- 1,000 ₪ בלבד להידחות, שעה שמדפי החשבון עולה, כי למבקשת ובעלה הלוואות והתחייבויות כספיות רבות בסך חודשי כולל של למעלה מ- 4,000 ₪, זאת נוכח מצבם והצורך בסיוע לילדיהם. המבקשים מצרפים לתשובה מטעמם דף אובליגו מיום 23.11.15 ביחס למצב יתרת ההתחייבויות של המבקשת ובעלה, לפיו קיים להם חוב כולל בסך של 92,852 ₪ בגינו משלמים הם סך של 4,000 ₪ מידי חודש (העתק הדף צורף לתשובה).
10. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה על נספחיהן הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. ואפרט.

המסגרת הנורמטיבית

1. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות.
2. בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 21.7.14) שב ועמד לאחרונה על תכליתו של העירבון והשיקולים בקביעתו:

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב. ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות). כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...)".

1. השיקולים שביניהם יש לאזן בשאלת מתן פטור מהפקדת עירבון הם מחד גיסא, כי אין לחסום בפני בעל דין את שערי בית-המשפט, רק כיוון שהוא דל באמצעים ואינו יכול לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בהליך; ומאידך גיסא, ההתחשבות בהפסד שעשוי להיגרם למשיבים, אם התביעה תידחה או ידחה הערעור ולא יהיה להם מקור לגביית הוצאותיהם (בשג"ץ 4934/14, שם בסעיף 9).
2. במסגרת בקשה לפטור מהפקדת עירבון, על המבקש רובץ הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר להפקיד את העירבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 17.10.2007). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.

מן הכלל אל הפרט

1. עיון בדפי חשבונות הבנק של המבקשת ובעלה מעלה, כי הכנסותיהם המשותפות של השניים עומדות על סך כולל של 11,435 ₪. אומנם, מדף חשבון הבנק שמספרו 89152/28 עולה, כי החשבון נתון ביתרת חובה בסך של 9,263 ₪ נכון ליום 18.8.15. עם זאת, מדף חשבון הבנק שמספרו 515290/43 עולה, כי החשבון נתון ביתרת זכות בסך של 3,584 ₪, נכון ליום 1.7.15. כמו כן, לא צורפה כל אסמכתא בדבר פירוט הוצאותיהם של המבקשת ובעלה, וממילא לא הורם הנטל להוכחת מצבם הכלכלי.

"הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי" (רע"א 2598/99 כהן נ' נח (פורסם המאגרים המשפטיים, ניתן ביום 16.3.00).

1. זאת ועוד, אומנם מדף האובליגו אשר צורף לתשובת המבקשים עולה, כי סך יתרת התחייבויותיהם של המבקשת ובעלה עומד על 92,852 ₪. עם זאת, המבקשים בעצמם טוענים, כי התחייבויותיהם הכספיות נוצרו בעקבות סיוע כלכלי שנתנו לילדיהם ומזה חמש שנים, אלו דואגים לכל צורכי מחייתו של בנם, מר גיגי איציק, המתגורר עמם תחת קורת גג אחת, הגם שמדובר באדם בגיר, אשר שכרו מעבודתו כנהג אוטובוס עומד על סך של 6,574 ₪, כאשר סכום המזונות שהוא נדרש לשלם לילדיו הקטינים עומד על סך כולל של 3,600 ₪ בלבד.
2. ויודגש, טענתו לפיה הוא פוטר מעבודתו בחודש 6/15 נסתרה בסעיף 8 לתשובת המבקשים בעצמם, לפיו "אין בהכנסתו כדי להועיל משעליו לשלם מזונות ילדיו הקטינים" [ההדגשה אינה במקור], ומכל מקום טענה זו נותרה ללא כל תימוכין.
3. זאת ועוד, בבקשה צוין באופן לאקוני, כי אין ביכולת המבקשים להיעזר בבני משפחה וחברים לתשלום העירבון, שעה שאלו נעדרי יכולת כלכלית, אך דומה כי לא הונחה התשתית הצריכה לקביעה כי מיצו כל אפשרות ללוות את סכום העירבון כחובתם מבני משפחתם או חבריהם הקרובים (ראה: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 3.10.11) ובג"ץ 4934/14 הנ"ל).
4. במצב דברים זה דומה, שהמבקשים לא השכילו להוכיח, כי ידם אינה משגת לעמוד בתשלום העירבון ושעה שמדובר, כאמור, בתנאים מצטברים, די בקביעה זו כדי לדחות את הבקשה.

סוף דבר

1. נוכח האמור לעיל, דין הבקשה לפטור מהפקדת ערבון להידחות. סכום העירבון יופקד בתוך 30 יום, שאם לא כן ירשם הערעור לדחייה בהתאם להוראת תקנה 431 לתקנות.
2. מצאתי שלא להשית צו להוצאות.

ההחלטה ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.