08 יוני 2017

1. במעמד ישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק זה, הודיעו הצדדים כדלקמן - "הגענו לידי הסכם פשרה לפיו לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל תביעות התובע כנגד הנתבעת ומבלי שהדבר יהווה הודאה מצד מי מבין הצדדים בטענות הצד השני, תשלם הנתבעת לתובע כדלקמן:

א. בגין הפרשי פיצויי פיטורים סך של 4,450 ₪.

ב. בגין פיצוי בעבור הפרשות בחסר לפנסיה סך של 12,230 ₪.

ג. בגין דמי הבראה סך של 4,158 ₪.

ד. בגין הפרשי תמורת הודעה מוקדמת סך של 4,300 ₪.

ה. הפרשי פדיון חופשה: בעניין זה אנו מסמיכים את בית הדין להכריע בגין רכיב זה על סך פסיקה לפשרה לאור העולה מכתבי הטענות והתצהירים.

ו. שכ"ט עו"ד – לפי שיקול דעת בית הדין.

ז. בית הדין יתבקש גם להכריע בשאלה בכמה תשלומים הסך האמור ישולם. לטענת התובע, היה מקום לשלם את הסכומים האמורים זה מכבר, אולם לפנים משורת הדין יסמיך את בית הדין לפרוס את התשלומים ל- 2 עד 4 תשלומים.

הנתבעת מדגישה שבשל מצוקה כלכלית אין באפשרותה לשלם את מלוא הסכומים שננקבו והיא מבקשת לפרוס ל- 4 תשלומים.

הצדדים ביקשו להורות על החזר האגרה בהתאם לתקנות וליתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, ואכן ניתן לה תוקף של החלטה.

2. לאחר שבחנו את מכלול החומר שבתיק, החלטנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופשה בסך של 3,500 ₪.

משכך על הנתבעת לשלם לתובע, בגין הסכומים המוסכמים והסך שנפסק לעיל סך כולל של 28,638 ₪.

סך זה ישולם בשלושה תשלומים חודשיים רצופים ושווים, הראשון ביום 01/07/17.

3. כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

4. יש להשיב את האגרה ששולמה בכפוף להוראות התקנות.

ניתן היום, י"ד סיוון תשע"ז, (08 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.