לפניי עתירה לגילוי ראיות חסויות.

כנגד העותר וכנגד נאשמים נוספים הוגש, בתאריך 3.5.15, כתב אישום בגין עבירות של קשירת קשר לפשע (סחר בנשק), וכן עבירות נשק (סחר וכן נשיאת והחזקת נשק). העותר הינו הנאשם מס' 3 והאישום היחיד הרלוונטי לגביו הינו אישום מס' 3. כתב האישום כנגד הנאשמים בתיק זה הינו חלק מ"מבצע סוכן" במסגרתו רכש סוכן משטרתי נשק וסמים מגורמים שונים בתקופה הרלוונטית. במסגרת אישום מס' 3 לעיל נטען, כי בתאריך 17.2.15 שוחחו הסוכן והנאשם 1 (אברהים חורי) בטלפון וסוכם ביניהם כי הנאשם 1 ימכור לסוכן לבנת חבלה עם נפצים (להלן: לבנת החבלה), תמורת סך של 5,000 ₪ (להלן: העסקה). בהמשך לאמור לעיל, קשרו ביניהם שלושת הנאשמים קשר למכור לסוכן את לבנת החבלה. בתאריך 18.2.15 שוחחו הסוכן והנאשם 1 בטלפון מספר פעמים וסיכמו להיפגש באותו היום ברחוב משה שרת בקרית מוצקין (להלן: המקום) לצורך ביצוע העסקה. הנאשמים 1 ו 2 הגיעו למקום בשעה 19:30 או בסמוך לכך, ופגשו את הסוכן שהגיע למקום באמצעות מונית. בהמשך, הגיעו למקום הנאשם 3 - הוא העותר בענייננו - יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, כשהעותר מחזיק תיק גב ובו לבנת החבלה (להלן: התיק). הסוכן מסר לנאשם 1 סך של 5,000 ₪, הנאשם 1 ניגש לעבר העותר 3 והאחר, לקח את התיק ומסר אותו לסוכן. האישום ממשיך ומתאר התרחשות שאינה רלוונטית לעותר ולכן לא נפרטה.

לשם הבנת הרקע לעתירה, אפנה להחלטתי מתאריך 17.6.15 שם סקרתי את המצע הראייתי באופן כללי ובהתייחס לעותר בפרט. עוד אפנה להחלטתו של כב' השופט יצחק עמית מתאריך 15.7.15 בבש"פ 477/15.

בקצרה, הראיות כנגד העותר מתבססות, בין היתר, על גרסתו של הסוכן שלשיטתו הבחין בעותר מגיע, יחד עם האחר שפרטיו אינם ידועים, למפגש עם הנאשמים 1 ו 2 וכן ציין כי הבחין בעותר מניח את התיק אותו נשא שמוך לנאשם 1; על זיהויו של העותר על ידי הסוכן; על סרטונים ממצלמה אותה נשא הסוכן על גופו ושתיעדה באופן חלקי את העסקה; על האזנות סתר בין העותר לנאשם 1 (אשר משתלבות עם המפגש לעיל); וכן על דוחו"ת יחידת העיקוב אשר פעלה במקום.

ב"כ העותר הפנה לכך כי מדוחו"ת יחידת העיקוב (ובמיוחד דו"ח העוקב ש'-3025) עולה, על פני הדברים, כי בעסקה נכחו רק 4 – הסוכן, הנאשם 1, הנאשם 2, ועוד אדם שלשיטת המאשימה הינו העותר (סה"כ הסוכן ועוד 3); בעוד שעל פי הסוכן היו באזור העסקה 5 אנשים– הסוכן, שלושת הנאשמים והאדם הנוסף (שצוין בעובדות כתב האישום). משמע, קיימת סתירה בין הסוכן לעוקב. זאת ועוד, ב"כ העותר הפנה לכך כי לשיטת העוקב ש' 3025, מי שלטענת המאשימה הינו העותר, יצא מהמושב האחורי של הרכב בו הגיע הנאשם 1; בעוד שלשיטת הסוכן, העותר והאדם הנוסף הגיעו למקום רגלית.

אפנה בנדון לדו"ח האישי של ש' 3025 (פסקה 4), אל מול, לדוגמה, הודעת הסוכן מתאריך 18.2.15, שעה 21:06 (שורות 12-16).

ב"כ העותר טען כי בחומר החסוי ייתכן וקיים חומר שיכול לסייע להגנתו בהקשר לסתירה לעיל; ובמילים אחרות, חומר שיחזק את טענתו כי גרסתו המפלילה של הסוכן, שעל פני הדברים אינה תואמת את שמסר העוקב, אינה נכונה.

בהקשר זה קיימתי, בתאריך 19.10.15, דיון במעמד צד אחד שם נחשפתי לכלל החומר הרלוונטי בהקשר לעיל. במסגרת אותו דיון הובהר, כי העוקב לעיל, כמו גם שאר העוקבים שדוחותיהם האישיים נמסרו לידי ההגנה, יעיד, והוא יוכל להישאל אודות הדו"ח האישי שלו, בכפוף לתעודת החיסיון. כך, יוכל העוקב להשיב אודות המרחק בעת הרלוונטית מהזירה עליה דיווח, יכולת התצפית והאבחנה שלו וכל שאלה אחרת שלא תיגע, לדוגמה, לדרכי ההפעלה של יחידת העיקוב ולשיטות העבודה – סוגיות החוסות בתעודת החיסיון (ר' עמ' 2 למעלה בתעודת החיסיון). על פני הדברים לא אמורה להיות התנגשות בין השאלות הלגיטימיות אותם יהיה ניתן לשאול לבין הסוגיות החוסות בתעודת החיסיון.

אציין, כי הסתירה הראייתית הלכאורית לעיל אכן קיימת (הסתירה בין גרסת הסוכן לגרסת העוקב), אולם בנדון תידרש הכרעתו של המותב בתיק העיקרי, כמו במקרים רבים אחרים בהם קיימות סתירות מסוימות בין עדי תביעה. בהחלטתי לעיל, העליתי סברות שונות לסתירה הקיימת, אולם במסגרת זו איני סבור שיש להידרש להסברים האפשריים שכן אין מחלוקת שאכן קיימת סתירה לכאורית ואין מחלוקת שהסתירה הלכאורית עומדת בשלב זה באופן מסוים לזכותו של העותר. מה שחשוב לענייננו, כאמור לעיל, הוא כי תעודת החיסיון, במתכונתה הנוכחית, לא אמורה להוות מחסום בפני העותר ובפני בית המשפט לגילוי האמת. במילים אחרות, לא מצאתי כי בחומר החסוי טמון פוטנציאל מזכה (ור' בהקשר זה האמור בבש"פ 8585/12 פלוני נ' מ"י, 23.1.13; בש"פ 838/84 ליבני נ' מ"י, פ"ד לח(3) 729); בש"פ 83/08 פלוני נ' מ"י, 16.6.08; בש"פ 3480/15 פלוני נ' מ"י, 11.6.15). מנגד, סבורני כי הסרת החיסיון עלולה לפגוע, שלא לצורך, באינטרסים שעליהם באה תעודת החיסיון להגן.

החלק השני של העתירה נגע בעיקרו למסמכים שונים שנחסו ונוגעים להליך הפעלתו של הסוכן. עיינתי ובחנתי מסמכים אלה וכן קיבלתי בנדון את הסבריהם של נציגי המשיבה. גם בהקשר זה לא מצאתי כי יש בחומר כדי להועיל באופן כלשהו לעותר, קל וחומר שאין מדובר בראיות שהינן חיוניות להגנתו.

סוף דבר, אני מורה על דחיית העתירה.

הפרוטוקול שנרשם על ידי יישמר ברשות בית המשפט. החומר שנמסר לעיוני וסומן בהתאם, יוחזר לידי המאשימה ויישמר ברשותה.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ו, 02 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.