לפני: כב' השופטת עפרה ורבנר

נציג עובדים - טובה אוגוסט

נציג מעסיקים - ליאור לוין

החלטה

1. בתאריך 20.9.2015, הגישה המבקשת בקשה למתן צו זמני, שעניינו שיבוצה כיועצת בבית ספר יסודי אל-ראזי בבקה אל גרבייה.

כמו כן, ביקשה המבקשת, כי תינתן הוראה להנהלת בית הספר שלא להתנכל לה.

בתאריך 11.10.2015 הגישה התובעת את תביעתה העיקרית.

בתביעתה העיקרית טוענת המבקשת, כי התנכלו ולא שיבצו אותה כיועצת בשנת הלימודים תשע"ו, מאחר ולא רשמה את בנה לבית הספר אל-ראזי וכן מאחר וביררה את זכויותיה בארגון העובדים אליו היא משתייכת.

הסעדים להם עתרה המבקשת במסגרת תביעתה העיקרית, הינם שוויו הכספי של גמול היעוץ אותו אינה מקבלת בשנת הלימודים תשע"ו, פיצוי בגין עגמת נפש ונזק שאינו ממוני, וכן בקשה כי ינתן צו לשבץ אותה בתור יועצת בבית הספר.

2. המבקשת, טענה בבקשה, שהינה עובדת משרד החינוך משנת 2001, ומעמדה, הינו עובדת קבועה משנת 2004, ולטענתה, היא עבדה כיועצת-מורה בבית הספר אל-ראזי ב-5 השנים האחרונות.

המבקשת הדגישה בבקשתה, כי היא מודעת לכך שאין לה "חזקה" משפטית על שעות היעוץ, אולם, לטענתה, ההחלטה שלא לשבצה כיועצת נעשתה בשל שיקולים זרים שאינם קשורים לעבודתה ולצרכי בית הספר ועל כן, יש לקבל את בקשתה.

3. המשיבה בתגובתה טענה, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן המבקשת היתה מודעת עוד בתחילת חודש אוגוסט לכך, שאינה משובצת כיועצת, כפי שהיא עצמה מודה בבקשתה, ובנוסף לכך, ולא פחות חשוב, הדגישה המשיבה, כי המבקשת הגישה בקשה לחל"ת בהיקף של 8 שעות שבועיות, לאחר שלדבריה, הוצע לה תפקיד של יועצת בבית ספר תיכון בבקה אל גרבייה, ואכן החל"ת אושר לה.

בנסיבות אלה, ולאחר הגשת הבקשה לחל"ת, שעות אלה כבר חולקו בין מורים אחרים בבית הספר, ואין מקום להיעתר לבקשה שתפגע במורים אחרים.

המשיבה הוסיפה וטענה, כי תקן בית הספר לא איפשר הקצאת שעות יעוץ בעקבות שינוי בהרכב הכיתות ובנוסף לכך, נטען על ידי המבקשת, כי קיים משבר אמון בין מנהל בית הספר לבין המבקשת, בכל הקשור להתנהלותה באשר לרישיון לעבוד ביעוץ.

לטענת המשיבה, במסגרת הפעלת שיקול הדעת של בית הדין, כמו גם מאזן הנוחות, אין מקום לקבלת הבקשה.

4. העובדות הלכאוריות כפי שתקבענה על-ידינו, לצורך הכרעה בבקשה לסעד זמני, נקבעות על יסוד עדות התובעת והמסמכים שצורפו לתצהירה, עדותו של מפקח היעוץ - מר חסן עיד, ועדותו של מנהל בית הספר אל ראזי - מר מוניר ענבוסי.

נציין כבר כעת, כי עדותו של המפקח מר חסן עיד, עשתה עלינו רושם מהימן.

הרקע העובדתי הלכאורי הרלוונטי

5. המבקשת עובדת משרד החינוך משנת 2001, ועובדת קבועה מאז שנת 2004.

6. המבקשת עבדה כמורה וכיועצת בבית ספר אל-ראזי בחמש השנים האחרונות, הגם שלא הביאה ראיה לקיומו של רישיון לעסוק בייעוץ חינוכי, בשנים אלה.

7. בשנת הלימודים תשע"ד הסתבר, שלמבקשת אין רישיון לעבוד כיועצת, ובעת שנערך בירור בעניין על ידי מפקח היעוץ - מר חסן עיד, ועל ידי המנהל - מר ענבוסי, לא מסרה המבקשת את הנתונים האמיתיים בדבר העדר רישיון יעוץ והעדר תואר שני, למפקח ולמנהל, אלא אמרה להם שהתעודות הרלוונטיות נמצאות בבית הוריה.

בעניין זה מהימנה עלינו עדותם של המפקח ושל המנהל והיא אף נתמכת בפרוטוקול ישיבה מתאריך 9.9.2015, שנערכה בנוכחות מפקח נוסף - המפקח על בית הספר מר אחמד כבהא וממנו עולה, כי מפקח היעוץ - מר חסן עיד פנה למנהל בית הספר וביקש לקיים ישיבה בנוכחות המורה / המבקשת על כך שאין לה תעודות מתאימות לעבוד כיועצת, והמורה-המבקשת מסרה כי התעודות נמצאות בבית הוריה, ורק בחלוף זמן ומשלא הומצאו התעודות, הודתה המבקשת כי אין לה כלל התעודות המתאימות.

המבקשת לא הכחישה כי אלה היו פני הדברים, דהיינו, כי בעת הפנייה של המפקח מר חסן עיד ושל המנהל, אליה, בנוגע לתעודות הנדרשות, היא לא מסרה את העובדות לאשורן ולא אמרה שאין לה תואר שני ביעוץ ואין לה רישיון לעבוד כיועצת, אלא אמרה שהתעודות נמצאות בבית הוריה (עיין נספח ג' לתצהיר המנהל מש/1 ועיין גם בעדותו של המפקח מר חסן עיד, שעשתה עלינו רושם מהימן ואשר ממנה עולה, כי המבקשת מסרה עובדות שאינן נכונות למפקח ולמנהל בנוגע לקיום המסמכים בבית הוריה ולא דיווחה למפקח בשנת תשע"ד, שאין לה עדיין תואר שני ואין לה רישיון יעוץ (עמ' 6 שורות 8-11 לפרוטוקול).

האמון שנתן המפקח מר עיד במבקשת היה כה רב, עד שגם בשנת הלימודים תשע"ה הוא אישר למנהל בית הספר להמשיך ולהעסיק את המבקשת כיועצת, מאחר ויצא מתוך נקודת מוצא שלמבקשת יש את כל המסמכים הנדרשים, כי כך אמרה לו בפגישה ביניהם (עיין עמ' 6, שורות 11-15 לפרוטוקול).

די בהתנהלות זו של המבקשת, על מנת לפגוע באמון בין המבקשת לבין מנהל בית הספר והמפקח.

על כך שהפגיעה באמון בין מנהל בית הספר למבקשת, נעשתה, בראש ובראשונה, על רקע אי מסירת מידע נכון בנוגע לתעודות ולרשיון היעוץ, ניתן ללמוד גם ממכתבו של מנהל בית הספר מ-29.8.2015 (נספח ב' למש/1) שנכתב בזמן אמת ובלא קשר להגשת הבקשה לבית הדין שהוגשה 3 שבועות לאחר מכן.

ועיין גם בעדותו של המנהל מר ענבוסי, עמ' 10 ש' 8-12 וכן ש' 19-20 לפרוטוקול.

המבקשת בתצהירה לא הציגה את העובדות באופן מדויק, ולא הזכירה את אותה שיחה עם המפקח מר עיד ועם המנהל מר ענבוסי, בנוגע לצורך ברישיון יעוץ ולתואר שני, אלא הציגה את הדברים, כאילו, לפני שנתיים, פנתה אליה מזכירה ממשרד החינוך ואמרה לה שעליה לעשות תואר שני ביעוץ חינוכי (עיין ס' 12 למב/1).

8. עדותה של המבקשת בכל הקשור ללימודיה לתואר שני, אינה נהירה כל צורכה. שכן, מחד העידה המבקשת שהחלה ללמוד לתואר שני ביעוץ חינוכי בשנת 2013

(עיין סעיף 2.3 לבקשה וסעיף 2 לתצהיר), ומאידך גיסא, בחקירתה הנגדית העידה המבקשת, כי החלה ללמוד בשנת 2000 בתוכנית מיוחדת לתואר שני, אולם, לא סיימה אותו, ולמעשה עולה מעדותה, שרק היתה צריכה להשלים חלק מהתואר (עיין עמ' 4 רישא לפרוטוקול).

יתר על כן, המבקשת העידה, כי ידוע לה שהיה לה רישיון זמני לעסוק ביעוץ, אולם רישיון כזה לא הוצג לבית הדין, לא כנספח לתצהיר המבקשת, לא במעמד הדיון בבקשה לסעד זמני ואף לא במצורף לסיכומי המבקשת.

9. גרסת המבקשת הינה שהיחסים בינה ובין מנהל בית הספר, מר ענבוסי, היו תקינים, עד למועד בו החליטה שלא לרשום את בנה הקטן לכיתה א' בבית הספר.

אלא שמהשתלשלות העניינים עולה, שלא אלה הם פני הדברים ושמנהל בית הספר איבד אמון במבקשת, מאחר וזו לא מסרה לו מידע אמיתי ונכון בנוגע לתואר השני ולרשיון היעוץ, וההחלטה שלא לשבצה כיועצת התקבלה לפני שהודיעה שלא תרשום את בנה לבית הספר.

במכתב הפנייה של המבקשת למנהל מר ענבוסי, מתאריך 29.8.2015, אין כל טענה כי היא סבורה שהסיבה לאי שיבוצה כיועצת בבית הספר, הינה אי רישום בנה (עיין נספח א' למש/1).

10. המבקשת בהמשך לפגישה עם מפקח בית הספר, הגישה בקשה לחל"ת בהתייחס לאותן 8 שעות שבשנים קודמות, לפני שנת הלימודים תשע"ו, עבדה בהן כיועצת.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי מתוך כלל משרתה של המבקשת רק 8 שעות היו שעות יעוץ (עיין גם עמ' 10, שורות 29-30 לפרוטוקול).

מפקח היעוץ מר עיד קיבל מידע, כי למבקשת יש מקום אחר לעבוד בו כיועצת בבית ספר תיכון, ובהתייחס לשעות בהן היא אמורה ללמד בבית ספר תיכון, היא ביקשה חל"ת ממשרד החינוך .

למבקשת ניתן אישור לחל"ת בתאריך 9.9.2015, לאחר פגישתה עם מפקח בית הספר, מר אחמד כבהא ועם המנהל, מר ענבוסי, ולבקשתה (עיין נספח ד' למש/1).

המבקשת לא נתנה הסבר מניח את הדעת, מדוע היא סבורה, כי לאחר שביקשה וקיבלה חל"ת, יש לשבצה באותן שעות עבורן קיבלה חל"ת, ומדוע יש לפגוע במורים אחרים שכבר שובצו בשעות שהוקצו לבית הספר, כאשר המנהל העיד, שכל השעות שהיקצה משרד החינוך לבית הספר כבר מאויישות, ועדותו לא נסתרה.

11. בהתאם לעדות מנהל בית הספר, מר ענבוסי, כל 650 השעות שהיקצה משרד החינוך לבית הספר אל-ראזי בבקה אל גרבייה ממומשות, כך שבמועד הדיון בבקשה לסעד זמני לא נותרו שעות פנויות להקצות ליעוץ (עיין עמ' 9, שורה 18 לפרוטוקול).

המנהל מר ענבוסי העיד, כי לא הקצה בשנת הלימודים תשע"ו שעות ליועץ, הן בשל העדר האמון במבקשת, והן בשל צמצום התקן שמשמעותו העדר שעות פנויות.

מר ענבוסי אף העיד, כי בשנת הלימודים תשע"ו הקים צוות ייחודי בנושא היעוץ וכי אם המודל יצליח, הרי לא יהיה צורך ביועץ חינוכי גם בשנת הלימודים הבאה (עמ' 9, שורות 27-30 לפרוטוקול).

12. המבקשת טענה, כי לפני כארבע שנים פנתה לארגון המורים בנוגע להפחתת שעות היעוץ שלה, ולשיבוצה בשעות הוראה פרונטליות בכיתות (המסמך שצורף כנספח ג' לתצהיר אינו נושא תאריך).

לטענתה, המנהל כעס על פנייתה, ופניה זו הינה אחת הסיבות לכך שלא שובצה כיועצת בשנת הלימודים תשע"ו.

בהקשר זה נציין, כי המבקשת לא צרפה את תשובת ארגון המורים לפנייתה, ומכל מקום, היא המשיכה לעבוד כיועצת לאחר פניה זו, והגם שלא המציאה המסמכים הנדרשים בשנות הלימודים תשע"ד ותשע"ה, כך שקשה לומר, שדווקא פניה זו גרמה לאי שיבוצה כיועצת בתשע"ו.

13. המבקשת לא הבהירה בתצהירה, באיזה תאריך במדויק הודיעה שאינה רושמת את בנה לכיתה א', באיזה תאריך התקיימה השיחה הנטענת בינה לבין סגנית מנהל בית הספר.

יתר על כן, המבקשת טענה, כי לא קיבלה מערכת שעות ולא שובצה לעבודה, אולם לא הראתה, שיתר מורי בית הספר קיבלו מערכת שעות ושיבוץ בתאריך מסוים, שונה מהתאריך בו היא קיבלה את השיבוץ.

המבקשת בבקשתה, אישרה שבתאריך 7.8.15, קיבלה את השיבוץ לשנת הלימודים תשע"ו, וכבר אז ידעה, כי היא אינה משובצת כיועצת, ובנסיבות אלה, לא ברור, מדוע הפניה לבית הדין נעשתה, רק בתאריך 20.9.15, ולא לפני פתיחת שנת הלימודים, לפני הגשת הבקשה לחל"ת, ולפני שכל השעות המוקצות לבית הספר כבר חולקו.

14. באשר לנספח ד', שעניינו התכתבות מ-19.8.2015, בין המנהל מר ענבוסי לבין המבקשת, הרי שפנייה זו, הינה דרישה מהמבקשת להמציא רישיון יעוץ כדי לאשר העסקתה כיועצת בהתאם לדרישות משרד החינוך, ובהקשר זה לא ברור, על מה מלינה המבקשת, כאשר ידוע לה על הדרישה בשנתיים האחרונות.

15. המבקשת בתצהירה הודתה, כי שובצה, בתחילת שנת הלימודים, בהיקף השעות הקבוע שלה – 22 ש"ש, אלא שהמדובר היה בשעות לימוד ולא בשעות יעוץ.

בנסיבות אלה, ומאחר ולטענת המבקשת, היא מצאה עבודה בתור יועצת בבית ספר תיכון, בהיקף של 8 ש"ש, היא ביקשה חל"ת עבור 8 שעות, והמפקח על בית הספר אישר לה חל"ת, כך שבמועד הגשת הבקשה וקיום הדיון, היא לימדה 14 ש"ש בבית הספר אל ראזי.

פניית המבקשת לבית הדין נעשתה, רק לאחר שאותן שעות יעוץ בבית הספר התיכון לא יצאו אל הפועל.

16. המבקשת העידה, כי נאמר לה ע"י סגנית בית הספר, שאם לא תרשום את בנה לבית הספר תהיינה לכך השלכות על עבודתה, וכי מנהל בית הספר מר ענבוסי אמר לה, שאם לא תרשום את בנה, היא לא תהיה ראויה לייצג את בית הספר, וכי אם תרשום את בנה לבית הספר אז הוא ידבר איתה על שעות היעוץ.

המנהל מר ענבוסי העיד, כי הוא אמר למבקשת שרק היא ובעלה יכולים להחליט היכן בנה ילמד, ובהתאם לעדותו, יש בבית הספר מורות נוספות שילדיהן אינם לומדים בבית הספר.

17. המנהל העיד כי 19.8.15, מועד ההתכתבות בין המבקשת לבינו, כבר היתה החלטה, לפיה המבקשת לא תשובץ כיועצת, ולדבריו, הפרשנות הנכונה של המסרון הטלפוני, הינה שהוא יסביר לה על היעוץ וכוונתו היתה, שהוא יסביר לה, מדוע החליט שהיא לא תהיה יועצת.

בהקשר לעניין זה, נציין, כי המבקשת לא שובצה כיועצת עוד בתחילת חודש אוגוסט 2015, והיא אף הודתה בתצהירה, כי במערכת שקיבלה ב-7.8.15, היא לא היתה משובצת כיועצת, כך שעניין אי הרישום, אינו יכול להוות סיבה בפני עצמה לאי קבלת שעות היעוץ, ולכל היותר, אם פרשנות המבקשת למסרון, היא הנכונה, הוא מצטרף לנימוקים אחרים, משמעותיים יותר, לאי שיבוצה כיועצת.

נשוב ונציין, כי מבין כל העדים שהעידו לפנינו, התרשמותנו, היתה ממהימנות עדותו של המפקח מר עיד, וזה העיד, בבירור, שמשבר האמון בין המנהל לבין המבקשת, היה קיים, לא רק בשנה האחרונה, וכי אינו חושב שהוויכוח על מקום לימודי בנה של המבקשת, הוא הסיבה למשבר האמון (עמ' 7 ש' 9, ועמ' 8 רישא לפרוטוקול).

שיבוץ יועץ בבתי ספר יסודיים

18. אין חובה לשבץ יועץ בבתי ספר יסודיים, והשיבוץ נעשה על יסוד שיקול הדעת של מנהל בית הספר והמפקח.

על מנת לעבוד כיועץ יש צורך ברישיון וזה ניתן כיום, רק לבעלי תואר שני.

עובדתית, המבקשת זכאית לתואר שני, רק מחודש אוגוסט 2015.

למבקשת לא ניתן רישיון זמני לעסוק ביעוץ, בשנים האחרונות, והיא אף לא הוכיחה שפנתה, במהלך שנת 2015 או קודם לכן, בבקשה לקבל רישיון זמני, תוך צירוף מסמכים המצביעים, שהינה לומדת לתואר שני ואמורה להשלים תואר זה בשנת 2015.

19. בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה, כל עובד הוראה המשמש יועץ במוסד חינוכי רשמי, או מוכר שאינו רשמי, חייב ברישיון מטעם משרד החינוך המקנה לו זכות לעבוד כיועץ בבית ספר.

אם אין עובד הוראה בעל רישיון יעוץ קבוע, ניתן להעסיק עובד הוראה בעל רישיון זמני לייעוץ.

על מנת להיות זכאי לרשיון קבוע ליעוץ, יש צורך בתואר שני ביעוץ חינוכי מטעם מוסד מוכר להשכלה גבוהה מהארץ ומחו"ל וכן להיות בעל תעודת הוראה או רישיון הוראה קבוע.

רישיון זמני יכול להינתן למי שלומד לתואר שני ביעוץ חינוכי.

עד חודש 08/2004 ניתן היה לקבל רישיון ליעוץ לבעל תואר אקדמאי ראשון בייעוץ חינוכי שיש לו תעודת הוראה.

המבקשת לא הראתה שפנתה במהלך כל השנים שבין 2004 ל-2015 בבקשה לקבלת רישיון לייעוץ.

נציין, כי בהתאם להנחיות השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך, לשם קבלת רישיון קבוע נדרש תהליך הערכת העבודה של היועץ על ידי יועץ בכיר, ולא די בקיום תואר אקדמי שני ביעוץ חינוכי ותעודת הוראה.

יש תקן קבוע ליועץ חינוכי רק בחטיבה העליונה, ובאשר לבית הספר היסודי המדובר בהמלצה בלבד.

בכל מקרה, יועץ מחוייב ללמד לפחות 1/3 ממשרתו.

בהתאם להנחיות השירות הפסיכולוגי הייעוצי, תוכנית העבודה של היועץ אמורה להבנות על ידו בתיאום עם המנהל, ובהתאמה למדיניות בית הספר.

20. מפקח היעוץ מר עיד העיד, כי יועץ חינוכי הינו משרת אמון, ואם אין אמון בין היועץ לבין מנהל בית הספר, אין אפשרות להמשיך ולשמש כיועץ (עיין עמ' 7 רישא לפרוטוקול).

מעדותו של המפקח מר עיד, אשר כאמור לעיל, עשתה עלינו רושם מהימן, עולה בבירור כי משבר האמון בין המבקשת לבין המנהל, לא נוצר בתחילת שנת הלימודים תשע"ו, כפי שניסתה המבקשת להציג.

בנסיבות אלה, אין המדובר במשבר אמון או ברצון להתנקם במבקשת, מאחר ולא רשמה את בנה לבית הספר אל-ראזי (עיין עמ' 7, שורה 9 ו-27 לפרוטוקול).

יתר על כן, נציין כי המפקח מר עיד תמך בעמדת המבקשת בנוגע לכך שבנה ילמד בבית ספר אחר, ועדיין הוא סבר כי לאור משבר האמון בינה ובין מנהל בית הספר, אין היא יכולה לשמש כיועצת בבית הספר אל-ראזי (עיין עמ' 7 סיפא לפרוטוקול ועמ' 8 שורות 1-3 לפרוטוקול).

טענות הצדדים בתמצית

21. המבקשת טוענת, כי הגם שאין לה זכות מוקנית להיות משובצת במספר שעות יעוץ, הרי אי שיבוצה כיועצת בשנת הלימודים תשע"ו, נעשתה בגין שיקולים זרים, ועל כן יש ליתן צו המורה לשבצה בשעות יעוץ.

השיקולים הזרים עליהם הצביעה המבקשת, הינם הכעס, מאחר ולא רשמה את בנה לבית הספר אל ראזי, וכן הטענה שהמנהל מר ענבוסי כועס עליה, מאחר ופנתה ארבע שנים קודם לכן לארגון המורים.

המבקשת טוענת, כי אין ממש בטענות בדבר חוסר אמון בינה לבין המנהל.

כמו כן, טוענת המבקשת , כי המנהל ידע על לימודיה פעם בשבוע, ואישר לה היעדרות בגין לימודים אלה, ולטענתה, הוא אף ידע מה היא לומדת.

הוסיפה המבקשת וטענה, כי הנטל לבדוק, האם יועצים חינוכיים הינם בעלי תעודות מתאימות, מוטל על המפקחים במשרד החינוך, ובאחריות המפקחים היה לדאוג להשלמת הלימודים של היועצים, אם אלה עבדו בלא רישיון יעוץ.

המבקשת הלינה על כך, שהמפקח לא הסביר לה, כיצד עליה להגיש בקשה לקבלת רישיון זמני, וכן כי גם לאחר שמסרה, לקראת סוף חודש אוגוסט 2015, את המסמכים המעידים על סיום תואר השני ביעוץ חינוכי, עדיין לא פעל המפקח על מנת ליתן לה רישיון יעוץ.

המבקשת אף טענה, כי היה צריך לערוך לה שימוע לפני קבלת ההחלטה על ביטול שעות היעוץ, או להודיע לה על עניין זה, לפני סוף חודש מאי 2015.

22. המשיבה טענה, כי אי שיבוץ המבקשת בשעות היעוץ, נבע מצמצום התקן הבית ספרי שלא איפשר הקצאת שעות יעוץ, בגין שינוי הרכב הכיתות ופתיחת כיתה א' נוספת, מה גם שלמבקשת אין חזקה משפטית באשר לשעות היעוץ.

המשיבה אף ציינה, כי אין ממש בטענות המבקשת על כך, שרק בתחילת שנת הלימודים, בחודש ספטמבר 2015, קיבלה את מערכת השעות, כאשר המבקשת הודתה בתצהירה, שעוד קודם לכן בתחילת חודש אוגוסט 2015, היא קיבלה את השיבוץ ואף דיברה עם מנהלת בית ספר תיכון, על מנת לעבוד כיועצת בבית הספר התיכון.

המשיבה טוענת, כי פניית המבקשת לחפש תפקיד של יועצת בבית ספר אחר, תומכת בגרסת המנהל, כי עוד בתחילת חודש אוגוסט 2015, ידעה המבקשת שהיא אינה משובצת כיועצת בבית ספר אל ראזי.

בנסיבות אלה, טוענת המשיבה, כי פניית המבקשת לבית הדין לוקה בשיהוי ניכר, ובגין שיהוי זה, כשלעצמו, מעבר לנימוקים לגופו של עניין, אין מקום להיעתר לבקשתה (ס' 42-46 לסיכומי המשיבה)

23. המשיבה הפנתה לכך, שהמבקשת הטעתה ביודעין את מפקח ומנהל בית הספר, באשר להיותה יועצת מוסמכת בעלת תואר שני ורישיון יעוץ, ולכן הם המתינו להבאת האישורים מבית הוריה.

המשיבה טענה, כי המבקשת אינה עומדת בקריטריונים לקבלת צו עשה זמני, שעניינו שינוי המצב הקיים, וכאשר בהתייחס לאותן שעות בהן היא מבקשת לשבצה כיועצת, היא עצמה ביקשה חל"ת, ושעות אלה כבר חולקו למורים אחרים שמשובצים בהם, ואין שעות פנויות לבית הספר.

המשיבה אף טענה, כי אין ממש בטענות המבקשת בדבר הצורך בשימוע, שכן שעות יעוץ ניתנות כל שנה, לשנה אחת, ואין לעובד הוראה חזקה על קבלתן בשנה שלאחר מכן.

המשיבה הדגישה, כי המבקשת נמנעה מלציין שמות, או מלהביא תצהירים ועדיות של אנשים, שלטענתה, היו עדים להתנכלות אליה מאחר ולא רשמה את בנה לבית הספר אל ראזי, ולא בכדי (עיין ס' 30-32 לסיכומי המשיבה).

24. לטענת המשיבה, גם מאזן הנוחות פועל לחובת המבקשת, ואין מקום להתערב בשיקול דעת המשיבה.

המשיבה אף טענה, כי קבלת בקשת המבקשת, תשבש, באופן ניכר, את שיבוץ עובדי ההוראה כפי שכבר נעשה, ותיפגע שלא כדין במשרות של עובדי הוראה אחרים (שאף לא צורפו כמשיבים לבקשה).

דיון והכרעה

25. כמפורט לעיל, למבקשת אין זכות קנויה לשעות היעוץ, ככל שהמדובר בעבודה בבית הספר יסודי, ואלה ניתנות, כל שנה, בהתאם לצורך.

בשלב זה, של דיון בבקשה לסעד זמני, התרשמותינו הינה שמשבר האמון בין המבקשת לבין מנהל בית הספר, אין מקורו בשיקולים זרים, כפי שניסתה המבקשת לטעון, אלא מקורו, בראש ובראשונה, בכך שהמבקשת הטעתה ולא מסרה העובדות לאשורן, למפקח מר עיד ולמנהל, בכל הקשור להעדר רישיון יעוץ ולהעדר תואר שני, כאשר אלה פנו אליה בעניין, בעקבות ביקורת משרד החינוך, לפני כשנתיים.

26. בענייננו, המדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי לבית הדין, רק בתאריך 20.9.15, כאשר המבקשת, אף בהתאם לתצהירה, קיבלה השיבוץ, שלא כלל שעות יעוץ, עוד בתאריך 7.8.15, וידעה שאינה משובצת כיועצת בבית הספר אל ראזי, הרבה לפני 20.9.15.

לכך מתווסף הנתון, שהמבקשת ביקשה חל"ת בהתייחס ל-8 ש"ש, שהיוו את מכסת שעות היעוץ שלה בשנה הקודמת, והחל"ת אף אושר לה, עוד בתאריך 9.9.15, כך שהמבקשת יצרה מצג כלפי המשיבה, כי שעות אלה ניתן לחלק בין עובדי הוראה אחרים, כפי שאף נעשה בפועל, ואין מקום, שלאחר שעובדי הוראה אחרים קיבלו את השעות, ודוק - לא כשעות יעוץ, תינתן החלטה הפוגעת בהיקף שעות עבודתו של עובד הוראה אחר, מבלי שזה צורף כצד להליך.

בהתאם לראיות כפי שהובאו לפנינו, כל מכסת השעות המוקצית לבית ספר אל ראזי, מנוצלת, כך שאין מקום ליתן החלטה שתוסיף שעות מעבר לתקן שהוקצה על-ידי משרד החינוך לבית הספר.

לא שובץ עובד הוראה אחר לתפקיד יועץ חינוכי בבית ספר אל ראזי במקומה של המבקשת, כך שאם במסגרת ניהול התיק העיקרי יגיע בית הדין למסקנה, כי יש להורות על שיבוצה של המבקשת כיועצת, אין עובד אחר התופס את מקומה.

מאזן הנוחות לאור השתלשלות העניינים הינו, כי דין הבקשה - להידחות.

ככל שבסופו של יום, במסגרת תביעתה העיקרית, תצליח המבקשת להוכיח, כי ההחלטה שלא לשבצה כיועצת, במועד בו התקבלה, נעשתה על בסיס שיקולים זרים, שיש בהם כדי לזכותה בפיצוי כספי, הרי שיינתן לה סעד כספי.

27. הוצאות בקשה זו, תלקחנה בחשבון בעת מתן פסק-הדין בתיק.

28. המשיבה/הנתבעת תגיש כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

29. לאור פרישת אב"ד, התיק העיקרי יועבר למותב אחר להמשך דיון.

ניתנה היום, כב'כ"ב חשוון תשע"ו, (04 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.