בקשה לביטול עיקול שהוטל על בית המשיב במושב תקומה, שרישומו מתנהל במנהל מקרקעי ישראל.

רקע

1. ראשיתו של ההליך בשטר על סך של 229,187 ₪, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כנגד המשיב וחברת 'בני ויגאל יזמות ובנייה בע"מ' (להלן: "החברה") שבבעלות המשיב.

עם הגשת השטר לביצוע, עתרה המבקשת בבקשה להטלת עיקולים בטרם מסירת אזהרה, על נכסי וכספי המשיב והחברה.

לתמיכה בבקשה להטלת עיקולים צירפה המבקשת תצהיר מטעם בעליה, מר פרץ סופר, במסגרתו נטען כי החברה חייבת לשלם למבקשת את סכום השטר בגין אספקת שירותי בנייה שונים אשר סופקו לה ולתשלום זה ערב המשיב. עוד נטען בתצהיר כי סחורה בשווי סכום החוב סופקה במלואה ולשביעות רצונם, ואילו החברה מתחמקת מתשלום יתרת החוב.

מר סופר הצהיר בסעיפים 6 ו-7 לתצהירו, כי נציגי המבקשת פנו לא אחת לחברה ולמשיב בבקשה לתשלום החוב, אך בקשתם לא נענתה כלל וכי לאור מצבם הפיננסי, קיים חשש כבד כי המשיב והחברה שבבעלותו יעבירו כספים וזכויות לידי צדדים שלישיים במהירות האפשרית ובכך תמנע האפשרות להיפרע ולקבל את הכספים אשר מגיעים למבקשת.

2. בעקבות בקשה זו ניתנה החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, ביום 20.7.15, במעמד צד אחד, ולפיה -

"הזוכה עותר לנקיטת הליכים טרם מסירת האזהרה.

נטען כי צ'ק ביטחון שנתנה החייבת 1, בערבותו של החייב 2, הופקד בשל אי עמידת החייבת בהסדר פריסת תשלומים שנערך עימה וחולל. עוד נטען כי פניות לחייבים לסילוק חובה הושבו ריקם. בנוסף נטען כי החייבת נקלעה לקשיים כלכלים, חשבונה הוגבל ואחד מבעלי מניותיה היה פושט רגל. לאחר שעיינתי בבקשה ותצהיר שבא בתמיכה לה, נוכחתי כי נסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני מתן אזהרה, כאמור בסעיף 7 (ה) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967.

לפיכך, אני נעתר לבקשה ומאפשר לזוכה להטיל עיקול, ברישום בלבד, אצל צדדי ג', כמפורט בבקשה".

ביום 16.9.15 הגיש המשיב התנגדות לביצוע השטר ובקשה דחופה לביטול העיקולים, היא הבקשה שלפני.

טענות המשיב (מבקש ביטול העיקולים)

3. לטענת המשיב, הטעתה המבקשת בכוונת תחילה את רשם ההוצאה לפועל, ביחס לעובדות נשוא הבקשה, ביחוד ביחס לשטר הביטחון הנטען מכוחו הוטלו העיקולים. לטענתו, החברה שבבעלותו והמבקשת ניהלו יחסי עבודה, כאשר החברה הזמינה מהמבקשת סחורה לפרויקטים שונים שביצעה ברחבי הארץ.

בניגוד לטענת המבקשת בבקשה לעיקולים, המשיב מעולם לא חתם על צ'ק הביטחון הנטען, כך לטענתו, וטענת המבקשת כאילו צ'ק הביטחון נחתם בפני מר סופר, אינה נכונה שכן המשיב מעולם לא חתם על צ'ק הביטחון ומעולם לא התבקש או הסכים לתת צ'ק ביטחון של החברה על סכום זה או אחר.

עוד טוען המשיב כי החתימה על גבי הצד האחורי של הצ'ק המתיימרת להיות חתימת ערבות אישית שלו, הינה מזויפת והפרטים אשר מולאו אינם בכתב ידו. בדומה לזה גם החתימות על גבי חותמת החברה בצד הקדמי של הצ'ק הינן "חשודות" ולמשיב כלל לא זכור שמסר שטר ביטחון כלשהו למבקשת, כאשר אין צורך בשתי חתימות כלל והחתימות אינן דומות לחתימתו או לחתימת שותפו.

4. לטענת המשיב, ככל הנראה, פעלה המבקשת בביצוע הזיוף על סמך ניסיון חיקוי של צ'ק אמיתי אשר נמסר על ידי החברה למבקשת, על גביו חתימה אותנטית של המשיב לערבות אישית על סך 27,200 ₪ ועיון השוואתי בצ'קים מלמד כי החתימות הינן זהות.

המשיב מוסיף וטוען כי עם היוודע על צ'ק הביטחון, פנה למבקשת באמצעות בא כוחו במכתב וציין בפניה כי המדובר בצ'ק מזויף ולפיכך אין לנקוט מכוחו בהליכי גבייה. המשיב אף הגיש תלונה במשטרה על מעשי זיוף, עוד טרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל. לטענת המשיב, על אף שהמבקשת קיבלה את המכתב מאת בא כוחו, עובר להגשת הבקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד, לא צוינה עובדה חשובה זו בפני רשם ההוצאה לפועל ובכך נקטה המבקשת בחוסר תום לב משווע ובחוסר ניקיון כפיים קיצוני במטרה להטעות את רשם ההוצאה לפועל.

טענות המבקשת בתגובתה

5. המבקשת, בציינה הליכי משא ומתן שהתנהלו בין הצדדים, טוענת כי הבקשה לביטול עיקול נגועה בחוסר תום לב קיצוני.

בניגוד לאמור בתצהיר המשיב בעניין זיוף השטר, טוענת המבקשת כי המשיב הוא זה שמילא את הפרטים על גבי השטר וחתם עליו, זאת בנוכחות מר יגאל בן דוד, שותפו, ובמקום נכחו עובדים ולקוחות המשיב.

כמו כן, נטען כי "הוגנב לאוזניה" על ידי סוכן מכירות של חברה אחרת, כי למשיב נוצר חוב אצל אותה חברה בגין סחורה שסיפקה ובהליכים שמתנהלים בניהם, טען המשיב לזיוף הצ'קים ולפיכך ניתן להתרשם כי מדובר בדפוס התנהגות חוזר.

6. אשר לחברה שבבעלות המשיב, נטען כי זו נכנסה לסחרור כלכלי והינה חדלת פירעון ולפיכך הסיכוי להיפרע ממנה הינו אפסי וכל שנותר הוא לממש את הערבות האישית וכי בבקשה לביטול עיקולים אין התייחסות לעניין יציבותה הפיננסית של החברה.

בנסיבות אלה, טעונת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה ונזקיה עולים לאין שיעור על נזקי החברה וקיים חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין, אשר אינו מתמצה רק בכוונת להתחמק מתשלום החוב.

לתמיכה בתגובה זו, הוגש תצהירו של מר פרץ סופר, אולם תצהיר זה נמשך על ידי המבקשת לאחר שבדיון שהתקיים במעמד הצדדים הועלתה טענה כי התצהיר לא נחתם ואומת כדין.

כמו כן הסכימה המבקשת בסיומו של הדיון, לבטל את העיקולים שהוטלו על כספי ונכסי המשיב, למעט העיקול שהוטל על זכויותיו בבית במושב תקומה.

ביום 18.10.15 התקיים דיון בפני, במהלכו נחקרו מנהל המבקשת-מר פרץ סופר והמשיב.

דיון והכרעה

7. הלכה פסוקה היא כי בדונו בבקשה לביטול עיקול, יבחן בית המשפט את הבקשה למתן עיקול, כאילו נדונה במעמד שני הצדדים מלכתחילה והנטל לשכנע את בית המשפט בחיוניותו של הצו, מוטל על כתפי המבקש.

(רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פד"י נ"א (3) 789).

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבלת את הבקשה ולהורות על ביטול העיקול.

בבוא בית המשפט לבחון קיומם של תנאים המצדיקים הטלת צו עיקול, עליו לבחון את התנאים הבאים:

א. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362(א) לתקסד"א).

ב. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374(א) לתקסד"א).

ג. מאזן הנוחות, תום לב ומידתיות ראויה (תקנות 362(ב)(1) ו-362(ב)(2) לתקסד"א).

8. אדרש ראשית ליסוד ההכבדה, תום הלב ונקיון כפיים, שכן לא שוכנעתי כי המבקשת עמדה בנטל הנדרש להוכחת קיומם של תנאים אלה ודי בכך כדי להורות על ביטול העיקול.

9. תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד–1984, קובעת כי על מבקש העיקול להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". לשם הוכחת יסוד ההכבדה, על המבקש לשכנע את בית המשפט, באמצעות הצגת ראיות, כי קיים חשש שיתקשה בגביית פסק הדין ככל שיינתן לטובתו.

"בית המשפט רשאי ליתן צו עיקול זמני "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" – יסוד ההכבדה. יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו".

(ראו רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc , פורסם במאגרים משפטיים).

10. שעה שהוצא תצהיר מנהל המבקשת אשר תמך בתגובה לבקשה לביטול העיקול, נותר תצהירו

אשר הוגש בתמיכה לבקשה להטלת עיקולים, כפי שהוגש לתיק ההוצאה לפועל.

בהתייחסו למצבו הכלכלי של המשיב, הצהיר מר סופר באופן כללי ביחס למשיב ולחברה שבבעלותו כי "לאור מצבם הפיננסי של המשיבים יש לי חשש כבד כי המשיבים ימהרו להעביר את הכספים והזכויות המגיעים לו מאת המחזיקים לידי צדדים שלישיים במהירות האפשרית ובכך תימנע ממני האפשרות להיפרע ו/או לקבל את הכספים אשר מגיעים למבקשת".

טענת המבקשת בעניין מצבו הפיננסי של המשיב, לא בוססה ולא הוצגה על ידי המבקשת כל ראייה ולו לכאורה, כי מצבו הכלכלי רעוע או כי קיים חשש שיבריח נכסים ומקום בו לא יוטל עיקול, תעמוד היא בפני שוקת שבורה.

כמו כן, המשיב לא נשאל באשר ליכולתו הכלכלית ומצבו הפיננסי וחקירתו מוקדה במצבה של החברה שבבעלותו ומצבו הכלכלי והמשפטי של שותפו. רק לשאלת בית המשפט השיב המשיב כי הוא באופן אישי לא חייב חובות שקשורים לחברה וכי יש לו חובות אישיים הקשורים למשכנתא בסך 2.2 מיליון ₪.

אין מחלוקת כי שוויה של הנחלה שבבעלות המבקש ורעייתו, עליה הוטל עיקול, עולה על שיעור המשכנתא וככל שביקשה המבקשת להוכיח אחרת ברמה הנדרשת לשלב זה של ההליך, הרי שהדבר לא עלה בידיה.

כמו כן, בעקבות צווי העיקול נתפסו נכסים וכספים של המשיב בעלי ערך משמעותי (כעולה מהודעת המבקשת מיום 13.10.15) וביניהם סך של כ 73,000 ₪ בחשבונות הבנק, משאית משא, גרור, ורכב מסוג טויוטה, ובמצב דברים זה, לא שוכנעתי כי די בגובה החוב להוכחת יסוד ההכבדה ולא שוכנעתי כי מצבו הפיננסי של המשיב מקים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, או כי קיים חשש להברחת נכסים ועל כל פנים המבקשת לא הציגה ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש כאמור.

11. אשר לתום ליבה של המבקשת, הרי שתום הלב הנבחן במסגרת בקשה זו, הינו תום הלב האובייקטיבי, קרי, האם גילתה המבקשת בעת הגשת בקשתה במעמד צד אחד, את כל העובדות שהיה בהן כדי להשפיע על שיקול דעת בית המשפט, ובענייננו על שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל, בעת מתן הסעד המבוקש.

"מי שפונה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלוואנטיות לבקשתו, ובמקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלוואנטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, תוך שיקול האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט" . . חובה זו, המוטלת על בעל הדין המבקש, אינה מותנית בגילו, בכישוריו או בניסיונו המקצועי של מי מבאי-כוחו. . . אך תום הלב שעליו מדובר כאן אינו תום לבו ה"סובייקטיווי" של תובע הסעד, לא-כל-שכן של פרקליטו, אלא שורת תום הלב במובנה האובייקטיווי, שהפרתה אינה נמדדת רק במעשה זדוני, אלא עשויה להתבטא גם ב"עצימת עיניים" ואף במחדל רשלני לבדוק כראוי את העובדות ..."

(רע"א 8113/00 דפנה שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ, פורסם במאגרים משפטיים).

12. בחינת בקשת המבקשת ותצהיר מנהלה, אל מול עובדות שהתגלו במהלך חקירת המצהיר, מעלה כי בבקשה להטלת עיקולים הושמטו עובדות מהותיות, אשר היה בהן כדי להשפיע על השאלה האם יש מקום ליתן את הסעד המבוקש בכל הקשור למשיב.

המבקשת לא ציינה בבקשתה בפני כב' רשם ההוצאה לפועל, כי עובר לפתיחת תיק ההוצאה לפועל והגשת הבקשה, פנה המשיב למבקשת במכתב באמצעות בא כוחו ושטח בפניה את טענות ההגנה שבפיו. המשיב ציין במכתב זה כי גילה שחתימתו על גבי ערבות אישית לפרעון השיק, זוייפה וכי בכוונתו לפנות בכל האמצעים העומדים לרשותו על פי כל דין. כמו כן ביקש המשיב נוכח טענה זו, להימנע מנקיטת כל פעולה על בסיס חתימה מזוייפת.

מהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל עולה כי בין שיקוליו עמדה טענת המבקשת ולפיה "פניות לחייבים לסילוק חובה הושבו ריקם", בעוד שהוברר כי המשיב לא עמד אדיש אלא פנה למבקשת במכתבו, כמפורט לעיל.

אני סבורה כי היה על המבקשת לפרט ולציין בבקשתה טענה מהותית זו כפי שהועלתה על ידי המשיב במכתבו ואי גילוי נתון מהותי זה פוגם בבקשתה עד כדי ביטול העיקול .

13. בהקשר זה יצוין, כי טענת המבקשת ולפיה העלה המשיב טענת זיוף בהליך אחר המתנהל בין החברה לספק אחר וכי המדובר ב"שיטה", נטענה לראשונה בתצהיר התומך בתגובה לבקשה לביטול עיקולים (תצהיר שכאמור הוצא מהתיק). מעבר לשיהוי בהעלאת הטענה, הרי שזו נטענה כטענה סתמית, בעלמא, לא נתמכה בראיות לכאורה, והספק שמסר לכאורה מידע זה, לא הובא לעדות ולא הוגש תצהיר מטעמו.

14. די באלה כדי לשמוט את הבסיס תחת הבקשה להטלת עיקולים, אולם מעבר לנדרש יש להוסיף לאלה את טענת המשיב העומדת בבסיס ההתנגדות לביצוע השטר, טענת זיוף חתימתו, המהווה טענה מהותית הדורשת בירור עובדתי מעמיק.

נוכח ההלכה ולפיה הנטל להוכחת טענת אמיתות החתימה, מוטל על כתפי המבקשת, האוחזת ובהתחשב בחסר בתצהיר התומך בבקשת המבקשת בכל הקשור לנסיבות אשר קדמו לחתימה, הנוכחים בעת החתימה ועובדות נוספות שעלו מחקירת מר סופר, אולם לא פורטו בתצהירו, הרי שיש להתחשב אף בטענת הזיוף שנטענה על ידי המשיב.

סוף דבר

15. מאחר ולא עלה בידי המבקשת להוכיח "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין" ונוכח המפורט לעיל בעניין תום ליבה בעת הגשת הבקשה, אני מוצאת כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את התנאים הנדרשים להטלת עיקול ומשהתנאים הם תנאים מצטברים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להטלת עיקולים להידחות ולפיכך אני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו על נכסי וזכויות המשיב במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 520064-17-15.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו, בסך של 4,500 ₪.

המזכירות תשלח לצדדים עותק מהחלטה זו.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ו, 25 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.