פ ס ק ד י ן

1. התביעה שבפני עניינה עתירתו של התובע לפסוק פיצויים עבורו בשל כך שקיבל דואר אלקטרוני שמטרתו דבר פרסומת מטעם הנתבעת.

2. בדיון שהתקיים בפני התייצבו התובע ונציג הנתבעת. לאור הראיות שהוצגו בפני ולאור עדויותיהם של נציג הנתבעת והתובע, הנני קבוע את הממצאים שבעובדה שלהלן:

א. חברה בשם Agile Planet (להלן: פלנט), הציעה שירותים שונים לגורמים פרטיים וגורמים עסקיים. לצורך הפצת שירותיה, פלנט נהגה לשלוח דברי פרסומת לגורמים שונים.

ב. באתר האינטרנט של פלנט הייתה אפשרות להירשם לצורך קבלת ספר בחינם לכתובת הדואר האלקטרוני (להלן: הספר).

ג. התובע נכנס לאתר של פלנט והזמין באמצעותו את הספר וביקש שיישלח לכתובת הדואר אלקטרוני שלו (להלן: הכתובת). התובע ציין רק את כתובת הדואר האלקטרוני שלו ולא רשם את שמו, אלא רק את האותיות "oo" וכן רשם מספר טלפון נייד שגוי. יודגש כי בטופס הרישום לקבלת הספר לא נאמר שבעצם הזמנת הספר המזמין מביע הסכמה לקבלת דברי פרסומות לכתובת.

ד. לימים, פלנט התפצלה לשתי חברות נפרדות, וזאת עקב כך שהשותפים של פלנט ביטלו את השותפות שביניהן וכל אחד מהם הלך לדרכו. פלנט הפסיקה להתקיים ובמקומה קמו שתי חברות אחרות בשם Agile Spirit (להלן: ספיריט) ו- Agile For Sure (להלן: פור שור). ודוק, בשם המסחרי של פלנט הופיעה המילה Agile ומילה זו נכללה גם בשם המסחרי של ספיריט ובשם המסחרי של פור שור.

ה. ספיריט ו-פור שור לקחו את רשימת הלקוחות של פלנט ושתיהן המשיכו להשתמש ברשימה זו, לרבות לצורך הפצה של דברי פרסומת של כל אחת מהן באמצעות הדואר האלקטרוני.

ו. פור שור שלחה הודעות פרסומת לכתובת של התובע ולאחר שביקש להסיר את עצמו מרשימת התפוצה שלה, היא אכן הסירה אותו והפסיקה לשלוח לו הודעות.

ז. ספיריט שלחה לתובע 6 הודעות פרסומת לכתובת במועדים הבאים: 24.6.15, 25.6.15, 1.7.15, 10.8.15, 19.8.15, 25.8.15 ו- 30.8.15. בכל אחת מההודעות הייתה אפשרות לבקש הסרה מרשימת התפוצה של ספיריט באמצעות לחיצה על שורה מסוימת בהודעה. בפועל, התובע לא השתמש באופציית ההסרה שהופיעה במיילים שקיבל מספיריט.

ח. התובע טוען שלא ידע שפלנט התפצלה לשתי חברות שונות בשם "ספיריט" ו-"פור שור". התובע טוען שסבר לתומו שמאחר וכל שלושת החברות "פלנט", "ספיריט" ו-"פור שור" נושאות את המילה Agile בשמן, שמדובר באותה חברה. על כן, לטענתו בעת שהסיר את שמו מרשימת התפוצה של "פור שור" באמצעות המיילים שקיבל ממנה, הוא סבר שהדבר אמור לחול גם על המיילים שקיבל מ-ספיריט.

3. יש לציין שבמעמד הדיון התובע הגיש מסמך חדש שלא צורף לכתב התביעה ואשר סומן כ-ת/2 ובו רשימה של 22 מיילים שלטענתו קיבל מ-ספיריט וביקש לחייב את הנתבעת בפיצויים לפי רשימה זו. יובהר שמאחר ומסמך זה לא צורף לכתב התביעה מלכתחילה והוצג רק במעמד הדיון, ברי שלנתבעת לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן כנגד מסמך זה ולכן אינני מייחס לו כל משקל. הבסיס לדיון שייערך בהמשך הוא רק לגבי אותן 6 הודעות שאליהן התייחסתי בפסקה 2(ז) לעיל.

4. בסעיפים 30א(ב), (ג) ו-(ד) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) תשמ"ב – 1982 (להלן: חוק התקשורת) נקבע כדלקמן:

"(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוב אוטומטית, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה :

(1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם באמצעות רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן(ב);

(2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;

(3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).

(ד) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים ולחזור בו מהסכמתו ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען."

(ההדגשה לא במקור)

5. ב – רע"א 1954-14 חזני נ' שמעון הנגבי (פורסם בנבו) (4.8.14) (להלן: פסק דין חזני) עמד כבוד השופט פוגלמן על השיקולים המנחים לצורך חיוב בפיצוי עקב משלוח של דברי פרסומת באמצעות הדואר האלקטרוני. שיקולים אלה כוללים: תוכן הפרסום, כגון האם מדובר בפרסום פוגעני; התנהגות הנתבע ; הרווח הצפוי לנתבע מן הפרסום, ככל שניתן להעריכו; מספר דברי הפרסומת שנשלחו לתובע ; יש לזכור שתכליתו של סעיף 30א לחוק התקשורת, היא לעודד הגשת תביעות יעילות; הסכום הכולל שייפסק בגין ההודעות שנשלחו צריך שיהיה סביר ומידתי; הנחת היסוד היא שיש לחייב את מי ששלח את דבר הפרסומת בסכום המקסימלי שנקבע בחוק בסך של 1,000 ₪ עבור כל הודעה, כאשר בית המשפט רשאי להפחית סכום זה על פי נסיבות העניין; בעת שנשלחה פרסומת לכתובת דואר אלקטרוני מבלי שהיתה הסכמה מפורשת בכתב מראש של הבעלים לקבלת הפרסומת, אין חובה על המקבל לעשות שימוש באופציית ההסרה שמופיעה בהודעה, וזאת בשל החשש שמא אופציית ההסרה היא ניסיון הפצה של וירוס דרך המחשב.

6. במקרה שבפני, בעת שהתובע ביקש לקבל את הספר לכתובת שלו דרך האתר של פלנט, בטופס ההזמנה לא נאמר שבעצם הזמנת הספר הוא מביע את הסכמתו לקבלת דברי פרסומת מפלנט או מכל חברה אחרת שתבוא במקומה.

7. יתר על כן, ספיריט מעולם לא שלחה הודעה לתובע שחברת פלנט התפצלה לשתי חברות נפרדות, מצד אחד ספיריט ומצד שני פור שור, ושכל אחת מהן לקחה את רשימת הלקוחות של פלנט ועשתה בה שימוש לצרכיה. בנוסף, ספיריט לא הודיעה לתובע כיצד הכתובת שלו הגיעה לידיה. בנסיבות אלה, שבהן ספיריט ו-פור שור בחרו להמשיך להשתמש בשם המסחרי Agile, כמו שעשתה "פלנט" לפניהן, התובע היה רשאי לסבור שבקשת ההסרה שלו שנעשתה באמצעות המייל שקיבל מ-פור שור חלה גם על ספיריט. במילים אחרות, אין להפחית מסכום הפיצוי שיש לפסוק לתובע בשל כך שהתובע לא פעל להסרת שמו מרשימת התפוצה של ספיריט במיילים שקיבל ממנה.

8. בנסיבות אלה, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. 6,000 ₪ בגין ששת המיילים שנשלחו אליו.

ב. 700 ₪ בגין הוצאות משפט.

9. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז תוך 15 ימים.

10. המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד אדר ב' תשע"ו, 24 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.