<#1#>

נוכחים: עו"ד לנה לנצט – בשם העוררת

המשיב וב"כ עו"ד שי ברגר

פרוטוקול

עו"ד לנצט:

אני חוזרת על האמור בערר.

אנו סבורים כי עילת המעצר הדומיננטית עילת המסוכנות ולא שיבוש הליכים.

בית המשפט קמא לא העריך נכונה את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, הנלמדת מטיב העבירות שביצע ומעברו הפלילי המורכבת מעבירות סמים ועבירות אלימות.

המשיב שוחרר ממאסר בשנת 2008.

כמו כן בית המשפט לא התיחס לעבירת האיומים שביצע בנוכחות השוטר, המלמדת על נחישות ותעוזה לפגוע במתלונן.

המשיב שוחרר לחלופת מעצר בתוך העיר באר-שבע, עיר מגוריו של המתלונן.

אני מבקשת שבית המשפט יורה על המשך מעצרו של המשיב עד מחר.

עו"ד ברגר:

כלל יסוד בערר במיוחד בערר ימים, זה שמסתמכים על מה נטען בבית המשפט קמא, אחת טענות חברתי, שהעילה מסוכנות כתוצאה מהעבר שלו אך החוקר שהיה בבית המשפט אמר שאינו מסתמך על כך ואני מפנה לעמוד 8 לפרוטוקול מיום 29.9.15 שורה 24. אומר החוקר כי הוא אפילו לא מזכיר את העבר שלו ומלכתחילה העבר הפלילי שלו לא עלה כעילה למעצר.

ההרשעה האחרונה משנת 2007 על עבירות מ-2006. מאז אין שום דבר. יש לו תיקים פתוחים אחד תיק שנחקר עליו באזהרה יחד עם אחרים שנשפטו ונגדו לא הוגש כתב אישום ותיק נוסף משנת 2008 שבו לא נעשה דבר.

חברתי מציינת עבירות אלימות בעברו, עבירת האלימות האחרונה היא משנת 1992 מעל 23 שנים. אין מחלוקת כי העולם הפלילי לא זר לו אך משנת 2008 אינו מעורב בפלילים.

נקודת המוצא בתיק זה, שהוטעה בית המשפט בדיון הראשון, אני נוטה להאמין שמדובר בטעות שבתום לב.

בדיון הראשון הוצהר לבית המשפט שבוצעה עבירה של סחיטה באיומים וסחיטה בכח, כאשר עבירה של סחיטה באיומים בוצעה כאשר הוא מחזיק סכין בידו.

אני מפנה לפרוטוקול מיום 27.9.15 עמ' 2 שורות 7-8, טוען שהאיומים היו באמצעות סכין ובעימות בין המתלונן לחשוד המתלונן חוזר או מבהיר את דבריו. גם החוקר שהיה בדיון מסכים שלא היתה עבירה של איום בסכין אלא זו היתה מונחת לידו.

בית המשפט קבע, שקיים כרסום בראיות ואני טוען שמדובר בכרסום בחשד הסביר. נחקרו שתי עדות נוספות שמכחישות ארוע אלים ולכן קיים כרסום ובית המשפט התייחס לכך.

יש הבדל בין מה שהיה אתמול בבית המשפט לעומת לבין הדיון היום, שכן מייחסים למשיב סחיטה באיומים בלבד ולא סחיטה בכח.

המתלונן אולי מתבלבל אם החזיק סכין או לא.

הסכסוך נובע מחוב כספי שקיים או לא קיים. יש אדם בשם אוחיון שנתבקשה חקירתו כבר בדיון הראשון כדי לאשש את דברי החשוד או המתלונן. הדבר לא נעשה.

החשוד כאן אומר כי זה נעשה במקום שיש בו מצלמות ומבקש שיבדקו אם לקח אותו.

אין מצלמות, העדות שנחקרו יותר תומכות בגירסתו מגירסת המתלונן במובן הזה שאחת מהן מעידה שלא ראתה שהיתה אלימות.

<#2#>

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע, כב' השופטת רחלי טיקטין עדולם, אשר הורתה בהחלטתה מיום 29.9.15 במ"י 43846-09-15 על שחרורו של המשיב בתנאים מגבלים.

נגד המשיב הוגשה בקשה למעצר בגין חשד לסחיטה בכח וסחיטה באיומים. בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 27.9.15 הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 29.9.15 לאחר שקבע קיומו של חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות לו.

בדיון שהתקיים ביום 29.9.15 ולאור פעולות החקירה שבוצעו, קבע בית משפט קמא שיש לשקול שחרורו של המשיב ולאחר שהתרשם מהחלופה המוצעת, הורה על שחרורו בתנאים מגבלים.

בהודעת הערר שהוגשה על החלטת בית המשפט לשחרורו של המשיב נטען, כי שגה בית המשפט בהערכת המסוכנות הנשקפת מהמשיב נוכח חומרת העבירות המיוחסות לו ועת קבע כי עילת המעצר העיקרית הינה שיבוש הליכי משפט, זאת שעה שהמשיב הביע נחישות לפגוע במתלונן גם בנוכחות השוטרים ובית המשפט כלל לא התייחס לעניין זה.

עוד נטען בערר לעברו הפלילי של המשיב וכי טרם הסתיימו שתי פעולות נוספות, אותן יש לבצע.

ב"כ המשיב מפנה בטיעוני לעובדה שבבית המשפט קמא לא באה טענה שאין לשחרר המשיב מפאת המסוכנות הנשקפת ממנו, כפי שהדבר בא גם לידי ביטוי בחקירתו של נציג המשטרה שהופיע בדיון.

דין הערר להידחות.

בית המשפט הורה על שחרורו של המשיב לאחר שהתרשם מהחלופה המוצעת כמו גם מהעובדה שראיות נוספת שיתווספו לתיק מהן ניתן ללמוד, כפי שאכן קבע בית המשפט קמא לגבי כרסום מה בראיות התביעה.

עברו של המשיב אכן הינו מכביד אך עבר זה הינו מהתקופה הרחוקה ואין לזקוף זאת למסוכנות הנשקפת ממנו לאחר עבור מספר שנים כה רב.

מכל מקום ומשהתרשם בית המשפט שיהיה בחלופת המעצר כדי לנטרל את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, אני מורה על דחיית הערר בשינוי אחד שההפקדה הכספית תעמוד על 7,500 ₪ ובשינוי נוסף, שהתנאים המגבילים יחולו עד ליום 6.10.15.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז תשרי תשע"ו, 30/09/2015 במעמד הנוכחים.