רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשני אישומים:

א. באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה וגניבה בניגוד לסעיפים 447(א)(1) ו-384 לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 29.9.15 בין השעות 10:00 עד 13:00 הסיג הנאשם גבול לדירתו של המתלונן, בכך שנטל את מפתח הדירה אשר היה מוחבא בכניסה ובאמצעותו פתח את הדלת, נכנס לדירה וגנב מתוכה סך של 600 ₪ ותכשיטים אשר כללו תליון מזהב. בסמוך לכך, נתפס הנאשם עם הרכוש, אשר הוחזר לבעלים.

ב. באישום השני הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות למגורים כדי לבצע עבירה וגניבה, בניגוד לסעיפים 384 ו- 406(ב) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

על פי עובדות האישום השני, ביום 17.9.15 בשעות הבוקר התפרץ הנאשם לדירת המתלוננת, בכך שנטל את מפתח הדירה אשר היה מוחבא בארון החשמל בפתח הדירה, באמצעותו פתח את הדלת, נכנס לדירה וגנב מתוכה שני פלאפונים, אייפד, טאבלט, מיני פלייסטיישן, סך של 2,500 ₪ ומשחקים, בכוונה לשלול אותם מבעליהם שלילת קבע.

הסדר הטיעון

1. ביום 8.1.17 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע ויישלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. עמדת המאשימה היא למאסר.

שירות המבחן, רש"א וחוות דעת הממונה על עבודות השירות

3. בתסקיר מיום 20.6.17 סקר שירות המבחן את הרקע האישי, המשפחתי והעברייני של הנאשם. הנאשם רווק, משפחתו חוותה תקופת משבר כשנפל קאסם בסמוך לביתם, דבר שהביא לירידה בתפקודה של אימו, לגירושי ההורים ולמעבר למסגרת חוץ ביתית. בעקבות המעבר התחבר הנאשם לחברה שולית. בגיל 18 נעצר בגין תיק זה ובזמן שהותו במעצר בית ביצע עבירות נוספות של התפרצות למגורים והפרת הוראה חוקית, עבירות עליהן נדון ביום 9.11.16 במסגרת ת"פ 14202-05-16 למאסר בפועל למשך 11 חודשים.

ביחס לעבירות הנוכחיות הנאשם הודה בביצוען ולקח אחריות על מעשיו.

הנאשם עבר תאונת דרכים שבעקבותיה לא עבד , נקלע למשבר כספי שהובילו לחפש דרכים להשגת כסף קל ולכן פרץ לבתים וגנב. הנאשם הביע צער וחרטה. הנאשם עבר הליך שיקומי באמצעות רש"א.

4. מדיווח הרשות לשיקום האסיר (נ/1) עולה כי הנאשם לקח חלק משמעותי ואקטיבי בפעילויות השונות והמשיך להגיע לשיחות פרטניות אף לאחר שהסתיימה תקופת הרישיון.

5. שירות המבחן סבור כי ההליך הטיפולי בו השתלב הנאשם לצד הטיפול בהתמודדות עם מצבי חייו הפחיתו את הסיכון להישנות העבירות. לאור האמור המליץ שירות המבחן על צו מבחן למשך שנה שבמהלכו ימשיך הנאשם את ההליך הטיפולי ברשות לשיקום האסיר לצד שיחות מעקביות בשירות המבחן, של"צ, מאסר מותנה ופיצוי למתלוננים.

6. הממונה על עבודות השירות מצא את הנאשם מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

טיעוני הצדדים לעונש

7. ב"כ המאשימה הגישה את הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הפנתה לחומרת הנסיבות ולערכים המוגנים שנפגעו. לדבריה מתחם העונש ההולם בעבירת הגניבה נע בין מע"ת ועד ל-6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ומתחם העונש ההולם בעבירת ההתפרצות לדירת מגורים נע בין 24-12 חודשי מאסר בפועל. לאור המלצות שירות המבחן עתרה המאשימה לרף התחתון של המתחם, קרי 12 ח' מאסר וענישה נלווית.

8. ב"כ הנאשם ציין כי העבירות בתיקים אלו הן הראשונות שביצע הנאשם. הפנה לתסקיר החיובי מאוד, ולהמלצות רש"א. הפנה לגיל הצעיר בו ביצע את העבירות ולעובדה שמאז ריצה מאסר, עבר שיקום ושיפר דרכיו. הנאשם עובד כדי להסדיר חובות ולפיכך גם מאסר בעבודות שירות יקשה עליו. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת גורמי הטיפול. ב"כ הנאשם הגיש פסיקה התומכת בטיעוניו.

1. הנאשם הביע חרטה וסיפר כי עבר דרך ארוכה מאוד ומתכוון להמשיך ולהתמיד בה. לדבריו התמיד להגיע לטיפול, פועל לסגירות חובותיו, המצב הכלכלי בביתו לא קל והוא מעוניין להצליח. לדבריו באחד התיקים החזיר את הרכוש הגנוב.

דיון

1. כתב האישום הכולל שני אישומים שונים, הגם שהם דומים באופיים ובמהותם, עסקינן בארועים נפרדים ולכל אחד מהם יקבע בנפרד מתחם העונש הולם.

קביעת מתחם העונש ההולם

1. הערכים החברתיים אשר נפגעו מעבירות הסגת גבול, התפרצות למגורים וגניבה הם שמירה על קניינו של אדם, והגנה על תחושת הביטחון של הציבור. אין מדובר בעבירת "רכוש" בלבד.

היטיב לתאר זאת כב' השופט ח' מלצר בע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (31.12.2008):

"כינוי עבירות של פריצה וגניבה מבתים, רק כ"עבירות נגד הרכוש" (כפי שמקובל לקרוא לעבירות מסוג זה), הינה הגדרה מוטעית. זאת מאחר שפריצה לביתו של אדם, טומנת בחובה לעיתים קרובות לא רק נזק כלכלי רב, אלא גם צער ועוגמת הנפש הנגרמים לקרבנות של עבירות אלה. הנה כי כן, אין מדובר בעבירות נגד רכוש גרידא, אלא בעבירות המפרות את פרטיותו של האדם בצורה הגבוהה ביותר. זאת ועוד הגדרת עבירות אלו כ"עבירות רכוש", נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה – לסובבים, באשר למהות העבירות שהתבצעו, הפוגעות במהות המתמצית באמירה: "ביתו של האדם – מבצרו". ברגע שביתו של אדם נפרץ, תחושת חוסר אונים וחוסר ביטחון ממלאת את ליבו. הנה כי כן, הפריצה אינה רק לבית – מבחינה פיזית, אלא בעיקרה חדירה לתוך התא האישי-משפחתי השמור ביותר של האדם".

הנזק לתחושת הביטחון לעיתים עולה בחומרתו אף על עצם אבדן הרכוש.

ראו לעניין זה את דברי בית המשפט העליון בע"פ 46/84 מדינת ישראל נ' סבח:

"בעת מתן גזר הדין אסור לבית המשפט להתעלם מעגמת הנפש והבהלה הנגרמות לתושבים שלווים בעטיין של עבירות אלה, לחשש של מאות משפחות לעזוב את ילדיהן המפוחדים לבדם בבית בעקבות החוויה הטראומטית שפקדה אותם או את שכניהם, ומהצער שנגרם עקב אובדן רכוש בעל ערך סנטימנטאלי. עבריינים אלה, שפוקדים לילה לילה דירה באותה סביבה, מטילים למעשה את חיתיתם על אזור שלם ומשליטים טרור בין תושביו...".

1. מידת הפגיעה בערכים המוגנים באישום הראשון הינה ברף הבינוני, בשים לב לתיקון המהותי שבוצע בכתב האישום, לשווי הרכוש שנגנב ולעובדה שהרכוש הוחזר לבעליו.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים באישום השני הינה ברף הגבוה, הנאשם התפרץ לדירה וגנב רכוש בהיקף נרחב, לרבות פלאפונים, אייפד טאבלט ועוד. הרכוש לא הושב.

1. באשר לנסיבות ביצוע עבירות: נתתי דעתי לכך שהנאשם נטל את מפתחות הדירות אשר הוחבאו על ידי בעליהן בכניסה לדירות ועשה זאת בכוונה להיכנס לדירות לבצע גניבה. הגם שהעבירות לא בוצעו בתחכום, הן מלמדות על תכנון מוקדם. נתתי דעתי להיקף הרכוש שנגנב, ובפרט באישום השני שם הרכוש לא הוחזר לבעליו. נתתי דעתי לכך שהעבירו בוצעו על רקע מצב כלכלי קשה של הנאשם.
2. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של התפרצות למגורים וגניבה הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסרים בעבודות שירות ועד לעונשי מאסר ממושכים. ראו למשל:

• רע"פ 3250/16 שימחייאב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 20.4.16), הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה. הנאשם התפרץ לבית מגורים וגנב רכוש יקר ערך הכולל מחשבים נישאים ותכשיטים. בימ"ש קמא קבע מתחם בין 4-12 חודשי מאסר וגזר עליו 6 חוד' מאסר בע"ש, מע"ת ופיצוי למתלוננת. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 2423/15 גולדנברג נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.4.15), הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים והפרת הוראה חוקית. המבקש התפרץ יחד עם חברו לדירת מגורים. חברו עקר את רשת החלון ומסר אותה למבקש. למשמע הרעש הגיע המתלונן ששהה בדירה והבחין בחברו של המבקש קובץ מהחלון. את הרשת זרקו בגן סמוך לדירה. בימ"ש קמא קבע שמתחם העונש נע בין 6 חוד' מאסר ל-30 חוד' מאסר. המבקש לא נמצא מתאים לע"ש ונגזרו עליו 45 ימי מאסר ומע"ת. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי החמיר עונשו ל- 6 חוד' מאסר בפועל חלף 45 ימי מאסר שכבר ריצה. ערעור בבית המשפט העליון נדחה.
• רע"פ 8399/15 קדוש נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.5.16), המבקש הורשע בעבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה והיזק לרכוש. המתלוננת, אימו של בת זוג המבקש. המבקש גנב מפתח נוסף לדירה. בשל הקרבה המשפחתית ידע המבקש כי המתלוננת לא תשהה בדירתה באותו היום. המבקש נכנס באמצעות המפתח לדירה וגנב תכשיטים, מעטפות כסף. לאחר ששמע רעש, פרץ את מנעול המרפסת על מנת להסתתר ולאחר מכן עזב עם הרכוש הגנוב ומכר אותו בידיעה של בת זוגו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש עומד על 12 ל-36 חוד' מאסר בפועל וגזר על המבקש 12 חוד' מאסר, מע"ת, קנס ופיצוי למתלוננת. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 8637/14 עבאסי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.01.15), המבקש הורשע בשתי עבירות התפרצות. המבקש פרץ פעמיים לאותה דירה בהפרש של כשבוע ימים, וגנב רכוש. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע ביום 10-24 בגין התפרצות יחידה וגזר 16 חודשי מאסר בגין שתי התפרצויות. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמידו על 12 חודשים. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.
• רע"פ 5090/13 חסן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.7.13), המבקש הורשע בעבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה. המבקש הגיע ברכב כשאיתו אדם נוסף. האחר נשאר ברכב בעוד המבקש התפרץ לדירה ונטל תיק ובו ארנק, מסמכים, תכשיטים ובושם. המבקש יצא מהבית ושניהם עזבו את המקום. בית משפט השלום גזר על המבקש 20 חוד' מאסר בפועל, הפעלת 3 מאסרים מותנים בחופף, כך שירצה בסה"כ 20 חוד' מאסר, מע"ת ופיצוי למתלוננת. המבקש בעל עבר פלילי מכביד. ערעורים בבית משפט המחוזי ובית משפט העליון נדחו.
• רע"פ 4352/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.9.13), המבקש הורשע בעבירת התפרצות לדירת מגורים. המבקש לקח את מפתח הדירה מארון החשמל ונכנס פנימה. המתלונן ראה את המבקש בדירתו וזה האחרון ברח מהדירה. למבקש עבר פלילי מכביד. על המבקש נגזרו 24 חוד' מאסר בפועל שכללו הפעלת 2 עונשי מאסר מותנים במצטבר. ערעורים בבית משפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 659/13 אביכזר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.1.13), המבקש הורשע בביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה, היזק לרכוש והתנגדות למעצר. המבקש, יחד עם אחר, התפרץ לדירה תוך שבירת הדלת ואסף חפצים שונים. בשלב זה הגיעו שוטרים למקום והשניים ניסו להימלט וגרמו חבלות לשוטרים. בית משפט קמא גזר על המבקש 14 חוד' מאסר בפועל, 10 חוד' מע"ת, פיצוי לבעל הדירה וקנס. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
• רע"פ 3228/12 וסילנקו נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.4.12), המבקש הורשע בעבירה של התפרצות למגורים וגניבה. המבקש הורשע לאחר שמיעת הוכחות. בית משפט קמא אימץ המלצת שירות המבחן, נמנע מהטלת מאסר, חידש מאסר מותנה העמיד הנאשם במבחן והטיל קנס. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של המדינה ומבלי למצות הדין גזר על הנאשם שנתיים מאסר. בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון נדחתה.
• עפ"ג (חיפה) 46113-06-13 אגרונוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.11.13), הנאשם הורשע בעבירות של התפרצות למגורים וגניבה. בית המשפט קמא קבע מתחם שנע בין 10-30 חוד' מאסר בהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה ואת מדיניות הענישה וגזר על הנאשם 27 חוד' מאסר ומע"ת. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה, בית המשפט המחוזי קיבל את מתחם הענישה.
• ע"פ (מחוזי חי') 48422-02-13 ניסנוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.7.13), הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות למגורים. הנאשם נכנס לבית לאחר שפירק את חלון המטבח ונטל מהבית כספת, דרכונים, כסף, תכשיטים ועוד. בהמשך יצא מהדלת האחורית כשברשותו הרכוש הגנוב. בית המשפט גזר עליו 12 חוד' מאסר בעבודות שירות, מע"ת ופיצוי למתלונן. הערעור על חומרת העונש התקבל ובית המשפט המחוזי הקל בעונשו וגזר עליו 6 חוד' מאסר בעבודות שירות, צו מבחן למשך 18 חוד' ויתר רכיבי העונש נותרו על כנם.
• ע"פ (מחוזי חי') 23525-01-13 מדינת ישראל נ' קעדאן (פורסם בנבו, 13.6.13), הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות לדירה. הנאשם עיקם את סורגי הדירה וניפץ את שמשת החלון ונטל מהבית תכשיטים, שני פלאפונים ומצלמה דיגיטאלית. נגזרו עליו 6 חוד' מאסר בעבודות שירות, מע"ת ופיצוי למתלוננים. ערעור המדינה על קולת העונש נדחה בשל נסיבות מיוחדות.
• ע"פ (חיפה) 42160-10-12 מדינת ישראל נ' רשואן (פורסם בנבו, 29.11.12), הנאשם הורשע בעבירה של התפרצות למגורים. הנאשם נכנס לבית שדלתו היה סגורה אך לא נעולה. לנאשם עבר פלילי מכביד. נגזרו עליו 4 חוד' מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 8 חוד' במצטבר כך שירצה סה"כ 12 חוד' מאסר. ערעור המדינה התקבל ובית המשפט המחוזי החמיר עונשו ל- 12 חוד' מאסר בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר כך שירצה סה"כ 20 חוד' מאסר.
• עפ"ג (י-ם) 19885-07-11 ששון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.11), הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון התפרצות למקום מגורים וזוכה בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה. הנאשם נכנס לדירה לאחר שעקר חלונותיה. המתלונן הבחין בו והנאשם האיר עליו בפנס וטען שהוא שוטר, כך קיבל לידיו את דרכון המתלונן וניסה להערים עליו. לנאשם עבר פלילי מכביד. הנאשם נדון ל- 12 חוד' מאסר ויחד עם הפעלת מאסר מותנה סה"כ 14 חוד' מאסר. שני הערעורים: ערעור המדינה וערעור הנאשם נדחו.

1. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים של הסגת גבול וגניבה הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר. ראו למשל:
   • רע"פ 9043/14 ברששת נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.1.15), הנאשם הורשע בהסגת גבול וגניבה. הנאשם נכנס יחד עם אחרים למחסן באמצעות מפתח וביחד גנבו קרטון אשר הכיל כלי עבודה. בנוסף הורשע הנאשם בעבירות שימוש ברכב ללא רשות בעליו ונהיגה ללא רישיון נהיגה. הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי. נידון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלווית. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.
   • ת"פ (עכו) 50329-01-15 מדינת ישראל נ' ייבדייב (פורסם בנבו, 22.3.15), הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול פלילית וניסיון גניבה. הנאשם נכנס למשרד ונטל תיק של אחת העובדות. ביציאתו הבחינו בו עובדי המקום ולקחו מידו את התיק. לנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש. נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי בן 10 חודשים במצטבר, סה"כ 14 חודשי מאסר וענישה נלווית.
   • ת"פ (ב"ש) 25020-01-15 מדינת ישראל נ' ברוך (פורסם בנבו, 10.2.15), הנאשמים הורשעו בעבירות של הסגת גבול וניסיון גניבה. הנאשמים הסיגו גבול במחסן באתר בניה וניסו לגנוב רכוש כשהם מצוידים במספרים לחיתוך ברזל. הנאשמים צעירים, ללא הרשעות קודמות, נדונו למאסר על תנאי וענישה נלווית.
   • ת"פ (רמלה) 49112-04-14 מדינת ישראל נ' אלפקיר (פורסם בנבו, 18.11.14), הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול פלילית וגניבה. הנאשם התפרץ יחד עם אחר למחסן רהיטים וגנב מזרונים בשווי 600 ₪. נידון ל- 4 חודשי מאסר וענישה נלווית.
   • ת"פ (אילת) 33419-06-13 מדינת ישראל נ' משייב (פורסם בנבו, 8.10.15), הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול וגניבה. הנאשם, יחד עם אחר, הסיגו גבול מבעד לדלת שהיתה סגורה אך לא נעולה ולקחו מכשיר X-BOX וטאבלט. הוטלו עליו 4 חודשי מאסר על תנאי וענישה נלווית.
   • ת"פ (ק"ג) 21700-12-12 מדינת ישראל נ' בטיטו (פורסם בנבו, 15.05.15), נאשם 1 הורשע בעבירות של הסגת גבול וגניבה. נגזרו עליו מאסרים מותנים, של"צ לצד ענישה נלווית.
2. לאור האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות המיוחסות באישום הראשון בנסיבותיו נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשים מאסר.

מתחם העונש ההולם לעבירות המיוחסות באישום השני נע בין 8-24 חודשי מאסר.

חריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום

1. המחוקק קבע בסעיף 40ד' לחוק כי גם במקרה בו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם הם בעלי חומרה יתירה, אם הנאשם השתקם, או שיש סיכוי של ממש שישתקם, בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן יכול בית המשפט לקבוע כי העונש שיוטל על הנאשם יחרוג ממתחם העונש ההולם, וזאת מטעמי שיקום.
2. הנאשם שבפני, יליד 1996. על אף גילו הצעיר צבר הנאשם הרשעות קודמות בגין עבירה דומה של התפרצות למגורים וגניבה ועבירות של הפרת הוראה חוקית, עבירות אשר בוצעו לאחר העבירות עליהן נותן היום את הדין. העבירות עליהן כבר נדון בוצעו עת הנאשם היה משוחרר בתנאים בעקבות העבירות נשוא תיק זה. בגין העבירות המאוחרות נגזר על הנאשם עונש של 11 חודשי מאסר בפועל.
3. אין ספק שאלמלא שיקולי שיקום, היה מקום לאמץ את עמדתה העונשית של המאשימה ולהטיל על הנאשם מאסר ממושך, בשים לב לעברו ולחומרת העבירות.

אלא, שהנאשם שבפניי עבר הליכי שיקום בחסות הרשות לשיקום האסיר, כפי שפורט באריכות בתסקירו של שירות המבחן ובמכתב מאת הרשות לשיקום האסיר מיום 12.07.17.

מעיון בחוות הדעת עולה כי הנאשם שולב במספר אפיקי טיפול, התמיד בהגעה אליהם, חשף מעולמו הפנימי והשתתף באופן פעיל. הנאשם המשיך להגיע לשיחות פרטניות על אף שהסתיימה תקופת הרישיון וגילה מוטיבציה להמשיך בטיפול. שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם שבעקבות ההליך הטיפולי שעבר מבין כיום את דפוסיו המכשילים ונעזר בגורמי טיפול על מנת להתמודד עם מצבי לחץ בחייו. שירות המבחן התרשם כי הקשר הטיפולי הוא משמעותי עבור הנאשם ורצונו להשתקם הוא כן ואמיתי, וכי הוא מגלה רצון ומוטיבציה לעלות על דרך הישר.

לפיכך המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם במבחן למשך שנה.

על מנת להמחיש לנאשם את חומרת מעשיו המליץ שירות המבחן על ענישה חינוכית שיקומית בדמות של"צ וכן מאסר מותנה ופיצוי לנפגעים.

1. שקלתי את המלצת שירות המבחן. הנאשם צעיר בגילו, הנאשם ביצע את העבירות כשהיה בן 18.9 – "בגיר צעיר". אין ספק כי אם הנאשם ישקם את חייו, ויעלה על דרך הישר יפחת הסיכון הנשקף ממנו, והחברה בכללותה תצא נשכרת.
2. לאחר ביצוע העבירות המיוחסות לו בתיק זה, הנאשם כאמור ביצע עבירות נוספות בגינן נדון ל- 11 חודשי מאסר בפועל, כך שהנאשם כבר טעם טעמו של כלא, כבר נענש ענישה מכבידה, ענישה שהיה בה כדי להרתיע, ושבעקבותיה החל בהליך טיפולי.
3. הגם שעדיין קיימים גורמי סיכון בעניינו של הנאשם, לאור הירתמותו של הנאשם להליך הטיפולי בעקבות מאסרו הקודם, ולאור הערכת שירות המבחן כי הרצון לשינוי הוא כן ואמיתי, אני סבורה כי יש סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם.

16. הסיכוי לשיקומו של הנאשם, מצדיק לטעמי, בזו הפעם, סטייה ממתחם העונש ההולם.

17. לאור כל האמור, מצאתי לנכון, בזו הפעם, לאמץ את המלצת שירות המבחן.

עם זאת וכדי שהליך השיקום יהיה משמעותי אעמיד את הנאשם במבחן לתקופה ממושכת, אף מעבר לזו שהומלצה על ידי שירות המבחן.

אף היקף השל"צ יהיה נרחב יותר מזה אשר הומלץ, על מנת שיהלום את חומרת הנסיבות.

סוף דבר

18. על כן, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

• 1. 9 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירת רכוש מסוג פשע.
  2. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על עבירת רכוש מסוג עוון.
  3. קנס בסך 400 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם לא יאוחר מיום 1.11.18. כל תשלום ייזקף ראשית לכל על חשבון הפיצויים.
  4. פיצוי בסך 6000 ₪ למתלוננת, יסמין גבאי ע"ת 3. הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים החל מיום 1.11.17.
  5. פיצוי 1000 שח למתלונן גלל ישראל ע"ת 2. הפיצוי ישולם ב-2 תשלומים החל מיום 1.9.18.

ו. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

ז. הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך 30 חודשים. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך 30 חודשים מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

תשומת לב שירות המבחן לבקשת הנאשם, כי הפיקוח יעשה, ככל שניתן, בעיר מגוריו – אשקלון.

ח. הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 250 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה. השל"צ יבוצע על פי תכנית שתוגש תוך 60 יום על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

העתק הפרוטוקול לשירות המבחן.

ככל שיש מוצגים, יושמדו בחלוף תקופת האירועים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ח, 24/09/2017 במעמד הנוכחים.