לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 19.1.2015 בה מעורב רכב הנתבעות (מערבל בטון).

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכב הגעתי לכלל דיעה לדחות את התביעה.

לאור החומר שלפניי ראיתי להעדיף את גרסת נהג הנתבעות לתאונה לפיה עת שרכב הנתבעות (מערבל בטון) היה בעצירה לקראת תחילת נסיעה, רכב התובעת נדחק במרווח הצר שבין רכב הנתבעות לכלי רכב החונים בנתיב הימני והמשיך בנסיעה. גרסת נהג הנתבעות לאופן התרחשות התאונה הייתה אחידה במהותה בעדותו ובטופס הדיווח לנתבעת 2, והיא נתמכת במוקדי הנזק בכלי הרכב. רכב התובעת על פי דו"ח השמאי ניזוק לאורך צד שמאל, כנף ומראה קדמית שמאלית ועד לדלת אחורית שמאלית. רכב הנתבעות, על פי עדות נהג הנתבעות שלא נסתרה, ניזוק בגלגל קדמי ובכנף קדמי. מוקד וסוג הנזק ברכב התובעת, מסתבר עם גרסת נהג הנתבעות, יותר מגרסת נהגת התובעת. שהרי, אילו רכב הנתבעות הוא שסטה לנתיב רכב התובעת שאליבא עדות התובעת הקדים את רכב הנתבעים בנתיב הימני, בשים לב שמדובר במערבל בטון, הייתה נגרמת פגיעה מעיכה קשה ברכב התובעת ולא רק סימני חיכוך עד הדלת האחורית שמאלית של הרכב ורכב התובעת, שלדברי עדת התובעת היה בעצירה אחרי רכב בנתיב הימני והקדים את רכב הנתבעים, היה נהדף לעבר הרכב שלפניו מעוצמת הפגיעה, דבר שלא אירע.

תמיכה נוספת בהעדפת גרסת נהג הנתבעות יש בחוסר האחידות בגרסת נהגת התובעת באשר למצב הרכב בעת התאונה. בעוד שבטופס ההודעה נטען כי רכב התובעת היה בנסיעה, לדברי נהגת התובעת בעדותה, רכב התובעת היה בנסיעה. כמו כן, גרסת נהגת התובעת לפיה אף שרכב התובעת הקדים את רכב הנתבעות, בחרה לעצור את רכב התובעת ולהמתין לרכב הנתבעות שהיה מאחור, אינה סבירה. בנוסף, נהגת התובעת אישרה בעדותה כי עובר לתאונה שני כלי הרכב היה במקביל, כשרכב הנתבעות בנתיב השמאלי ורכב התובעת בנתיב הימני, כי נתיב נסיעת רכב התובעת היה חסום ונהגת התובעת התכוונה להשתלב בנתיב השמאלי. כן אישרה נהגת התובעת כי רכב הנתבעות נסע בנתיבו ולא ידעה לומר איזה חלק במשאית פגע ברכב התובעת. עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם גרסת נהגת התובעת, ויש בה לתמוך בהעדפת גרסת נהג הנתבעות .

אשר לתמונה שהוצגה בדיון, מצאתי את הסבר נהג רכב הנתבעות לכך שהתמונה צולמה לאחר שכלי הרכב הוזזו, כך שאין בה לגרוע ממסקנתי.

אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ז, 21 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.