בשם התובע: עו"ד רודי בילוי

בשם הנבתעת: עו"ד אייל בדוק

לפניי תביעת פיצויים בגין נזקי רכוש לרכב.

לטענת התובע, בעת שנסע בנתיבו לקראת פניה שמאלה, רכב הנתבעת, משאית, שנסעה מימין לו סטתה לנתיבו ופגעה ברכבו. לטענת הנתבעת, בעת שנהגה החל לחלוף על פני צומת, יצא התובע מחניה, הגיח במהירות, החל לעקוף את רכבה משמאל ופגע בו ברשלנותו הבלעדית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים שהוגשו ולאחר ששמעתי את העדים השתכנעתי, כי דין התביעה להתקבל.

עיון בתמונות נזק רכב התובעת מעלה כי נגרמה מעיכה בקדמת הכנף הימנית קדמית מעל לגלגל, ולאחר מכן השתפשף חלק של המשאית שהותיר צבע על גבי הכנף, ובהמשך הפגוש נתלש קדימה. נזק מעין זה מתיישב טוב יותר עם גרסת התובע שלפיו המשאית פגעה ברכבו בעודה חולפת על פניו, תוך שהיא גורמת לתלישת הפגוש לפנים, מאשר גם גרסת הנתבעת שלפיה התובע הגיח במהירות ופגע בנסיעתו בחלקה האחורי של המשאית.

מעבר לכך, נהג הנתבעת העיד תחילה כי התובע חנה לפני רכב אחר ולפתע יצא מהחניה. כך נכתב גם בהודעה לחברת הביטוח. ואולם, במהלך החקירה הנגדית הסביר נהג הנתבעת כי לא הבחין ברכב התובע כלל לפני התאונה, וכי מדובר בהנחה שלו שהתובע יצא מחניה, שאותה הסיק בהתבסס על כך שכ- 20-30 מטר לפני קו העצירה של מעבר החציה חנה רכב אחר, ואילו הצומת היה פנוי. התובע מצידו שלל את האפשרות שהיה בחניה כלשהי, והעיד כי היה במהלך נסיעה, והחל להיכנס לצומת באיטיות תוך התחלת פניה שמאלה. עדות התובע, שנתמכה גם בעדות אשתו שהיתה עמו ברכב, היתה מהימנה עליי לחלוטין, ולא מצאתי כל בסיס לטענה שהועלתה בכתב התביעה לכניסה מהירה של התובע לצומת תוך כדי ניסיון לעקיפת המשאית. כמו כן, עיון בתמונות שצולמו בסמוך לאחר הפגיעה מעלה כי רכב התובע נעצר כאשר רובו נמצא על גבי מעבר החציה הצמוד לכניסה לצומת ואילו חלק קטן מרכבו בולט מעבר לכך, תוך כדי הטיית הגלגלים בזווית לשמאל. מהמקובץ עולה כי התרחשות הדברים הסבירה הינה כי נהג הנתבעת הביט לפנים לעבר הצומת ומאחר שלא הבחין בכל רכב סבר שהצומת פנוי, כאשר בפועל לשמאלו ומתחתיו נמצא רכב התובע אשר החל בכניסה איטית לצומת, ונהג הנתבעת לא הבחין בו. מאחר שלא הבחין ברכב שלשמאלו, ביצע פניה חדה יחסית לשמאל, תוך שהוא נצמד לרכב התובע ופוגע בו עם דופן רכבו.

שקלתי האם לייחס לתובע אשם תורם, וזאת בשים לב לכך שחלק ניכר של המשאית היה לפניו בטרם אירעה הפגיעה. ואולם, מיקום הפגיעה כפי שעולה ממיקום רכב התובע בתמונות שצורפו, ממש על שפת הצומת, כמו גם עדות התובע כי עצר ברגע שהבחין במשאית שמתחילה לחלוף על פניו, הניחו את דעתי כי הנסיבות אינן הולמות הטלת אשם תורם כאמור.

סוף דבר: דין התביעה להתקבל. זאת למעט רכיב ההוצאות בסך 1,000 ₪ שלא הוכח. כמו כן, בכל הנוגע לאבדן הנחת היעדר תביעות הרי שמדובר בנזק שטרם התגבש ועל הנתבעת לשאת בו לאחר המצאת המסמכים המתאימים עם התגבשות הנזק, כמקובל.

בשלב זה איפוא, הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,244 ₪, בצירוף הוצאות העדות בסך 350 ₪, החזר אגרה בסך 378 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. יש לבצע את התשלום בתוך 30 ימים מהיום, באמצעות המחאה שתישלח לכתובת ב"כ התובע לפי כתב התביעה, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשע"ז, 26 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.