לפני בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהעדר התייצבות המבקש ביום 18.10.15, ובו הורשע המבקש בביצוע עבירה של אי ציות לאור אדום, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, ונגזרו עליו קנס בגובה 1,200 ₪ וכן פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של חודשיים על תנאי למשך שלוש שנים.

טענות הצדדים

ב"כ המבקש טען כי המבקש לא התייצב לדיון מאחר ומדובר בהסבת דו"ח ואין צורך בהתייצבותו וכן טען כי הוא לא התייצב בשל חולי, כי הגיש בקשת דחייה, אך זו לא נסרקה והוא לא עקב אחר החלטת ביהמ"ש. נודע לו על פסק הדין לאחר שממרכז גביית קנסות התקשרו למבקש והודיעו לו על הקנס. עוד נטען כי המבקש לא ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, אלא נהג בשם מוטי עדן (להלן: "הנהג"), אליו מבקש להסב את הדו"ח.

לבקשה צורף תצהיר המבקש והעתק מאישור המחלה של ב"כ המבקש.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שב"כ המבקש לא צירף את בקשת הדחייה שהגיש לטענתו.

בהתאם להחלטתי, נדרש ב"כ המבקש להשלים את הנדרש עפ"י תגובת המשיבה.

ב"כ המבקש לא התייחס בתגובתו לבקשת הדחייה שהגיש, ואך ציין כי שלח לביהמ"ש את אישור המחלה מיום 18.10.15 מהפקס של המרפאה וכי באותו מכשיר פקס לא ניתן אישור פקס. על כן, צירף תצהיר מטעמו לתמיכה בהודעתו ולאימות העובדות הנטענות על ידו.

בהתאם להחלטתי מיום 20.8.16, המציא ב"כ המבקש תצהיר מאת הנהג בפועל, מר מוטי עדן ת"ז 058382656.

דיון והכרעה

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), קובע את אמות המידה המנחות את ביהמ"ש בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין. הסעיף קובע שני טעמים, שאינם מצטברים, המצדיקים ביטולו של פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם למשפטו או לחילופין גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי: "בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".

א. בחינת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

ב"כ המבקש לא צירף לבקשה דנן העתק מהבקשה לדחיית הדיון אותה הגיש לטענתו וזו לא קיימת בתיק.

המבקש זומן כדין ולא התייצב. אם מקור המחדל הוא בעו"ד ששכר המבקש, עדיין אין בכך עילה לביטול פסק הדין. מחדלו של הסנגור נחשב כמחדל המבקש/נאשם ואין הצדקה לאי הופעה.

בכל מקרה, כל עוד לא ניתנה החלטה לפיה הדיון נדחה למועד מאוחר יותר, היה על המבקש ו/או ב"כ להתייצב לדיון שנקבע.

משכך, לא מצאתי כי המבקש הציג עילה טובה לאי התייצבותו.

ב. עיוות דין

המבקש העלה טענת הגנה, לפיה לא הוא נהג ברכב במועד ביצוע העבירה, אלא מר מוטי עדן ת"ז 058382656. כאמור לעיל, לתמיכה בבקשתו צירף תצהיר מאת הנהג בפועל.

לפיכך, מצאתי כי קיים חשש לעיוות דין שייגרם למבקש באם פסק הדין יוותר על כנו.

על כן, אני מבטלת את פסק הדין מיום 18.10.15 וקובעת דיון הקראה לתאריך 22.11.16 שעה 8.30.

המזכירות תזמן את הצדדים ובאי כוחם.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ז, 25 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.