לפני תביעה בגין נזקי רכוש.

לטענת התובעת, ביקש הנהג מטעמה להיכנס אל החניון בקניון חיפה, כאשר לפתע הגיח מימינו רכב הנתבעת, פגע ברכבו וגרם לו לנזקים. התובעת העריכה את הנזק באמצעות שמאי מטעמה בסך של 750 ₪. לטענת התובעת, הנתבעת היא אשר נהגה ברשלנות ואחראית לקרות התאונה ומשכך עליה לפצות את התובעת בסכום נזקיה ומכאן תביעתה אשר לפני.

לטענת הנתבעת, עקף אותה רכב התובעת משמאל והוא זה אשר פגע בה, זאת לאחר שכבר חלפה ברכבה את המקום בו הוצב בדרכה תמרור האט ותן זכות קדימה. משכך טענה הנתבעת כי היא אינה אחראית לקרות התאונה ויש לדחות את התביעה כנגדה.

דיון:

מטעמה של התובעת העיד הנהג מטעמה, מר לינקר ותיאר את אופן קרות התאונה. העד, מר לינקר העיד כי המתין בכניסה לחניון חיפה לצורך בדיקת השומר, כאשר רכב הנתבעת פגע בו מאחור ומצד ימין. עדותו זו של נהג התובעת נותרה בעינה והנהג לא נשאל דבר אודות גרסתו זו, בחקירה נגדית. העד הציג תמונות ממקום התאונה אשר צולמו על ידו, מיד לאחר קרות התאונה, בה נראים היטב רכבי הצדדים (נספח לת/1). עיון בתמונות מעלה כי מנח הרכבים והפגיעות ברכב התובעת, תואמים את גרסת נהג התובעת לקרות התאונה.

הנתבעת עצמה, אשר לא הציגה גרסה עובדתית בכתב ההגנה, טענה בחקירתה לפני בית המשפט כי נהג התובעת עקף אותה משמאל, גרסה אשר אינה מתיישבת עם התמונות אשר הציגה התובעת והמשקפות את מנח הרכבים לאחר התאונה. כאשר עומתה הנתבעת עם העובדה כי במסלול נסיעתה מוצב תמרור מסוג "עצור ותן זכות קדימה" ולפיו היה עליה לתת זכות קדימה לרכב התובעת, השיבה הנתבעת כי היא כבר עברה בנסיעתה את התמרור ולאחר מכן אירעה התאונה. הדברים עומדים בסתירה לתמונת התמרור המצוי בקרבה למקום התאונה (נספח לת/1). התבוננות בתמונה מעלה כי לו הייתה הנתבעת מצייתת לתמרור, הייתה נמנעת התאונה נשוא התובענה.

הנתבעת טענה כי עדת ראיה אשר מסרה לה את מספר הטלפון שלה, עשויה להעיד כי התאונה אירעה באשמו של נהג התובעת. הנתבעת טענה כי שוחחה עם אותה עדה טלפונית אך לא זימנה אותה לעדות היות ונועצה בעו"ד באשר לניהול הגנתה בתביעה זו וזה אמר לה שאין צורך לעשות דבר, אלא כאשר יתקיים דיון בבית המשפט. כך או אחרת, עדה זו לא התייצבה ואף לא התייצב השומר בכניסה לחניון, אשר לטענת הנתבעת מחזיק בידיו סרט אבטחה אשר מעיד על אופן קרות התאונה. הנתבעת לא הגישה בקשה לקבלת העתק הסרטון, כאמור לאור סברתה כי במועד ישיבת ההוכחות תוגש בקשתה לבית המשפט. קשה להלום כיצד יסתרו ראיות אלו את תמונות הרכבים מיד לאחר התאונה (ת/1) וכאשר הוצגו לה התמונות, אישרה הנתבעת כי הללו צולמו מיד לאחר התאונה וכי זו היא הנראית בהן לצד רכבה. לנתבעת אף ניתנה האפשרות להביא ראיות אלו, אך היא טענה כי מפאת חסרון כיס היא מבקשת לחזור בה מבקשתה. בסיכומיה טענה הנתבעת כי אין לה כסף לשלם בגין הנזק אשר גרמה.

בשים לב לכלל הראיות אשר הובאו לפני ולמשמע עדויות הנהגים, אני קובעת כי התאונה אירעה כאשר הנתבעת לא נתנה זכות קדימה בהתאם לתמרור המוצב בדרך לרכב התובעת, הגיחה מימין לרכב התובעת , פגעה בו וגרמה לנזק אותו העריכה התובעת בסך של 750 ₪. הצדדים לא חלקו על גובה הנזק ולפיכך משקבעתי כי הנתבעת היא האחראית לקרות התאונה עליה לשאת בנזקי התובעת. משכך יש לקבל את התביעה.

סוף דבר,

אני מקבלת את התביעה במלואה.

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 750 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (15/10/15) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעת, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 1500 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016, בהעדר הצדדים.