לפניי תביעת שיבוב בסך 398,352 ₪ להחזר תשלומים ששילמה התובעת למבוטחתה, חברת אוברסיז קומרס בע"מ [להלן: "אוברסיז"] בעקבות נזקים שנגרמו למלגזות המשמשות לשינוע מכולות בנמל אשדוד בשני אירועים נפרדים.

הנתבעת, היא זו אשר מכרה לאוברסיז את המלגזות שניזוקו והיא זו שמספקת שירותי תיקון למלגזות.

האירוע הראשון מתאריך 3.1.2012

1. באירוע זה התגלו סדקים ועיוותים בבית מתקן הספרדר [זרוע ההרמה] של מלגזה מ.ר. 29-476.
2. התובעת שילמה לאוברסיז תגמולי ביטוח בסך 135,912 ש"ח במסגרת פוליסת ביטוח "שבר מכני". כמו כן, התובעת שילמה לבעלי מקצוע [שמאי, מומחים] סכום נוסף של 17,444 ₪.
3. לטענת התובעת, הנזק אירע כתוצאה של תכנון לקוי של פח הספרדר שלא היה עבה דיו ולא עמד בעומסים המופעלים עליו במסגרת עבודת המלגזה [סעיף 10 לכתב התביעה].
4. מכאן טענת התובעת, כי הנתבעת, שמכרה לאורבסיז את המלגזה, אחראית לכשל ועליה להשיב לה את הכספים ששילמה בעקבות האירוע.
5. הנתבעת מכחישה כל אחריות לאירוע ולטענתה הנזק אירע כתוצאה משימוש רשלני שנעשה במלגזה על ידי אוברסיז, בין היתר - בנהיגה פרועה, בשינוע מכולות בגובה כאשר הספרדר מורם כל זאת בניגוד להוראות היצרן ותוך הפעלת עומסים שהמלגזה לא תוכננה לעמוד בהם. לטענתה, אוברסיז לא דאגה לתחזוקה שוטפת ולביצוע בדיקות שגרתיות למערכות המלגזה.
6. הנתבעת אף טוענת כי האירוע אירע זמן רב לאחר שתמה תקופת האחריות, לאחר למעלה מ- 3 שנים וכ – 9,000 שעות מנוע, כך שאין לה כל אחריות או חובה בגין האירוע.

האירוע השני מתאריך 22.7.2012

1. באירוע זה התגלה נזק מכני נרחב בבית גלגל ימין קדמי של מלגזה מ.ר. 40-129-8. בין יתר החלקים שניזוקו היה מסב הגלגל ובית המסב.
2. התובעת שילמה לאוברסיז תגמולי ביטוח בסך 172,315 ₪ במסגרת פוליסת "שבר מכני". כמו כן, שילמה לבעלי מקצוע נוספים סכום של 23,607 ₪.
3. לטענת התובעת, הנזק אירע כתוצאה מתיקון לקוי שביצעה הנתבעת באותו בית גלגל מספר חודשים קודם לכן. לטענתה, במסגרת תיקון קודם, הרכיבה הנתבעת את חלקי המסב כשהם לא ממורכזים כראוי וכתוצאה מכך אירעה שחיקה מוגברת שגרמה בסופו של דבר לכשל.
4. הנתבעת טוענת כי בחודש נובמבר 2011, הוחלף הסרן הקדמי וחלקי מסב באותה מלגזה בעקבות נזילת שמן שהתגלתה. לאור דרישת אוברסיז, לא הוחלף ה- CONE של המסב [המסב הפנימי], על מנת להקטין עלויות וחלק זה הוא שכשל בסופו של דבר. לכן, האחריות לכשל מונחת לפתחה של אוברסיז.

לטענתה, האירוע אירע כ – 9 חודשים ו- 1,250 שעות מנוע לאחר ביצוע התיקון הנ"ל וגם מסיבה זו, אין לה כל אחריות לאירוע.

1. טענה נוספת של הנתבעת, ביחס לשני האירועים, היא כי התובעת שילמה את תגמולי הביטוח כמתנדבת ושלא בהתאם לתנאי הפוליסה ולכן, כלל לא קמה לה זכות שיבוב כלפי הנתבעת בגין אירועים אלה.

פוליסת "שבר מכני"

1. התובעת צירפה את הפוליסות הרלוונטיות לאירועים הנ"ל, כאשר התנאים הרלוונטיים לענייננו הם:
2. מקרה הביטוח - "אובדן או נזק פתאומי ובלתי צפוי לרכוש המבוטח ... המצריך תיקון או החלפה, הקורה בעת שהרכוש נמצא בתוך החצרים הנזכרים ברשימה והנובע מכל סיבה שהיא שאינה מוחרגת עפ"י חריגי הפוליסה."
3. החריגים הרלוונטיים:

חריג 2 – הנזק נגרם על ידי הפעלת עומס יתר במתכוון.

חריג 3 – אובדן או נזק שלהם אחראי כדין מי שיצר את הרכוש המבוטח או סיפק אותו או ביצע בו תיקונים.

במסגרת חריג זה נקבע כי אם חלק היצרן/מבצע התיקון על אחריותו – ישפה המבטח את המבוטח בתנאי שהמבוטח יסב למבטח את תעודת האחריות או את הזכות החוזית.

1. כבר עתה ייאמר כי חריגים אלה נתונים לפרשנות בכל הנוגע למשמעותם כאשר אין אחריות יצרן בגין האירוע, אולם לאור המסקנות אליהן הגעתי ביחס לגורמים לשני האירועים, לא אדרש לסוגיה זו.

הראיות שהובאו

1. מטעם התובעת העידו:

הגב' לימור בן-גיגי, אחראית תביעות שיבוב אצל התובעת.

מר יעקב עמוסי, מנהל מוסך אוברסיז.

מר אילן זיקרי, מנהל צי הרכב ואחראי בטיחות באוברסיז.

1. התובעת הגישה את חוות הדעת של השמאי משה שיף והמומחה לכשל החומר, מר מאיר קנדלר.
2. מטעם הנתבעת העיד מר פנחס שירר, סמנכ"ל החברה. כמו כן הוגשה חוות דעתו של מהנדס הרכב, מר דוד נמרי.
3. כל המומחים נחקרו בחקירות נגדיות על חוות הדעת.

חוות דעתו של מר מאיר קנדלר

1. ביחס לאירוע הראשון הגיע מר קנדלר בחוות דעתו למסקנות הבאות:
2. הכשל בעורף ובחזית הספרדר נוצר בגבול תפר הריתוך במנגנון הדרגתי תלוי זמן מסוג התעייפות.
3. הגורם לכשל אינו ברור ויש מספר גורמים אפשריים – פגם בחומר הזרוע, תכנון גאומטרי לקוי או תפעול לקוי של המערכת.
4. כדי לדעת במדויק, היה עליו לבצע בדיקות מעבדה מהן הגיע למסקנות הבאות:

לא נמצא ליקוי בחומר ולא נמצא ליקוי בריתוך.

הכשל אירע כתוצאה מחיכוך אגרסיבי על הפנים החיצוניות של בית הספרדר שגרמו למאמצים גבוהים והתפתחות הסדק, אגב עבודה.

1. עד שלב זה – לא ברור הכיצד מיוחסת אחריות כלשהי לנתבעת שהרי אין ליקוי בחומר, אין ליקוי בריתוך ולא בוצעה כל בדיקה או חישוב ממנו ניתן להסיק כי עובי דופן הספרדר אינו מתאים לעומסים בהם אמורה המלגזה לעבוד.
2. ביום 27.6.2012 הוציא מר קנדלר מסמך השלמה לחוות דעתו ובו הגיע למסקנה כי הזרוע המקורית אינה מתוכננת לעמוד בעומסים המופעלים עליה במסגרת העבודה.

למסקנה זו הגיע לאור העובדה, כי בזרוע החדשה שהותקנה במקום זו שכשלה, הוכנס "שיפור" על ידי היצרן והוספה פלטת מתכת נוספת לחיזוק על זרוע הספרדר.

יודגש – מר קנדלר לא ביצע כל חישוב עומסים, לא של הזרוע הקודמת ולא של הזרוע החדשה ומסקנתו בדבר אי התאמת הזרוע למטרתה, אינה נתמכת בדבר.

מדובר במסקנה כללית, חסרת כל בסיס, שאינה בתחום מומחיותו של מר קנדלר ולכן אין לה כל משקל ראייתי.

1. מר קנדלר נחקר בחקירה נגדית בנוגע לאירוע הראשון ולדבריו:

"ש. אתה יודע להעריך כמה זמן ארכה אותה התעייפות?

ת. כתוב בדו"ח. שזיהיתי את השבר כמנגנון התעייפות זה אומר שהתוואים שעל פני השבר הם בעלי מראה מובהק שמוכר בתורת החומרים כהתעייפות. מזהים את המראה אולם כדי לקבוע את הזמן אם בכלל צריך לבצע בדיקות נוספות אם בכלל, ומצד שני יש לקבל נתונים מהיצרן או לבצע תכן מחודש. לעצם הדו"ח מהרגע שזוהה שבר התעייפות שהוא בהגדרתו שבר תלוי זמן, אין מדובר באירוע פתאומי אלא באירוע הדרגתי ומתמשך שהוביל להתהוות הכשל. "

[עמ' 23 שורות 23-28 לפרוטוקול].

1. וכאן המקום להזכיר כי בהגדרת "מקרה הביטוח" על פי הפוליסה יש צורך כי האירוע יהיה אירוע פתאומי.
2. די באמור לעיל כדי לקבוע כי ביחס לאירוע הראשון, לא הובאה, אף לא ראשית ראיה לאחריות כלשהי מצד הנתבעת ודי בכך כדי לדחות את התביעה בגין אירוע זה.
3. אולם, למעלה מן הצורך ולאחר שמיעת העדויות, נראה כי לאופן בו נעשה שימוש במלגזות היה כדי לגרום לכשל [אחת האפשרויות בחוות דעתו הראשונה של מר קנדלר]. הדברים יובאו בהמשך.
4. ביחס לאירוע השני הגיע מר קנדלר למסקנות הבאות:
5. במושב המסב התגלתה שחיקה אינטנסיבית, כולל פגיעות מכניות בסמוך למושב המסב. המסב עצמו התפרק והגלילונים התרסקו. חלק מהכלוב התפרק ואבד. מושב המסב שחוק באופן שאינו סימטרי.
6. כדי שתיגרם שחיקה בלתי סימטרית, צריך קודם שיהיה נזק לאחד המסבים הממרכזים – הפנימי או החיצוני.
7. הסיבות האפשריות לכשל הן – פגם במסב, הרכבה לקויה או חדירת גוף זר. לצורך בחינת החלופות יש לבצע בדיקות מעבדה.
8. לאחר שביצע בדיקות מעבדה, הגיע מר קנדלר למסקנות הבאות:

נזק התעייפות התפתח להפרעה בתפקוד המסב וייתכן להיתפסות שלו. המשך הפעלת המלגזה לאחר כשל המסב גרם לשבר גלילים ומריחתם על גבי המסילות. הכשל מתאים לעבודה תחת עומס יתר.

כשל תוך זמן קצר מעיד על הרכבה לקויה או מערכת לא מאוזנת.

1. מסקנתו הסופית של מר קנדלר היא כי הנזק אירע כתוצאה מהרכבה לקויה או מערכת לא מאוזנת.
2. אציין, כי במסקנתו האחרונה הנ"ל, חרג מר קנדלר מתחום מומחיותו שהרי הוא מומחה לכשל החומר ואינו מומחה בתחום הנדסת רכב שיכול לתת חוות דעת בדבר הגורמים לכשל המסב שהחל את שרשרת האירועים.
3. מסקנתו כי מדובר בהרכבה לקויה אף אינה מתיישבת עם עובדות המקרה שהרי היא מתבססת על כך שכשל שאירע תוך זמן קצר מעיד על הרכבה לקויה ואילו במקרה כאן, הכשל אירע לאחר כ – 9 חודשים ו – 1,250 שעות מנוע של המלגזה.
4. מר קנדלר נחקר בחקירה נגדית ביחס לאירוע זה ולדבריו:

"ת. כשאני אומר שהפריט הוא קריטי אני רואה מופע נזק שהוא לא פתאומי אלא נזק שיש לו מאפיינים של אירוע שהתפתח בצורה כזאת או אחרת ולא ברור למה. היה צורך להעמיק את הבדיקה.

ש. גם פה יש נזק הדרגתי ולא פתאומי?

ת. היה אירוע שגרם לכך שהפריט הוא חשוד.

ש. גם היום אנו יודעים שאותו כשל שמצאת הוא לא שבר פתאומי אלא כשל הדרגתי.

ת. במיסבים זה שונה. כשמדברים על ספרדר מדברים על פריט מבני. התהליך לוקח זמן, ימים, חודשים או שנים ואילו במיסב התהליך הוא הדרגתי אבל יכול לקחת שניות, דקות וימים. ההבדל ביניהם הוא באופי העבודה, בעוד שבספרדר מדובר בפריט מבני סטטי במהותו המיסב הוא פריט דינמי שסובב מהירויות של מאות ואלפי סיבובים בדקה."

[עמ' 24 שורות 5-13 לפרוטוקול]

וכן –

"ש. אם אכן היה אותו כשל שאתה מדבר עליו, דהיינו הרכבה לקויה הגזירה הזאת ונזק כזה היה קורה אחרי פרק זמן הרבה יותר קצר מאשר תשעה חודשים, ו -1250 שעות עבודה. תתייחס לכך שהרכיב עבד 9000 שעות קודם לכן ושזה לא רכיב חדש.

ת. כשראיתי את הנזק לראשונה ההערכה הראשונית שלי הייתה שיש פגם במיסב שלקח לו את הזמן להתפתח ולהגיע לכלל המצב המפוקח שבמסגרתו התפרק המיסב. זו למעשה הסיבה שבגללה בוצעו בדיקות המעבדה. יצוין שיש לי ראיות לכך שהנזק בתצורה החזותית מוצגות בספרות כתופעה שקשורה לפגם במוצר ועל כן נעשתה בדיקה כאשר האפשרות החלופית היא שיש בעיית הרכבה."

[עמ' 24 שורות 26-32 לפרוטוקול]

1. כלומר - האפשרות כי המדובר בהרכבה לקויה היא האפשרות המשנית, ואינה מתיישבת עם העובדה שהמסב לא כשל תוך פרק זמן קצר אלא לאחר תקופה ממושכת של שימוש במלגזה.

חוות דעתו של מר דוד נמרי

1. מר נמרי הוא מהנדס רכב ותחום מומחיותו הוא, בין היתר, ניתוח כשלים ותקלות בכלי רכב וכלים מכניים שונים כגון מלגזות.
2. לאור התנהלות התובעת ובעלי המקצוע מטעמה, שלא דאגו לשמור את אותם חלקים שכשלו, לא התאפשר למר נמרי לבדוק פיזית את הספרדר וחלקי בית הגלגל ועל כן חוות דעתו מסתמכת על האמור בחוות הדעת מטעם התובעת ועדויות נוספות שהובאו בפניו.
3. אי שמירת החלקים לבחינת מומחה מטעם הנתבעת מהווה נזק ראייתי של ממש מצדה של התובעת ולכך יש משמעות בעת בחינת משקלן של חוות הדעת.
4. ביחס לאירוע הראשון - מר נמרי הצביע בחוות דעתו על כך שמר קנדלר נמנע מלבחון את אופן השימוש שנעשה במלגזות. במיוחד כאשר זו הייתה אחת הסיבות האפשריות לכשל.

מר נמרי התייחס בחוות דעתו לתמונות שהוצגו לו על ידי הנתבעת ובהן תיעוד של מלגזות הפוכות ומלגזות הנעות עם מטען בגובה רב – דבר המעיד על תפעול רשלני מצד אוברסיז והפעלת עומסי יתר שהביאו לכשל בספרדר.

1. ביחס לאירוע השני – מר נמרי הצביע על כך שמנגנון הכשל המכני אינו בתחום מומחיותו של מר קנדלר. כלומר, על מר קנדלר היה להסתפק בבחינת הכשל בחומר ולא לנסות ולהגיע למסקנות בדבר המנגנון המכני שהביא לכך.

לדעתו של מר נמרי, במלגזה הנעה במהירות נמוכה, לא יכול להתרחש הנזק בשל חוסר איזון העלול ליצור בעיה במהירויות סיבוב גבוהות.

מר קנדלר התייחס בעדותו הנ"ל למסב שכשל כאל רכיב הנע במהירות של אלפי סיבובים בדקה – אולם אין זה המקרה כאן. מהירות סיבוב המסב הוא כמהירות סיבוב גלגל המלגזה וכאמור לעיל - במלגזה הנעה באיטיות מהירות סיבוב המסב איטית אף היא.

מן האמור בחוות דעתו של מר נמרי ניתן להסיק כי סביר יותר ששחיקה מתמשכת לאורך זמן בחלק המסב שכשל, היא שגרמה להתפרקותו. החלק שכשל לא הוחלף במסגרת התיקון שבוצע בחודש נובמבר 2011. לכן הגורם לכשל הוא בלאי של אותו מסב פנימי שהחל שרשרת אירועים שהביאה בסופו של דבר לנזקים לבית הגלגל.

1. לתיקון שבוצע בחודש נובמבר 2011 אין כל תרומה להתרחשות הנזק.
2. לתמיכה בטענה כי חלקו הפנימי של המסב שכשל לא הוחלף, העיד מר פנחס שירר, סמנכ"ל הנתבעת:

"ש. והמלצתכם היתה לפי מה שאתה טוען, זה להחליף גם את החלק הפנימי שלו כי מדובר בקון ישן ועכשיו אתה שם קאפה חדשה אז ישן עם חדש לא הולך ביחד, כי אתה אמרת 9,000 שעות, אז אתה אומר שבגלל שזה חדש וזה מאוד ישן, המלצתכם היתה להחליף את שני החלקים

ת. מבחינת יכולת הרכבה ניתן להחליף כל אחד לחוד, כי כל אחד ישות עצמאית למעשה, אבל מהבחינה הטכנית סברנו כי כלי בסדר גודל תיקון כזה שעשה כ-9,000 שעות, מן הראוי היה להחליף גם את הקון

ש. ואתה רוצה לומר לי, בניגוד למה ששמענו פה בעדויות, שמר עמוסי, מנהל המוסך באובר סיז, התעקש שלא תבצעו את ההחלפה של המיסב הקוני בניגוד להמלצתכם המקצועית

ת. זה מה שאני אומר וזה קורה כל פעם, זו לא פעם ראשונה, זה דפוס עבודה של אובר סיז

ש. כי כמה כסף הוא רצה לחסוך בזה שהוא אמר ספציפית במקרה הזה אל תחליפו לי את המיסב הקוני

ת. כ-10,000 ₪, יש 4 כאלה, לא אחד, אחד נשבר"

[עמ' 43 לפרוטוקול משורה 32 ואילך]

1. מר שירר אף העיד כי העירו לאוברסיז על אופן הפעלת המלגזות בניגוד להוראות היצרן:

"ש. אתה יכול לומר לי מה היתה הסיבה להתהפכות המלגזה באירוע הראשון

ת. אני לא יודע בדיוק מה היה שם, אני רק רואה מלגזה הפוכה קדימה ואנחנו רואים משנע מכולות טלסקופי שהוא הפוך קדימה על המכולה וכל החלק האחורי שלו באוויר וזה מצביע על דפוסי העבודה שאובר סיז עובדים ובאחת מהפגישות שהיינו שם והתיעוד של פגישה זה מצורף כנספח לתצהירי, כשהגעתי לשם עם אורח מחו"ל, היתה פגישה שכללה את מנכ"ל אובר סיז והסמנכ"ל וכל הצמרת שלהם ושם הבאנו במקביל לתיקונים שהם לא מענייננו פה, הסברנו להם שהם עובדים לא נכון עם הכלי, זה מתועד בדו"ח של אותה פגישה.

[עמ' 49 שורות 19-25 לפרוטוקול]

1. מר אילן זיקרי, אחראי הבטיחות אצל אוברסיז טען בעדותו כי אינו מכיר מקרים בהם נהגים נוסעים במלגזה עם זרועות פתוחות:

"ש. גם השמאי וגם עמוס וגם החברים פה אלה העידו ואלה סיפרו שנוסעים אצלכם עם כלים עם זרועות פתוחות.

ת. למלגזות יש בטחונות. אני לא מכיר מקרים אצלנו שהעובדים נסעו עם זרועות שלופות ועם מכולות מונפות.

ש. העובדים שלכם בוודאי שנוסעים עם מכולות בגובה עם זרועות שלופות. האם אתה מכיר מקרים כאלה?

ת. אני לא חושב.

ש. אתה בטוח בזה?

ת. כן. אני יכול להביא לך ארסנל של תמונות. כל מלגזה לגופה. "

[עמ' 36 שורות 19-27 לפרוטוקול]

1. אולם, מר עמוסי, מנהל המוסך העיד ביחס לנזק לספרדר [האירוע הראשון] כי:

"ש. אם אני אגיד לך שאתם לא ממש עומדים בהוראות הבטיחות ביחס לדרך שאתם משנעים מכולות, אתה מתווכח איתי על האמירה הזו?

ת. מניין לך?

ש. אתם עומדים בנהלים האלה או לא? האם למשל בנוהל שקובע שבעת הנסיעה יהיה הקלשונים בגובה של 15 ס"מ מהקרקע, האם הכלים אצלכם כשמסיעים מכולות נוסעים איתם בגובה 15 ס"מ?

ת. לא. איך הוא יכול לנסוע כשהמכולה לפניו? הוא מרים אותה כשהחלק התחתון שלה מעל גובה העיניים.

ש. "אין לבצע נסיעה כשהמטען מורם בגובה..." מקריא.

ת. כן, זה בגובה.

ש. אבל אסור בגובה.

ת. איך הוא יכול לנסוע כשהמכולה לפניו? בשביל לשאול את השאלות האלה, אתה צריך להיות בשטח ולראות.

ש. מפנה לתמונה נספח ב' בתצהירי הנתבעת. למה זה קורה?

ת. המכולה היתה בגובה, לפי מה שהבנתי שהוא נסע עם מכולה בגובה שיש לו שדה ראיה, שתחתית המכונה לפניו, מפעיל או מלגזן שחתך לו את כיוון הנסיעה שלו הוא בלם, ואז המכולה החליקה והפכה את כלי."

[עמ' 32 שורות 14-29 לפרוטוקול]

ובהמשך –

"ש. מה קרה פה, בעמוד השלישי?

ת. זו המכולה שהיתה עם זרוע בחוץ, הוא נתן בלימת חירום.

ש. למה היתה בלימת חירום?

ת. תשאל אותו.

ש. נתן בלימת חירום והתהפך?

ת. כן.

ש. הוא היה עם המכולה למעלה?

ת. יכול להיות.

ש. רואים שהיתה מכולה שהתהפכה ונפלה.

ת. היא החליקה ונפלה ממנו.

ש. נסכם שברור שאתם נוסעים עם המכולות עם זרועות מונפות בגובה.

ת. כן.

ש. קרו הרבה מקרים שכלים התהפכו מכל מיני נסיבות, נכון?

ת. כן."

[עמ' 33 שורות 9-22]

1. ביחס לאירוע השני, מר עמוסי הכחיש בתצהירו מכל וכל את טענות הנתבעת כי דרש שלא להחליף את החלק הפנימי של המסב וטען כי אינו מתערב בשיקול הדעת המקצועי של בעלי המקצוע אצל הנתבעת. גרסתו זו לא נסתרה בחקירה נגדית.

דיון והכרעה

1. מן העדויות וחוות הדעת, כפי שפורטו לעיל, עולות המסקנות כמפורט להלן.
2. ביחס לאירוע הראשון – כשל הספרדר:
3. על מנת להוכיח כי תכנון לקוי גרם לכשל הספרדר, היה על התובעת להביא מומחה אשר יערוך חישוב של העומסים המופעלים במהלך העבודה על זרוע הספרדר שכשל וישווה אותו לחישוב העומס המרבי בו יכול לעמוד הספרדר המקורי לעמוד, בין אם לאורך זמן ובין אם בעומס פתאומי. אף חישוב לא נעשה.
4. מומחה התובעת, מר קנדלר, לא מצא כל פגם בחומר או בריתוך הספרדר ולא בחן כלל את האפשרות השלישית שהעלה בחוות דעתו - תפעול לקוי של המערכת.
5. ואכן – תפעול לקוי הוכח על ידי הנתבעת שהציגה ראיות לכך שבאוברסיז נוהגים לשנע מכולות בגובה כאשר זרוע הספרדר פתוחה, תוך שהדבר גורם לעומסי יתר על אותה זרוע. בחלק מהמקרים, גרם הדבר להתהפכות המלגזה עקב המומנט המופעל כתוצאה מתנועת המלגזה כאשר המכולה נמצאת בגובה ולא בסמוך לקרקע.
6. מכל מקום, גם מר קנדלר מסכים כי הנזק לספרדר לא היה אירוע פתאומי אלא מדובר בשחיקה לאורך זמן כתוצאה מחיכוך הזרוע.
7. המסקנה שהסיקה התובעת, לאור מאפייני הזרוע החדשה שהותקנה במלגזה, כי הזרוע הקודמת לא הייתה חזקה דיה, היא לכל היותר ספקולציה שאינה נתמכת בכל ראיה.
8. מכאן מסקנתי היא כי התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי רשלנות כלשהי מצד הנתבעת גרמה לנזק לספרדר, ואף לא הובאה ראשית ראיה לכך.
9. ביחס לאירוע השני – כשל המסב:
10. גם ביחס לאירוע זה חוות דעתו של מר קנדלר לוקה בחסר.

מנגנון הכשל כמתואר בחוות דעתו של מר קנדלר, לאחר בדיקת מעבדה, הוא כזה שהחל בשחיקה של המסב הפנימי וייתכן בהיתפסות שלו. המשך הנזק נגרם כתוצאה מכך שבאוברסיז המשיכו לעשות שימוש במלגזה עם מסב תפוס.

לדעתו של מר קנדלר, הכשל מתאים לעבודה תחת עומס יתר.

עד כאן - לא ניתן למצוא כל אחריות של הנתבעת לנזק שנגרם.

אולם, מר קנדלר הגיע למסקנה נוספת והיא כי כשל תוך זמן קצר מאז התיקון הקודם שבוצע – מעיד על הרכבה לקויה.

1. אולם, כפי שנוכחנו, הכשל לא אירע תוך זמן קצר אלא לאחר כ – 9 חודשים לאחר התיקון ולאחר לא פחות מ – 1,250 שעות מנוע של המלגזה. לכן – נשמט הבסיס למסקנתו של מר קנדלר בדבר ההרכבה הלקויה.
2. מעבר לאמור לעיל, אני סבור כי מר קנדלר, שאינו מומחה בתחום הרכב ואין לו כל מומחיות בתחום המכני, אינו כשיר לחוות דעתו ביחס לגורם השחיקה הבלתי סימטרית שמצא.

על התובעת היה להביא חוות דעת של מומחה בתחום זה, כפי שהביאה הנתבעת.

בעניין זה מקובלת עלי חוות דעתו של מהנדס הרכב, דוד נמרי, כי משמעות המרכוז במסב המלגזה הנעה באיטיות, אינה גבוהה ואין זה סביר שגרמה לכשל.

1. לא נטען בכתב התביעה כי היה על הנתבעת להחליף גם את המסב הפנימי [ה – CONE] וכי אי החלפתו מהווה רשלנות מצד הנתבעת. אף לא הובאה כל ראיה או חוות דעת לפיה חובה להחליף את שני חלקי המסב ואי החלפת המסב הפנימי גרמה לכשל.
2. המסקנה היא כי גם ביחס לאירוע השני, לא עלה בידי התובעת להוכיח רשלנות כלשהיא מצד הנתבעת שגרמה לכשל במסב.
3. לאור המסקנות אליהן הגעתי, לפיהן לא הוכחה כל רשלנות מצד הנתבעת אינני נדרש לדון בשאלת תחולתה של פוליסת "שבר מכני" על האירועים נשוא התביעה, אך אציין כי קיים קושי רב לקבל את עמדת התובעת בעניין זה משני טעמים:

א. שני המקרים לא עומדים בהגדרת מקרה הביטוח, הואיל ואין מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי, אלא בתהליך שחיקה הדרגתית על פני תקופה ממושכת.

ב. חריג 3 לפוליסה מחריג מקרים בהם האחריות לאירוע היא על יצרן החלק או מי שביצע בו תיקונים ותנאי לתחולת הפוליסה הוא כי המבוטח יסב את תעודת האחריות או את הזכות החוזית שיש לו כלפי היצרן או המוסך לחברת הביטוח. במקרה דנן, לא הוצגה כל הסבה של זכות חוזית או תעודת אחריות לפני ביצוע התשלום למבוטח וגם לא אחריו ולכן ספק רב אם התשלום בוצע בהתאם לתנאי הפוליסה.

כאמור לעיל, אינני נדרש להכריע בסוגיות אלה.

1. אף אינני נדרש לדון ולהכריע ביתר המחלוקות בין הצדדים כפי שעולה מכתבי הטענות ובסיכומיהם הואיל ואין בהן כדי לשנות את התוצאה.

התוצאה

1. התוצאה היא כי התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 46,800 ₪ כולל מע"מ.

התשלום יבוצע בתום 30 ימים מהיום.

ניתן היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.